בן שש עשרה הייתי

הוֹי רַע לִי רַע לִי כָּזֹאת עוֹד לֹא קָרָה לִי חֲלוֹם נָעִים חָלַמְתִּי וְגָז לְעוֹלָמִים בֶּן שֵׁש עֶשְׂרֵה הָיִיתִי וְרַךְ עוֹד בַּשָּׁנִים וּלְפֶתַע הִתְאַהַבְתִּי בִּצְבָא הַחַקְלָאִים הוֹי רַע לִי... בֵּית סֵפֶר חַקְלָאִי חִפַּשְׂתִּי זֶה מִכְּבָר וְהִנֵּה בְּכַדּוּרִי גּוֹרָל אוֹתִי קָבַר הוֹי רַע לִי... מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ הִנְנוּ חֲבֵרִים אוּלָם לַאֲסוֹנֵנוּ אַךְ וְרַק בָּנִים הוֹי רַע לִי... שֵׁשׁ(ה) עֶשְׂרֵה בָּנִים (הנכון שִׁשָּה עָשָׂר.) אֵין אַף נַעֲרָה בַּמִּנְזָר חַיִּים הוֹי זוֹ אֱמֶת מָרָה הוֹי רַע לִי... "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל" לָנוּ לֹא תִּשְׁוֶה וְאַף "פַּרְדֵּס חַנָּה" לָנוּ לֹא תִּדְמֶה הוֹי רַע לִי... כָּל תַּלְמִידֵי כַּדּוּרִי כֻּלָּם שׂוֹנְאֵי יָגוֹן אַנְשֵׁי עָמָל וָיֶזַע וּשְׁמָם לָעַד יִכּוֹן הוֹי רַע לִי...הוי רע לי רע לי כזאת עוד לא קרה לי חלום נעים חלמתי וגז לעולמים בן שש עשרה הייתי ורך עוד בשנים ולפתע התאהבתי בצבא החקלאים הוי רע לי... בית ספר חקלאי חיפשתי זה מכבר והנה בכדורי גורל אותי קבר הוי רע לי... מכל קצווי הארץ הננו חברים אולם לאסוננו אך ורק בנים הוי רע לי... שש(ה) עשרה בנים אין אף נערה במנזר חיים הוי זו אמת מרה הוי רע לי... "מקווה ישראל" לנו לא תשווה ואף "פרדס חנה" לנו לא תדמה הוי רע לי... כל תלמידי כדורי כולם שונאי יגון אנשי עמל ויזע ושמם לעד יכון הוי רע לי...