עורו נא אחים - זֶמֶרֶשֶׁת

עוּרוּ נָא אַחִים, הִתְעוֹרֵרוּ, עַל לִכּוּד שׁוּרוֹתֵינוּ נִשְׁמֹרָה, אוֹת הַקְּרָב כְּבָר נִתַּן, חִישׁ מַהֵרוּ, שְׁמֵי הַתְּכוֹל אָדְמוּ הַיּוֹם. הַמְּצוּקָה שְׁבוּעַת עֲמִידָתֵנוּ, הֶחָזוֹן יָאִיר שְׁבִילֵי דַּרְכֵּנוּ, בָּרָמָה נָנִיף אֶת דִּגְלֵנוּ - זֶה הַדֶּגֶל לַקְּרָב הָאָדֹם. אָנוּ עֲמוּסֵי הַסֵּבֶל כְּבָר קִדַּשְׁנוּ מִלְחָמָה, נְנַתֵּק חֻלִיּוֹת הַכֶּבֶל וְנִצְעַד זְקוּפֵי קוֹמָה. הָאַחְדוּת הִיא עֲטֶרֶת רָאשֵׁינוּ, בְּרִית אַחִים אַמִּיצָה נִכְרוֹתָה, אַחֲוַת עוֹבְדִים חֲרוּטָה עַל דִּגְלֵנוּ וַעֲמַל הַיְּצִירָה. זֶה אֲשֶׁר יִמּוֹט בַּקְּרָב נָקִימָה וְנִבְנֶה עוֹלָם צוֹעֵד קָדִימָה, עֵת יֻכְרַע הַקְּרָב בְּנִצְחוֹנֵנוּ הָעוֹלָם יוּצַף אוֹרָהּ. אָנוּ עֲמוּסֵי הַסֵּבֶל...עורו נא אחים התעוררו על ליכוד שורותינו נשמורה אות הקרב כבר ניתן, חיש מהרו שמי התכול אדמו היום. המצוקה שבועת עמידתנו החזון יאיר שבילי דרכנו ברמה נניף את דגלנו זה הדגל לקרב האדום. אנו עמוסי הסבל כבר קידשנו מלחמה ננתק חוליות הכבל ונצעד זקופי קומה. האחדות היא עטרת ראשינו ברית אחים אמיצה נכרותה אחוות עובדים חרוטה על דגלנו ועמל היצירה. זה אשר יימוט בקרב נקימה ונבנה עולם צועד קדימה עת יוכרע הקרב בנצחוננו העולם יוצף אורה. אנו עמוסי הסבל...

מילים: פיליפו טוראטי
תרגום: לא ידוע
לחן: אמינטורה גאלי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה (בשפת המקור): 1886

עוּרוּ נָא אַחִים, הִתְעוֹרֵרוּ,

עַל לִכּוּד שׁוּרוֹתֵינוּ נִשְׁמֹרָה,

אוֹת הַקְּרָב כְּבָר נִתַּן, חִישׁ מַהֵרוּ,

שְׁמֵי הַתְּכוֹל אָדְמוּ הַיּוֹם.

הַמְּצוּקָה שְׁבוּעַת עֲמִידָתֵנוּ,

הֶחָזוֹן יָאִיר שְׁבִילֵי דַּרְכֵּנוּ,

בָּרָמָה נָנִיף אֶת דִּגְלֵנוּ -

זֶה הַדֶּגֶל לַקְּרָב הָאָדֹם.

אָנוּ עֲמוּסֵי הַסֵּבֶל

כְּבָר קִדַּשְׁנוּ מִלְחָמָה,

נְנַתֵּק חֻלִיּוֹת הַכֶּבֶל

וְנִצְעַד זְקוּפֵי קוֹמָה.

הָאַחְדוּת הִיא עֲטֶרֶת רָאשֵׁינוּ,

בְּרִית אַחִים אַמִּיצָה נִכְרוֹתָה,

אַחֲוַת עוֹבְדִים חֲרוּטָה עַל דִּגְלֵנוּ

וַעֲמַל הַיְּצִירָה.

זֶה אֲשֶׁר יִמּוֹט בַּקְּרָב נָקִימָה

וְנִבְנֶה עוֹלָם צוֹעֵד קָדִימָה,

עֵת יֻכְרַע הַקְּרָב בְּנִצְחוֹנֵנוּ

הָעוֹלָם יוּצַף אוֹרָהּ.

