מילים (7 גרסאות)
הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקַדֵּם עוֹד
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
מִשַּׁעֲרֵי מוֹסְקְבָה עַד שַׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
מוֹסְקְבָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת עֹז הַגֶּרְמָנִים הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
מִשַּׁעֲרֵי מוֹסְקְבָה עַד שַׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
מוֹסְקְבָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת עֹז הַגֶּרְמָנִים הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
על הגרסה: גרסתו של יודקה בן-דוד.
כותרת: שיר רוסי
מוֹסְקְבָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל
אֶת צִבְאוֹת הַפּוֹלְשִׁים הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקַדֵּם פֹּה
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג
מִשַּׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד עַד שַעֲׁרֵי מוֹסְקְבָה
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
מוֹסְקְבָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל
אֶת צִבְאוֹת הַפּוֹלְשִׁים הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקַדֵּם פֹּה
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג
מִשַּׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד עַד שַעֲׁרֵי מוֹסְקְבָה
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של מילים בלי תווים, עמ' 3, מועתק מפנקס השירים הפרטי של סולימאן הגדול.
מוֹסְקְבָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת חֵיל הַפּוֹלְשִׁים הַצָּבָא הָאָדֹם מִגֵּר,
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
מוֹסְקְבָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת חֵיל הַפּוֹלְשִׁים הַצָּבָא הָאָדֹם מִגֵּר,
הַצָּבָא הָאָדֹם הַכַּבִּיר!
על הגרסה: את השיר למד שי בורשטין (נ' 1939) בתחילת שנות החמישים, בקן השומר הצעיר של חיפה.
בִּירְיָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת,
בִּירְיָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת גְּאוֹן הָאַנְגְּלִים הַצָּבָא הָעִבְרִי שִׁבֵּר,
הַצָּבָא הָעִבְרִי הַלּוֹחֵם!
בִּירְיָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת גְּאוֹן הָאַנְגְּלִים הַצָּבָא הָעִבְרִי שִׁבֵּר,
הַצָּבָא הָעִבְרִי הַלּוֹחֵם!
על הגרסה: מספר אמנון בקר: "ביריה הייתה התיישבות מחוץ לספר הלבן. הבריטים כלאו אותם במקום. אנחנו, כנוער מרחבי הארץ עלינו לרגל לשם, וכאשר נתקלנו בחיילים בריטיים אמרנו, המדריך אמר שאנחנו רק מטיילים באזור. כשהתקרבנו לגדרות היישוב, שרנו לכלואים את השיר, והם רשמו אותו מפינו". קרא בהרחבה על העלייה לקרקע בביריה (ויקיפדיה).
בִּירְיָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת,
בִּירְיָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת חֵיל הָאַנְגְּלִים הַצָּבָא הַזֶּה הֵנִיס,
הַצָּבָא הָעִבְרִי הָאַמִּיץ!
בִּירְיָה לְעוֹלָם לֹא תִּפֹּל.
אֶת חֵיל הָאַנְגְּלִים הַצָּבָא הַזֶּה הֵנִיס,
הַצָּבָא הָעִבְרִי הָאַמִּיץ!
על הגרסה: מספרת עדינה אשל: "השיר זכור לי מתקופת התרחשות הדברים (1946) וכן כאחד משירי הלכת ששרנו בחג"ם (חינוך גופני מורחב) בכיתה החמישית בגימנסיה הרצליה (1948), ממש ערב הקמת המדינה. קשה לתאר היום באיזו התלהבות והזדהות שרנו אז את השיר, במיוחד את השורה האחרונה."
יצחק רפאלי מוסיף (מרץ 2017): "מקימי ביריה התחנכו בבני עקיבא. אנחנו בבני עקיבא שרנו את השיר כפי ששרה עדינה אשל (מילים ולחן)."
הַבִּירָה עַל תִּלָּהּ עוֹד עוֹמֶדֶת,
מוֹסְקְבָה נִיקָאגְדָה ("אַף פַּעַם בְּרוּסִית") לֹא תִּפֹּל,
מִשַּׁעֲרֵי הַבִּירָה עַד שַׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד,
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקַדֵּם ---
הַצָּבָא שֶׁכָּבַשׁ אֶת הָעִיר,
אֶת חֵיל הַפּוֹלְשִׁים
הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר,
הַצָּבָא הָאָדֹם הָאַדִּיר.
מוֹסְקְבָה נִיקָאגְדָה ("אַף פַּעַם בְּרוּסִית") לֹא תִּפֹּל,
מִשַּׁעֲרֵי הַבִּירָה עַד שַׁעֲרֵי לֶנִינְגְרָד,
הַצָּבָא הָאָדֹם לֹא נָסוֹג.
הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקַדֵּם ---
הַצָּבָא שֶׁכָּבַשׁ אֶת הָעִיר,
אֶת חֵיל הַפּוֹלְשִׁים
הַצָּבָא הַזֶּה מִגֵּר,
הַצָּבָא הָאָדֹם הָאַדִּיר.
הקלטות (4)
על השיר
לחן השיר נחשב לעתים כרוסי, אך אין לכך אסמכתה.
את השיר על הצבא האדום למד יודקה בן-דוד – ככל הנראה – בתנועת הנוער העובד באמצע שנות ה-40, ואילו שי בורשטיין למדוֹ בתנועת השומר-הצעיר בחיפה בתחילת שנות ה-50. גרסת ביריה לשיר נוצרה ונפוצה בווריאציות שונות כנראה על בסיס "מוסקבה על תלה עוד עמדת" וללא ספק אחרי אירועי ביריה (פברואר-מרץ 1946).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.