מילים (13 גרסאות)
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם גַּם פִקְשַׁשְׁתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם גַּם פִקְשַׁשְׁתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
מקור:
"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר"
, כתר
, 1990
, 163
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַבְּחִינוֹת נָתוּן רֹאשׁ [או: לֹא לַבְּחִינוֹת נָתַנּוּ רֹאשׁ]
אֶת הַמַחְבָּרוֹת לָקַח הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
אִם אֵחַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ח' בּוֹעֶרֶת (או: הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת)
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַבְּחִינוֹת נָתוּן רֹאשׁ [או: לֹא לַבְּחִינוֹת נָתַנּוּ רֹאשׁ]
אֶת הַמַחְבָּרוֹת לָקַח הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
אִם אֵחַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ח' בּוֹעֶרֶת (או: הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת)
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
על הגרסה: מתוך "נספח שירי שטות" שערכה רות קדרי ב"אתר החופשי של בני קרית חיים". מוסרת הגרסה, לאה משולם, מספרת כי שרו בשמחה גרסה זו בסוף כיתה ח' בשנת 1950.
לֹא לְלִמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לְלִמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ!
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
כִּתָּה נִשְׁאַרְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא.
אַבָּא כּוֹעֵס, אִמָּא בּוֹכָה:
לָמָּה, בְּנִי, נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה?
לֹא לְלִמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ!
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
כִּתָּה נִשְׁאַרְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא.
אַבָּא כּוֹעֵס, אִמָּא בּוֹכָה:
לָמָּה, בְּנִי, נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה?
אִם לֹא לָמַדְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה, רַק
אַבָּא צוֹרֵחַ, אִמָּא בּוֹכָה
לָמָּה לָמָּה נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה, רַק
אַבָּא צוֹרֵחַ, אִמָּא בּוֹכָה
לָמָּה לָמָּה נִשְׁאַרְתָּ כִּתָּה
הוֹרָה לִמּוּדִים
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
וְעַל הַמְּנַהֵל צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ – לֹא נוֹרָא
וְאִם נִשְׁאַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַבְּחִינוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
וְעַל הַמְּנַהֵל צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא יָדַעְתָּ – לֹא נוֹרָא
וְאִם נִשְׁאַרְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא אֶל שָׂכָר הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַלִּמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הַרוּחַ
וְעַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם לֹא הִצְלַחְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַלִּמּוּדִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַלִּמּוּדִים יִשָּׂא הַרוּחַ
וְעַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם לֹא הִצְלַחְתָּ כְּלוּם לֹא קָרָה
רוּחַ סוֹעֶרֶת הַכִּתָּה בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
[בית שני, שתי שורות אחרונות]
הוֹרָה סוֹעֶרֶת אַנְגְּלִיָּה בּוֹעֶרֶת
כָּכָה נִגְמַר הַחִפּוּשׂ בְּיָגוּר.
הוֹרָה סוֹעֶרֶת אַנְגְּלִיָּה בּוֹעֶרֶת
כָּכָה נִגְמַר הַחִפּוּשׂ בְּיָגוּר.
על הגרסה: המילים נמסרו מפי צילה הירשפלד (דצמבר 2018).
לֹא לַלִּמּוּדִים הַלֵּב פָּתוּחַ
לֹא לַשִּׁעוּרִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
הַמּוֹרָה צוֹעֶקֶת
הַכִּתָּה צוֹחֶקֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַשִּׁעוּרִים נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַמּוֹרִים יִשָּׂא הָרוּחַ
עַל הַבְּחִינוֹת צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם לֹא לָמַדְתָּ – כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם גַּם נִכְשַׁלְתָּ – זֶה לֹא נוֹרָא
הַמּוֹרָה צוֹעֶקֶת
הַכִּתָּה צוֹחֶקֶת
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
על הגרסה: נדפס במוסף "ציפור הנפש" של "ידיעות אחרונות", גליון מס' 10, 29.5.1964, שם זכה לכינוי ההיתולי "סיכום שנתי". הדף שמור באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 3 של מילים בלי תווים, עמ' 173.