אָנוּ עֲמוּסֵי הַסֵּבֶל...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מילים בשפת המקור (יידיש)

איטאליענישער קאמף הימן

װאַכֿט אויף, בּרידער, װאַכֿט אויף, שװעסטער,

און מושטירט זיך אויס אין רײַען!

ס'רופֿט דער קאַמף, די פֿאָנען װיען,

אונדזער הימל פֿלאַקערט רויט.

שװערט בּײַ אונדזער נויט און הונגער,

זיך אָן זיג צוריק נישט קערן!

ערגער קאָן אונדז שוין נישט װערן!

גרעסער קאָן נישט זײַן די נויט!

רעפֿריין: מיר די אונטערדריקטע מאַסן,

האָבּן שוין דעם קריג דערקלערט,

קעמפֿן װעלן מיר און האַסן,

בּיז דער קאַמף געװינען װערט!

אונדזער קראַפֿט איז זײַן פֿאַראײַניקט,

איינס צום צװייטן טרײַ און טײַער.

שאפֿט אַ װעלט דער פּראָלעטאַריער,

אַלעס האָבּן מיר געבּויט.

װאָס מען מוז אין קאַמף פֿאַרניכֿטן,

װעלן מיר צוריק פאַריכטן,

װען דער קאַמף װעט זײַן געװוּנען,

װען דער סוינע [שונא]* זײַן װעט טויט.

רעפֿריין: מיר די אונטערדריקטע מאַסן...

פרטים נוספים

תרגום הנוסח היידי

כותרת: הִמְנוֹן מַאֲבַק אִיטַלְקִי

עוּרוּ אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ,

וּצְרוּ-נָא שׁוּרוֹת סְדוּרוֹת עַכְשָׁיו!

שְׂאוּ הַנִּסִּים כִּי קוֹרֵא הַקְּרָב,

לוֹהֲבִים בְּהִבְהוּב אָדֹם שָׁמֵינוּ.

הִשָּׁבְעוּ בְּסִבְלֵנוּ וּבְרַעֲבוֹנֵנוּ.

נָשׁוּב אַךְ וְרַק כְּשֶׁיֻּשַּׂג נִצְחוֹנֵנוּ!

לֹא יַחְמִיר עוֹד מִזֶּה מַצָּבֵנוּ,

גָּדוֹל מִתָּמִיד מַחְסוֹרֵנוּ!

הבית החוזר:

אָנוּ הֲמוֹנֵי הַנִּדְכָּאִים,

הִכְרַזְנוּ עַל צֵאתֵנוּ לַקְּרָב עַכְשָׁיו,

נֵצֵא, נֵאָבֵק, נְזָרֶה אֵימִים

עַד אֲשֶׁר נְנַצַּח בַּקְּרָב.

הָאַחְדּוּת מָעֻזֵּנוּ וּבָהּ כּוֹחֵנוּ,

נֶאֱמָנִים נִהְיֶה, זֶה לְזֶה יְקָרִים.

צְרוּ כָּאן עוֹלָם שֶׁל פְּרוֹלֵטָרִים.

בָּנִינוּ הַכֹּל, בֶּאֱמֶת.

וַאֲשֶׁר בַּקְּרָב יִשָּׁחֵת,

נְתַקֵּן בְּבוֹא הָעֵת,

בַּיּוֹם בּוֹ בַּקְּרָב נְנַצַּח,

בּוֹ נַבִּיט בָּאוֹיֵב הַמֵּת.

אָנוּ הֲמוֹנֵי הַנִּדְכָּאִים...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

איטלקית

Su fratelli, su compagne,

su, venite in fitta schiera:

sulla libera bandiera

splende il sol dell'avvenir.

Nelle pene e nell'insulto

ci stringemmo in mutuo patto,

la gran causa del riscatto

niun di noi vorrà tradir.

Il riscatto del lavoro

dei suoi figli opra sarà:

o vivremo del lavoro

o pugnando si morrà.

o vivremo del lavoro

o pugnando si morrà.

o vivremo del lavoro

o pugnando si morrà.

La risaia e la miniera

ci han fiaccati ad ogni stento

come i bruti d'un armento

siam sfruttati dai signor.

I signor per cui pugnammo

ci han rubato il nostro pane,

ci han promessa una dimane:

la dima si aspetta ancor.

