מילים (7 גרסאות)
אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי.
הֵי הֵי גַּלִּיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
הֵי הֵי גַּלִּיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
כְּשֶׁבִּלְעֲדַיִךְ אֵין לִי כְּלוּם?
רַק רְאִיתִיךְ בִּדְמִי הַלַּיִל
אֲהַבְתִּיךְ בְּעֹז וּבְחַיִל!
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
לָךְ זוּג עֵינַיִם כְּזוּג יוֹנִים
וְשִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים.
וְיָדַיִךְ רַכּוֹת הֵן
רַק לְחַבֵּק נוֹצְרוּ הֵן!
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה...
לָמָּה לִי אָב וְלָמָּה לִי אֵם
כְּשֶׁבִּלְעֲדַיִךְ כֹּה מְשַׁעֲמֵם?
שִׂימִי יָדֵךְ בְּיָדִי,
אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי.
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה...
אַתְּ כּוֹעֶסֶת, יַלְדָּתִי,
נִתְפַּיֵּסָה, חֶמְדָּתִי.
יַלְדָּתִי נָתְנָה לִי יָד
וְהָיְתָה שֶׁלִּי לָעַד.
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה...
כְּבָר אֲהַבְתִּיךְ בְּעֹז וּבְחַיִל
[בבית האחרון]
אַתְּ רוֹעֶדֶת חֶמְדָּתִי...
ולחייך שושנים
מקהלה:
הוֹי הוֹי יְפֵהפִיָּה
בַּת הָרִים גְּלִילִיָּה
תְּנִי יָדֵךְ לְתוֹך יָדִי
אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי
מקהלה: הוֹי הוֹי...
מַה לִּי אָב וּמַה לִּי אֵם
בִּלְעָדַיִךְ לִבִּי שָׁמֵם
מקהלה: הוֹי הוֹי...
זוּג עֵינַיִךְ כְּזוּג יוֹנִים/ וְשִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים
הוֹי הוֹי.. מַה לִּי אָב וּמַה לִּי אֵם/בִּלְעָדַיִךְ לִבִּי שָׁמֵם
הוֹי הוֹי... שִׂימִי יָדִי בְּיָדֵךְ/אַתְּ שֶׁלִּי וַאֲנִי שֶׁלָּךְ
זוּג עֵינַיִךְ כְּזוּג יוֹנִים /וּלְחָיַיִךְ שׁוֹשַנִּים
הוֹי הוֹי... תְּנִי יָדֵךְ לְתוֹך יָדִי/אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי
הוֹי הוֹי... מַה לִּי אָב וּמַה לִּי אֵם/בִּלְעָדַיִךְ לִבִּי שָׁמֵם
הֵן בְּלִבִּי בּוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ
הקלטות (16)
ניצוח: הנרי קלאוזנר
שנת הקלטה: 5.12.1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
בליווי שומעים אקורדיון וחליליות. ההקלטה נמצאת גם בסליל באוסף קול ישראל בספרייה הלאומית עם תאריך מדויק. הקלטות אחרות מאותו מופע נושאות באוסף הסלילים את התאריך 29.12.1963.
ביצוע
על השיר
על נסיבות חיבור השיר ראו בהרחבה בכתבתו של עמית נאור ""היי היי גליה": מיהי בת ההרים היפיפיה שהונצחה בשיר "שימי ידך"?" בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית.
מובאת שם הגרסה של רן אריאלי שאת עיקריה הבאנו כאן קודם לכן מפיו:
סבתא שלי, חיה יגאל, סיפרה שאת השיר "שימי ידך" שרו לראשונה על אמי, גליליה אריאלי, בגדוד העבודה.
סבי הצטרף לצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה יחד עם אנשים נוספים מארגון "השומר". הם עסקו בבניית גדר הצפון, ולכן קרא לבתו שנולדה באותה עת גליליה. אמי ואחיה הבוגר עובד (אז עוד נקרא "מכבי") היו הילדים הראשונים בגדוד העבודה. לנו סיפרה סבתי שהשיר הושר לראשונה לאמי בגדוד העבודה.
סבתי לא יכלה לסבול שמתאוננים בגדוד על ילדיה שהם צורכים יותר מדי חלב. היא גם חיפשה מקום מתאים יותר לחינוך הילדים, ומסיבות אלה הם עזבו את הגדוד ועברו לירושלים. סבא קנה חלקת אדמה גדולה ליד בית הכרם (שנקראה אז שכונת הפועלים) ומכר במחיר הקרן חלקות לבנייה לאנשי גדוד העבודה ואחרים. אני מניח שמשם התפשט השיר כשיר רחוב בירושלים וייתכן שגם מילותיו שונו מהמקור.
עם זאת, לפי המובא בכתבה זו מפי אליהו הכהן (כנראה על סמך עדויות שאסף באופן ישיר):
השיר נולד מוקדם יותר. "השיר 'שימי ידך בידי' היה מושר בארץ החל משלהי העלייה השנייה", הוא אומר. "הוא הושר ע"י תלמידי הגימנסיה הרצליה שגורשו מתל אביב לשפייה בשנת 1917, יחד עם השיר 'בחורשה על גבעות השומרון'" . . . בתקופת העלייה השנייה נהגו לשיר את השם "גליה" – כמו שאנחנו מכירים היום.
השיר נכלל בשירון "משירי העלייה השנייה", והדבר מחזק עוד את טענת אליהו הכהן.
מאיר נוי מתעד בכרטסת שלו גרסה שהרי קופרסמית כלל בפרסום משנת 1971: שים ידך בידי, אני חברך ואתה חברי.
ביצועים נוספים:
- ג'ודי קפלן גינסבורג (Judy Caplan Ginsburgh) (מושר מיד אחרי תל אביביה ב').
- דפנה ארמוני ויוריק בן דוד (אודיו עם שקף)
- ציפי שביט ונתן דטנר (סרטון מתוך "מאה שירים ראשונים" חלק ב, תזמון 4:45)
- צחי ויעל
- מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה
יתכן שמילות "זמר עם (לחן עממי)" הותאמו אף הן ללחן שיר זה, אך אין בידינו אסמכתא לכך.
לאותה מנגינה: הי הי עכברים. כמו כן, ב"מחנות העולים" הותאם ללחן השיר "מעשי נסים" (אתחלתא: אני על הדוכן) מתוך ה"אופרטה" "העגלונים העליזים".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