[...]
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
[...]
אֶפֶס קִבַּלְתָּ, כְּלוּם לֹא קָרָה
עַל הַמּוֹרִים צִפְצוּף אָרֹךְ
[...]
אֶפֶס קִבַּלְתָּ, כְּלוּם לֹא קָרָה
על הגרסה: שלח לזֶמֶרֶשֶׁת רמי ליטני במאי 2019. ההבדלים הם ביחס לנוסח שנדפס ב"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר".
[בית שני]
אִם לֹא לָמַדְנוּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם לֹא הִשְׂכַּלְנוּ - זֶה לֹא נוֹרָא
אִם לֹא לָמַדְנוּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
אִם לֹא הִשְׂכַּלְנוּ - זֶה לֹא נוֹרָא
[בבית הראשון]
אֶת הַלִּמּוּדִים יִקַּח הַרוּחַ
[בבית השני]
אִם לֹא לָמַדְתָּ - זֶה לֹא נוֹרָא
אֶפֶס קִבַּלְתָּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ו' בּוֹעֶרֶת [יורם]/הַבְּחִינָה עוֹבֶרֶת [רותי]
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
אֶת הַלִּמּוּדִים יִקַּח הַרוּחַ
[בבית השני]
אִם לֹא לָמַדְתָּ - זֶה לֹא נוֹרָא
אֶפֶס קִבַּלְתָּ - כְּלוּם לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת, כִּתָּה ו' בּוֹעֶרֶת [יורם]/הַבְּחִינָה עוֹבֶרֶת [רותי]
כָּךְ נִגְמֶרֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים
לֹא לַהַפְגָּזוֹת הַלֵּב פָּתוּחַ
וְלֹא לַהַפְצָצוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַאִיטַלְקִים יִשָּׂא [?] הָרוּחַ
וְלַגֶּרְמָנִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם כְּבָר קָרָאתָ שׁוּב לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת
בֶּרְלִין בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִמְשֶׁכֶת שְׁנַת הַמִּלְחָמָה
וְלֹא לַהַפְצָצוֹת נָשָׂאנוּ רֹאשׁ
אֶת הַאִיטַלְקִים יִשָּׂא [?] הָרוּחַ
וְלַגֶּרְמָנִים צִפְצוּף אָרֹךְ
אִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ זֶה לֹא נוֹרָא
אִם כְּבָר קָרָאתָ שׁוּב לֹא קָרָה
הוֹרָה סוֹעֶרֶת
בֶּרְלִין בּוֹעֶרֶת
כָּךְ נִמְשֶׁכֶת שְׁנַת הַמִּלְחָמָה
על הגרסה: ברוך נוימן מספר: "זהו שיר ששרו לוחמי האצ"ל בימי מלחמת העולם השנייה."
הקלטות (6)
על השיר
לפי "הורה סחרחורת".
מיכל שתקאי חשפה בפייסבוק (6.6.2021) כי דודתה שולה רשמה את שם אחותה (אמא של מיכל שתקאי) כמחברת המילים של "הורה סוערת" בעותק הפרטי שלה של "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" מאת נתיבה בן יהודה. הדודה (זמן קצר לפני שנפטרה ב2021) מספרת כי שרה הובר חיברה את המילים כשהייתה תלמידה בכיתה ח' בבית הספר נצח ישראל בפתח תקווה.
את גרסת בית חינוך א' (אז "בצלאל", אחר כך "דב הוז") מביא צביקה דרור (1926) שלמד בבית-החינוך בשנים 1937-1941. דרור מעיד כי לשיר בתים נוספים, ואחד מהם אף מלגלג על המנהל שכטמן בכינוי "שכטוז המנהל". את הבית השני השלימה נורית שלייפמן.
ביצועים נוספים:
- אנסמבל גברים מהאקדמיה למוסיקה בירושלים, בקונצרט הוקרה למנחם ויזנברג "עיבוד אמנותי בראי הדורות", 2018, עם שינויים קלים בטקסט.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.