מילים
תַּם כָּל בָּשָׂר וְכָל אָדָם פַּס
רַק מַיִם מַיִם, רַק מַיִם מַיִם
רוֹעֲשִׁים וְגוֹעֲשִׁים בַּכֹּל
מִי זֹאת נָעָה, מִי זֹאת בָּאָה שָׁם?
מִי מִתְעַלָּה שָׁם בְּגַלֵּי יָם?
תֵּבַת-נֹחַ, תֵּבַת-נֹחַ –
זוֹ הַיְּחִידָה, זוֹ הַשְּׂרִידָה, הִיא.
סְגוּרָה, סְגוּרָה הִיא הַתֵּבָה, הָהּ!
אַרְיֵה שׁוֹאֵג, נֶשֶׁר צוֹעֵק בָּהּ
נֹחַ, נֹחַ, פֹּה הַמָּקוֹם צַר
מָתַי נֵצֵא מִן הַתֵּבָה כְּבָר?
שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה אָז הָאִישׁ
"עוּפִי, עוּפִי לָךְ יוֹנָתִי חִישׁ
עוּפִי נָא וּרְאִי, הָשִׁיבִי דָּבָר לִי
הָאֲדָמָה אוּלַי יָבְשָׁה כְּבָר?"
פָּרְשָׂה כְּנָפָהּ, עָפָה, עָפָה לָהּ
אוּלָם מַהֵר מַהֵר שָׁבָה - הָהּ!
"נֹחַ נֹחַ, אֵין מָנוֹחַ
לְכַף רַגְלִי עַל הָאָרֶץ עוֹד!"
שִׁלַּח נֹחַ אֶת הַיּוֹנָה שׁוּב
עָפָה לָהּ עַד עֶרֶב עוּף!
"נֹחַ נֹחַ, פְּתַח תֵּבָתְךָ לִי!
עֲלֵה זַיִת טֶרֶף יֵשׁ בְּפִי!"
שִׁלַּח נֹחַ אֶת הַיּוֹנָה שׁוּב:
פָּרְשָׂה כְּנָפָהּ, מִהֲרָה לָעוּף
חִכָּה חִכָּה לָהּ, חִכָּה חִכָּה לָהּ,
אַךְ לֹא יָסְפָה עוֹד הַיּוֹנָה שׁוּב!
פָּתַח נֹחַ אֶת הַתֵּבָה אָז
יָצְאוּ כֻּלָּם וְשָׁרוּ בְּקוֹלָם עַז:
"מַה יָּרֹק הוּא כָּל הַר! מָה רַעֲנָן כָּל גַּיְא!
הוֹדוּ, הוֹדוּ, הוֹדוּ לַאדֹנָי!"
הקלטות (4)
ניצוח: גיל אלדמע
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 4.2.1967
ההקלטה נכללה גם בתקליט "אסנת פז והגבעטרון בשירי יצחק קצנלסון".
הוקלט כנראה בין השנים 1965-1960. מן האוסף הפרטי של משפחת לויטין. עבר דיגיטציה בספרייה הלאומית.
ביצוע
על השיר
רחל דיסנצ'יק למדה את השיר ממורתה למלאכה קלרה בירושלים בסוף שנות השלושים.
ביצועים (יוטיוב):
הוראות משחק מתוך שירונו של יצחק קצנלסון "גן ילדים" (ורשה, 1918), עמ' 116 בחלק המילים:
הילדים עומדים (או יושבים) במעגל; אחד מהם, שקולו נעים, מזמר סולו ובתנועות נחרצות ביותר המבארות את העניין. כל הילדים חוזרים על המחצית השנייה של כל בית. כשהילד מתחיל לשיר את הבית השני "מי זאת נעה" הוא מטה את ידו למרחוק כרואה את התיבה על פני המים; בהחילו לשיר את הבית השלישי "סגורה סגורה היא התיבה" - הילדים אוחזים זה את זה בידיהם כעין תיבה סגורה. מבין הילדים יוצא נוח לאמצע החדר. אריה ונשר יוצאים לקראתו מן המעגל ושרים מתוך תחנונים: "נוח נוח פה המקום צר" וכו'. בתחילת הבית הרביעי, רומז נוח ליונה הממהרת אליו מתוך טיסות [?] מתוך המעגל. הוא שר לה ושולח אותה מן התיבה. עם התחלת הבית החמישי, היונה פורשת כנפיים ופורצת מחוץ למעגל סביב-סביב ושבה אל נוח בספרה לו "נוח אין מנוח" וכו'. שוב מתחננים האריה והנשר (בבית השישי) ונוח שולח שוב את היונה (בבית השביעי) לראות הקלו המים. היונה חוזרת עם עלה זית. שוב חוזר הבית השלישי ואחריו שולח נוח את יונתו בפעם האחרונה (בית תשיעי) - והיונה איננה שבה. אז יעמיד נוח את כל הילדים "ללכת" (זה אחרי זה) ו"פותח" את התיבה. הכל יוצאים בתהלוכה ועומדים ב"שורה" במעגל ומשתוממים ונהנים מהדר הטבע בשירם "מה ירוק הוא כל הר" וכו'.
אריה אורי (יליד 1924) העיד (בריאיון ליעקב מזור בספרייה הלאומית, תזמון 1:30:20) כי השיר נכלל בהצגה "המבול" בתיאטרון "הבימה" או "האוהל". בתיאטרון "הבימה" הועלה "המבול" ב1946 (וכן ב1925).
התווים בשירונו של יצחק קצנלסון "גן ילדים" זהים לתווים בספר של נתיבה בן-יהודה. בשלושת הביצועים שבאתר התו השלישי בתיבה 5 הוא רה בקאר ולא רה דיאז כמו בשני המקורות.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
קישורים ומשאבים (1)
