אחרי מותי (לחן גראד)

העתקת מילות השיר

אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי: "הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד; קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה, וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה; וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ – וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד, אָבַד לָעַד! וְצַר מְאֹד! הֵן כִּנּוֹר הָיָה-לּוֹ – נֶפֶשׁ חַיָּה וּמְמַלְּלָה, וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹ אֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ, וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה, אַךְ רָז אֶחָד בְּקִרְבּוֹ הִכְחִיד, סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ, נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה, אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה עַד-הַיּוֹם! וְצַר מְאֹד, מְאֹד! אחרי מותי ספדו ככה לי: "היה איש – וראו: איננו עוד; קודם זמנו מת האיש הזה, ושירת חייו באמצע נפסקה; וצר! עוד מזמור אחד היה-לו – והנה אבד המזמור לעד, אבד לעד! וצר מאוד! הן כינור היה-לו – נפש חיה וממללה, והמשורר מדי דברו בו את-כל-רזי ליבו היגיד לו, וכל-הנימין ידו דובבה, אך רז אחד בקרבו הכחיד, סחור סחור לו אצבעותיו פזזו, נימה אחת אלמה נשארה, אלמה נשארה עד-היום! וצר מאוד, מאוד!
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: גבריאל גראד

אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –
וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!

וְצַר מְאֹד! הֵן כִּנּוֹר הָיָה-לּוֹ –
נֶפֶשׁ חַיָּה וּמְמַלְּלָה,
וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹ
אֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ,
וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה,
אַךְ רָז אֶחָד בְּקִרְבּוֹ הִכְחִיד,
סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ,
נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה,
אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה עַד-הַיּוֹם!

וְצַר מְאֹד, מְאֹד!

אחרי מותי ספדו ככה לי:
"היה איש – וראו: איננו עוד;
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה;
וצר! עוד מזמור אחד היה-לו –
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!

וצר מאוד! הן כינור היה-לו –
נפש חיה וממללה,
והמשורר מדי דברו בו
את-כל-רזי ליבו היגיד לו,
וכל-הנימין ידו דובבה,
אך רז אחד בקרבו הכחיד,
סחור סחור לו אצבעותיו פזזו,
נימה אחת אלמה נשארה,
אלמה נשארה עד-היום!

וצר מאוד, מאוד!




השלמה לגרסה המלאה   העתקת מילות השיר

 



[המשך בית 3, בית 4]

כָּל-יָמֶיהָ זָעָה נִימָה זוֹ,
דּוּמָם זָעָה, דּוּמָם רָעֲדָה,
אֶל-מִזְמוֹרָהּ, דּוֹדָהּ גּוֹאֲלָהּ,
כָּמְהָה, צָמְאָה, עָגְמָה, נִכְסְפָה,
כַּאֲשֶׁר יֶעְגַּם לֵב לַמְזֻמָּן לוֹ;
וְאִם-הִתְמַהְמַהּ – בְּכָל-יוֹם חִכְּתָה-לּוֹ
וּבִנְהִימָה טְמִירָה שִׁוְּעָה-לּוֹ –
וְהוּא הִתְמַהְמַהּ אַף לֹא-בָא,
אַף לֹא-בָא!

וְגָדוֹל מְאֹד, מְאֹד הַכְּאֵב!
הָ יָ ה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;
עוֹד שִׁיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,
וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!"
[המשך בית 3, בית 4]

כל-ימיה זעה נימה זו,
דומם זעה, דומם רעדה,
אל-מזמורה, דודה גואלה,
כמהה, צמאה, עגמה, נכספה,
כאשר יעגם לב למזומן לו;
ואם-התמהמה – בכל-יום חכתה-לו
ובנהימה טמירה שועה-לו –
והוא התמהמה אף לא-בא,
אף לא-בא!

וגדול מאוד, מאוד הכאב!
ה י ה איש – וראו: א י נ נ ו עוד,
ושירת חייו באמצע נפסקה;
עוד שיר מזמור אחד היה-לו,
והינה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!"



הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

יוסף גולנד 

התנצלותנו על איכות ההקלטה. נשמח לקבל הקלטה טובה יותר.

במארז התקליטורים: קטע מס' 16 בתקליטור מס' 11.

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938

על השיר

 לחן גבריאל גראד נדפס בנפרד (הוצאת יובל, תל אביב, 1929) כאופוס 6 של המלחין.

לשיר לחנים נוספים: 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  












עדכון אחרון: 06.05.2023 09:41:43


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: