השדכנים ♫

אָצִים, רָצִים, טָסִים, נִצִּים
בָּרְחוֹב הַשַּׁדְכָנִים:
הָעִיר כְּמִרְקַחַת,
כֻּלָּהּ רוֹתַחַת,
כֻּלָּם כָּאן מִתְחַתְּנִים!

לֹא חָשׁוּב הַגִּיל, הַיֹּפִי;
מָה עוֹד, מֶה חָסֵר?
כָּל אִשָּׁה הִיא כָּאן סְחוֹרָה
עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.

נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
בְּלַיְלָה זֶה אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

בַּחֲתֻנָּה מָחָר בַּבֹּקֶר
סוֹף מַעֲשִׂיָּה;
הֶחָתָן גִּלָּה פִּתְאֹם
אִשְׁתּוֹ יְפֵהפִיָּה:

יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ
וְשָׂפָם תַּחְתָּיו.
יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ
כְּאַמָּה רָחָב.

נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

קוֹל יוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ
כְּזִמְזוּם מָטוֹס,
וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁנֶּיהָ
שָׂמָה הִיא בַּכּוֹס.

יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת
וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר,
וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ
תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר.

נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי!
עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.