מילים (15 גרסאות)
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם גַּם פִקְשַׁשְׁתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַבְּחִינוֹת נָתוּן רֹאשׁ [או: לֹא לַבְּחִינוֹת נָתַנּוּ רֹאשׁ]
אֶת הַמַחְבָּרוֹת לָקַח הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
אִם אֵחַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ח' בּוֹעֶרֶת (או: הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת)
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לְלִמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ!
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
כִּתָּה נִשְׁאַרְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא.
אַבָּא כּוֹעֵס, אִמָּא בּוֹכָה:
לָמָּה, בְּנִי, נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה?
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה, רַק
אַבָּא צוֹרֵחַ, אִמָּא בּוֹכָה
לָמָּה לָמָּה נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
וְעַל הַמְּנַהֵל צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ – לֹא נוֹרָא
וְאִם נִשְׁאַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַלִּמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הַרוּחַ
וְעַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם לֹא הִצְלַחְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
הוֹרָה סוֹעֶרֶת אַנְגְּלִיָּה בּוֹעֶרֶת
כָּכָה נִגְמַר הַחִפּוּשׂ בְּיָגוּר.
לֹא לַשִּׁעוּרִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
הַמּוֹרָה צוֹעֶקֶת
הַכִּתָּה צוֹחֶקֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
[...]
אֶפֶס קִבַּלְתָּ, כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם לֹא לָמַדְנוּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם לֹא הִשְׂכַּלְנוּ - זֶה לֹא נוֹרָא
אֶת הַלִּמּוּדִים יִקַּח הַרוּחַ
[בבית השני]
אִם לֹא לָמַדְתָּ - זֶה לֹא נוֹרָא
אֶפֶס קִבַּלְתָּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ו' בּוֹעֶרֶת [יורם]/הַבְּחִינָה עוֹבֶרֶת [רותי]
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
וְלֹא לַהַפְצָצוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַאִיטַלְקִים יִשָּׂא [?] הָרוּחַ
וְלַגֶּרְמָנִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם כְּבָר קָרָאתָ שׁוּב לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת
בֶּרְלִין בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִמְשֶׁכֶת שְׁנַת הַמִּלְחָמָה
לֹא לָהַפְסָקוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ...
ההמשך זהה לגרסה א'
לא להפצצות נשאנו ראש
את הגרמנים יקח הרוח
ועל האיטלקים צפצוף ארוך
אם לא הפצצת אין זה נורא
אם לא התקפת כלום לא קרה
[נפסק כאן]
לא לרופאים נשאנו ראש
ולא הרפואות (?) יקח הראש (?)
מעל (?) החצוצרות (?) צפצוף ארוך
הקלטות (6)
על השיר
דף זה מרכז גרסאות מקומיות והיתוליות לפי "הורה סחרחורת".
רוב הגרסאות הן וריאנטים של "לא ללימודים הלב פתוח," גרסה עם מחברת מזוהה. מיכל שתקאי חשפה בפייסבוק (6.6.2021) כי דודתה שולה רשמה את שם אחותה (אמא של מיכל שתקאי) כמחברת המילים של "הורה סוערת" בעותק הפרטי שלה של "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" מאת נתיבה בן יהודה. הדודה (זמן קצר לפני שנפטרה ב2021) מספרת כי שרה הובר חיברה את המילים כשהייתה תלמידה בכיתה ח' בבית הספר נצח ישראל בפתח תקווה. שנת החיבור 1940 מתייחסת לגרסה זו.
את גרסת בית חינוך א' (אז "בצלאל", אחר כך "דב הוז") מביא צביקה דרור (יליד 1926) שלמד בבית-החינוך בשנים 1937 עד 1941. דרור מעיד כי לשיר בתים נוספים, ואחד מהם אף מלגלג על המנהל שכטמן בכינוי "שכטוז המנהל". את הבית השני השלימה נורית שלייפמן.
הגרסאות לא להפגזות, לא לאזעקות, לא לבית חולים אינן מאת שרה הובר.
ביצועים נוספים:
- אנסמבל גברים מהאקדמיה למוסיקה בירושלים, בקונצרט הוקרה למנחם ויזנברג "עיבוד אמנותי בראי הדורות", 2018, עם שינויים קלים בטקסט.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.