שיר שבת

יוֹם שִׁשִּׁי וְגַם שַׁבָּת הִגִּיעַ וַאֲנִי לָנוּחַ מֵת אַךְ אֵינָם נוֹתְנִים לִי כָּאן מָנוֹחַ לַעֲבוֹדָה צָרִיךְ לָצֵאת. כִּי כֶּסֶף פֹּה נִדְרָשׁ תָּמִיד, אַךְ אֲנִי הֵן רַק תַּלְמִיד, לָמָּה תַּהֲרְגוּנִי כָּךְ - "צֵא מִיָּד לַעֲבוֹדָה! כֶּסֶף תֵּן לַמְּסִבָּה!" מֵילָא, כְּבָר יִהְיֶה כָּךְ. אֶל שִׁטְחֵי הַמַּטָּעִים הִגַּעְתִּי, אֵיפֹה זֶה, אֵינִי זוֹכֵר, מִזְרָע, אוֹ, אוּלַי מִשְׁמַר הָעֵמֶק וְאוּלַי מָקוֹם אַחֵר. כָּךְ שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת כָּל הַמֶּשֶׁק בָּא לַחְזוֹת "אַי, אַי, אֵיזוֹ עֲבוֹדָה!" וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ זֹאת וּמְסַנֵּן מִפִּי קְלָלָה אַךְ "פְּרֶסְטִיזָ'ה" חֲשׁוּבָה. תַּם הַיּוֹם אֶחְזֹר רָצוּץ לַחֶדֶר אַךְ לִי הַשַּׁבָּת עָבְרָה. לַעֲזָאזֵל יֵלְכוּ חָמֵשׁ הַלִּירוֹת וְאִתָּן הַתְּהִלָּה לַעֲבֹד, בָּרוּר יוֹדְעִים, בְּעִקָּר כְּשֶּׁרוֹצִים, אוֹי, הַצִּילוּ! אַלְלַי, כִּי הִנֵּה בָּאִים לְכָאן שְׁנֵי תְּרֵיסָר שֶׁל גִּזְבָּרִים אוֹי אִבַּדְתֶּם שַׁבְּתּוֹתַי.יום שישי וגם שבת הגיע ואני לנוח מת אך אינם נותנים לי כאן מנוח לעבודה צריך לצאת. כי כסף פה נדרש תמיד, אך אני הן רק תלמיד, למה תהרגוני כך - "צא מיד לעבודה! כסף תן למסיבה!" מילא, כבר יהיה כך. אל שטחי המטעים הגעתי, איפה זה, איני זוכר, מזרע, או, אולי משמר העמק ואולי מקום אחר. כך שעות על שעות כל המשק בא לחזות "אי, אי, איזו עבודה!" ואני שומע זאת ומסנן מפי קללה אך "פרסטיז'ה" חשובה. תם היום אחזור רצוץ לחדר אך לי השבת עברה. לעזאזל ילכו חמש הלירות ואיתן התהילה לעבוד, ברור יודעים, בעיקר כשרוצים, אוי, הצילו! אללי, כי הנה באים לכאן שני תריסר של גזברים אוי איבדתם שבתותיי.