פרה פרה (לחן לא ידוע 1)

פָּרָה, פָּרָה, הַבֹּקֶר בָּא אֶל הַשָּׂדֶה רוּצִי נָא. אַךְ יַעֲבֹר, יֵרֵד הַיּוֹם אֵלַי תָּשׁוּבִי נָא הֲלוֹם. חָלָב לָבָן מָתוֹק וָטוֹב לִי, פָּרָתִי, תִּתְנִי לָרֹב.פרה פרה, הבוקר בא אל השדה רוצי נא. אך יעבור ירד היום אלי תשובי נא הלום. חלב לבן מתוק וטוב לי פרתי תתני לרוב.

מרים כהן למדה את השיר בעשור השני של המאה העשרים.

הטקסט מבוסס על הבית השני בשיר "פרתנו". המילים נדפסו ב"טל בוקר: מקראה אחרי האלף בית" ורשה תרס"ה 1905 עם שם המחבר יצחק קצנלסון (בהיות המשורר בן 19 בלבד). השיר נדפס גם במקראה "ספרי הראשון" תרס"ט 1909, עמ' 42, תחת השם "בוקר קיץ". הבית הזה לבדו שב ונדפס במקראות נוספות, כגון "שחרית" (תרע"ז 1917 בוסטון).  ב"שחרית" כלולים "תווי זמרה" לשירים אחדים, אך לשיר זה לא נכללים תווים. נוסח טקסט זה של השיר מצוטט גם בספרו של חיים אהרן קפלן "דקדוק הלשון ושימושה" כרך א' עמ' 19 (לפחות במהדורת 1926). גרסה מקוצרת נדפסה גם ב"מקראות בן-עמי המחודשות" (תרע"ד), ספר ראשון, עמ' 12, ושם רשום בתוכן העניינים "על פי ז. שניאור". 

בשנת תשמ"ב ציטט את השיר (בנוסח המובא ב"שחרית") במלואו חיים באר בסוף שירו "מדינה בדרך" (השיר הראשון משניים בצמד השירים "נזקי מלחמה") שהתפרסם בעיתון מאזניים (כרך נ"ה, חוברת 1, עמ' 2), שם הוא ממוען לפגר פרה על שפת הים של צידון. 

השיר נשכח, אולם מעניין שלאחרונה (2011) השתמשה בו גולשת בשם רננה בתגובה על שידור של "האח הגדול" (כאן). השיר מופיע בתקליטור "ילד חן, ילדת חן".

(בירורים ביבליוגרפיים: יוסף גולדנברג)

עוד בלחן הזה: לפנות ערב (לחן לא ידוע). השיר ההוא נדפס בשם "ערב קיץ"  במקראה "ספרי הראשון" חמישה עמודים אחרי הדפסת שירנו בשם "בוקר קיץ" ואפשר שהיו צמד שנלמד בלחן אחד. "לפנות ערב" הוא שיר של זלמן שניאור, והדבר מחזק את שיוך המילים של השיר הנוכחי גם כן לזלמן שניאור כרשום ב"מקראות בן-עמי המחודשות".

ראו את השיר גם בלחן לא ידוע 2.

מקור: "מקראות בן-עמי המחודשות, מהדורת תרע"ד, ספר ראשון: מקרוב ומסביב", הוצאת המחבר, ירושלים, תרע"ד 1914, עמוד 12

מקור: "טל בוקר: מקראה עברית אחרי האלף בית", חנוך, ורשה, תרס"ה 1905, עמוד 31