Il riscatto del lavoro...

L'esecrato capitale

nelle macchine ci schiaccia,

l'altrui solco queste braccia

son dannate a fecondar.

Lo strumento del lavoro

nelle mani dei redenti

spenga gli odii e fra le genti

chiami il dritto a trionfar.

Il riscatto del lavoro...

Se divisi siam canaglia,

stretti in fascio siam potenti;

sono il nerbo delle genti

quei che han braccio e che han cor.

Ogni cosa è sudor nostro,

noi disfar, rifar possiamo;

la consegna sia: sorgiamo

troppo lungo fu il dolor.

Il riscatto del lavoro...

Maledetto chi gavazza

nell'ebbrezza dei festini,

fin che i giorni un uom trascini

senza pane e senza amor.

Maledetto chi non geme

dello scempio dei fratelli,

chi di pace ne favelli

sotto il pie dell'oppressor.

Il riscatto del lavoro...

I confini scellerati

cancelliam dagli emisferi;

i nemici, gli stranieri

non son lungi ma son qui.

Guerra al regno della Guerra,

morte al regno della morte;

contro il dritto del del più forte,

forza amici, è giunto il dì.

Il riscatto del lavoro...

O sorelle di fatica

o consorti negli affanni

che ai negrieri, che ai tiranni

deste il sangue e la beltà.

Agli imbelli, ai proni al giogo

mai non splenda il vostro riso:

un esercito diviso

la vittoria non corrà.

Il riscatto del lavoro...

Se eguaglianza non è frode,

fratellanza un'ironia,

se pugnar non fu follia

per la santa libertà;

Su fratelli, su compagne,

tutti i poveri son servi:

cogli ignavi e coi protervi

il transigere è viltà.

Il riscatto del lavoro...

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת בית הספר קיבוץ עין כרמל

ניצוח: משה (מוישל) נבט (נובופרוצקי)
שנת הקלטה: 17.3.1955
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

שיר לאחד במאי. המקור באיטלקית הוא L'inno dei Lavoratori - האזינו לביצוע מקהלה באיטלקית. לפי דף הויקיפדיה האנגלית על השיר האיטלקי, הוא נדפס בשנת 1886 אך הלחן לקוח מהלחנה מוקדמת יותר של גאלי, כנראה בין השנים 1871 ל1873.

ייתכן שהשיר לא תורגם ישירות מאיטלקית. השיר אותר ביידיש בחוברת הרביעית (1934) בסדרה "געזאנג און קאמף", באותו לחן ובטקסט דומה תחת השם "שיר פועלים איטלקי" ורשום כי עובד באופן חופשי מרוסית בידי ל. מילער. גרסה רוסית טרם אותרה.

גרסה נוספת בעברית: שיר הנוער העובד האיטלקי.

מספר גלי הוס (נ' 1944) שהשתתף במקהלת בית הספר עין כרמל (שנות ה-50):

"כשהכיתה שלי הגיעה לפרקה והצטרפה לשורות המקהלה, למדנו משמיעה את השירים שכבר היו ברפרטואר. אף אחד לא טרח ללמד אותנו את המילים מהכתב או חלילה להסביר אותן. כשאני שומע את השיר היום, אני מבין שלא הבנתי מה אני שר, אבל זה היה כנראה פחות חשוב אז.
השירים היו כולם ממוצא אידי או רוסי, מתורגמים ומעובדים ע"י מוֹיְשְ'ל נוֹבוֹפְּרוּצְקִי, המנצח, וזאת בזמן שבארץ כבר שרו מזמן שירים מקוריים של ארגוב, זעירא וזהבי למילים של אלתרמן וכו'...
העברית הייתה מאד ארכאית ונמלצת, הנושאים והעיבוד מלאי פאתוס "מעמדי". בקיצור, בני 40 ומטה היום יזדקקו כנראה לתרגום מחדש.

למוישל הייתה מין צפצפה קטנה שבה הוא כנראה סימן לנו "דו", אבל למתבונן מהצד זה היה נראה כמו מכשיר אילוף.
המקהלה של מויש'ל הייתה ללא ספק המסגרת הממושמעת ביותר שהייתי בה בחיי, וזה כולל את "גולני".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

שיר הנוער העובד האיטלקי

מקהלות

עדכון אחרון: 23.10.2024 11:59:55