מילים (4 גרסאות)
אוֹר אוֹר אוֹר! מָה רַב הָאוֹר!
מַה מֵּאִיר אֶת שְׂפַת הַיָּם?
זֶה הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ לִישֹׁן
מִטַּת זָהָב עוֹמֶדֶת שָׁם.
קְוָה-קְוָה-קְוָה מִתּוֹךְ הַגַּן
מִי מְקְוַקְוֵק קְוָה-קְוָה-קְוָה?
שִׁירַת הַצְּפַרְדְּעִים נָמִים שְׁנָתָם
קְוָה-קְוָה-קְוָה מִתּוֹךְ הַגַּן
מַה מֵּאִיר אֶת שְׂפַת הַיָּם?
זֶה הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ לִישֹׁן
מִטַּת זָהָב עוֹמֶדֶת שָׁם.
קְוָה-קְוָה-קְוָה מִתּוֹךְ הַגַּן
מִי מְקְוַקְוֵק קְוָה-קְוָה-קְוָה?
שִׁירַת הַצְּפַרְדְּעִים נָמִים שְׁנָתָם
קְוָה-קְוָה-קְוָה מִתּוֹךְ הַגַּן
על הגרסה: כך למדו את השיר בתיה עלוני ורחל סופר (עלוני) מאִמן אסתר (ילידת 1918).
אָבָק, אָבָק, תִּמְרוֹת אָבָק,
מִי זֶה בָּא, מִי זֶה בָּא?
רָצִים כְּבָשִׂים, פּוֹעוֹת עִזִּים
פָּרוֹת גּוֹעוֹת מוּ, מָה, מָה.
מִי זֶה בָּא, מִי זֶה בָּא?
רָצִים כְּבָשִׂים, פּוֹעוֹת עִזִּים
פָּרוֹת גּוֹעוֹת מוּ, מָה, מָה.
על הגרסה: את הנוסח המקורי של המילים ראו בדף השיר בלחן גרינשפון.
אוֹר אוֹר אוֹר ... הַרְבֵּה אוֹר
מַה שָּׁם מֵאִיר בִּפְאַת יָם?
זֶה הַשֶּׁמֵשׁ הוֹלֵךְ לִישׁוֹן
אַחֲרָיו כָּל הָעוֹלָם נָם
אָבָק אָבָק... תִּמְרוֹת אָבָק
מִי זֶה בָּא? מִי זֶה בָּא?
זֶה הָעֵדֶר בָּא וְגוֹעֶה
עִזִּים:"מֶה" וּפָרוֹת "מֶה"
קְבָה קְבָה קְבָה מִתּוֹךְ הַבְּרֵכָה
מִי מְקַרְקֵר קְבָה קְבָה קְבָה?
בְּנֵי הַצְּפַרְדְעִים לִפְנֵי שְׁנָתָם
קוֹרְאִים כָּכָה קְרִיאַת שְׁמַע
מַה שָּׁם מֵאִיר בִּפְאַת יָם?
זֶה הַשֶּׁמֵשׁ הוֹלֵךְ לִישׁוֹן
אַחֲרָיו כָּל הָעוֹלָם נָם
אָבָק אָבָק... תִּמְרוֹת אָבָק
מִי זֶה בָּא? מִי זֶה בָּא?
זֶה הָעֵדֶר בָּא וְגוֹעֶה
עִזִּים:"מֶה" וּפָרוֹת "מֶה"
קְבָה קְבָה קְבָה מִתּוֹךְ הַבְּרֵכָה
מִי מְקַרְקֵר קְבָה קְבָה קְבָה?
בְּנֵי הַצְּפַרְדְעִים לִפְנֵי שְׁנָתָם
קוֹרְאִים כָּכָה קְרִיאַת שְׁמַע
מקור:
"זלמן שניאור: לילדי ישראל (מהדורת תשי"ג)"
, דביר
, תשי"ג 1953
, קטז
כותרת: עֶרֶב קַיִץ
אָבָק אָבָק, תִּמְרוֹת אָבָק
מִי זֶה בָּא? מִי זֶה בָּא?
רָצִים תְּיָשִׁים, עִזִּים, כְּבָשִׂים
פָּרוֹת גּוֹעוֹת: מוּ מֶה מֶה
אוֹר אוֹר אוֹר מָה רַב הָאוֹר
מַה מֵּאִיר שָׁם בִּפְאַת הַיָּם?
שֶׁמֶשׁ קַיִץ הוֹלֵךְ לִישׁוֹן
אַחֲרָיו כָּל הָעוֹלָם נָם
קְוָה קְוָה קְוָה מִתּוֹךְ אֲגָם
מִי מְקַרְקֵר שָׁם קְוָה קְוָה קְוָה?
הַצְּפָרְדְעִים קוֹרְאוֹת כָּכָה
לִפְנֵי שְׁנָתָן "קְרִיאַת שְׁמַע"
אָבָק אָבָק, תִּמְרוֹת אָבָק
מִי זֶה בָּא? מִי זֶה בָּא?
רָצִים תְּיָשִׁים, עִזִּים, כְּבָשִׂים
פָּרוֹת גּוֹעוֹת: מוּ מֶה מֶה
אוֹר אוֹר אוֹר מָה רַב הָאוֹר
מַה מֵּאִיר שָׁם בִּפְאַת הַיָּם?
שֶׁמֶשׁ קַיִץ הוֹלֵךְ לִישׁוֹן
אַחֲרָיו כָּל הָעוֹלָם נָם
קְוָה קְוָה קְוָה מִתּוֹךְ אֲגָם
מִי מְקַרְקֵר שָׁם קְוָה קְוָה קְוָה?
הַצְּפָרְדְעִים קוֹרְאוֹת כָּכָה
לִפְנֵי שְׁנָתָן "קְרִיאַת שְׁמַע"
מקור:
"כינור קטן : אוסף שירי ילדים בלוויית טעמי זמרה"
, תושיה, ורשה
, תרס"ט 1909
, 31
על הגרסה: במקור זה נדפס השיר בלחן אחר (שונה משני הלחנים באתרנו).
הקלטות (2)
על השיר
את קטע השיר שהוא זוכר, למד מיכה נצר בילדותו ברחובות.
עוד בלחן הזה: פרה פרה (לחן לא ידוע 1). אפשר ששני השירים היו צמד שנלמד בלחן אחד - במקראה "ספרי הראשון" תרס"ט 1909 נדפס "פרה פרה" בשם "בוקר קיץ" (עמ' 42), חמישה עמודים לפני השיר הזה בשם "ערב קיץ" .
ר' השיר בלחן גרינשפון. הנוסח המוקדם של השיר נדפס ב"כינור קטן" עם לחן שלישי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.