הקטן
גופן
הגדל
גופן
צוואתי
יְדִיד נַפְשִׁי, כְּשֶׁאֶגְוַע אֱלֵי קִבְרִי שְׂאוּ אֶל עַל נֵס הַשִּׁחְרוּר, בְּצִבְעֵי אֹדֶם טָבוּל בְּדָם בְּנֵי הֶעָמָל. וְשָׁם מִתַּחַת נֵס הָאֹדֶם שִׁירִי תָּשִׁירוּ, שִׁיר הַדְּרוֹר שִׁירִי כִּצְלִיל הַנְּחֻשְׁתַּיִם יִבְקַע מִפִּי כָּל בְּנֵי הָאוֹר.ידיד נפשי כשאגווע אלי קברי שאו אל על נס השחרור בצבעי אודם טבול בדם בני העמל ושם מתחת נס האודם שירי תשירו שיר הדרור שירי כצליל הנחושתיים יבקע מפי כל בני האור

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: דוד אדלשטט
תרגום/נוסח עברי: מרדכי סבר (סברדליק)
לחן: עממי יידי

יְדִיד נַפְשִׁי, כְּשֶׁאֶגְוַע
אֱלֵי קִבְרִי שְׂאוּ אֶל עַל
נֵס הַשִּׁחְרוּר, בְּצִבְעֵי אֹדֶם
טָבוּל בְּדָם בְּנֵי הֶעָמָל.

וְשָׁם מִתַּחַת נֵס הָאֹדֶם
שִׁירִי תָּשִׁירוּ, שִׁיר הַדְּרוֹר
שִׁירִי כִּצְלִיל הַנְּחֻשְׁתַּיִם
יִבְקַע מִפִּי כָּל בְּנֵי הָאוֹר.
ידיד נפשי כשאגווע
אלי קברי שאו אל על
נס השחרור בצבעי אודם
טבול בדם בני העמל

ושם מתחת נס האודם
שירי תשירו שיר הדרור
שירי כצליל הנחושתיים
יבקע מפי כל בני האור


מילים בשפת המקור (יידיש)

מײַן צוואה

אַָ, גוטע פֿרײַנד! ווען איך וועל שטאַרבן,
טראָגט צו מײַן קבֿר אונדזער פֿאָן –
די פֿרײַע פֿאָן מיט די רויטע פֿאַרבן,
באַשפּריצט מיט בלוט פֿון אַרבעטסמאַן!

און דאָרט אונטער דעם פֿלאַג דעם רויטן,
זינגט מיר מײַן ליד, מײַן פֿרײַעס ליד!
מײַן ליד "אין קאַמף", וואָס קלינגט ווי קייטן
פֿון דעם פֿאַרשקלאַפֿטן קריסט און ייִד.

אויך אין מײַן קבֿר וועל איך הערן
מײַן פֿרײַעס ליד, מײַן שטורעמליד;
אויך דאָרט וועל איך פֿאַרגיסן טרערן
פֿאַר דעם פֿאַרשקלאַפֿטן קריסט און ייִד!

און ווען איך הער די שווערדן קלינגען
אין לעצטן קאַמף פֿון בלוט און שמאַרץ –
צום פֿאָלק וועל איך פֿון קבֿר זינגען
און וועל באַגײַסטערן זײַן האַרץ.
ביצוע: דער רודנערס
שנת הקלטה: 2012
מקור: התקליטור "הי ציגעלעך" - חבורת שהם
עיבוד והפקה: חמי רודנר וערן וייץ, בעקבות עיבוד של מוטקה שלף
גיטרה אקוסטית, מנדולינה וקלידים: ערן וייץ


על השיר

תמר ועמוס רודנר מספרים:

הדרך בה הגענו אל הטקסט היידי של "מיין צוואה" אופיינית למסלול שהוליך אותנו לחלק מן השירים. בנעורינו, בקיבוץ גבעת ברנר ובתנועת "המחנות העולים", שרנו את השיר "ידיד נפשי" בנוסח שכלל שני בתים.

כעורכי שירונים וכמובילי שירת רבים מפעם לפעם חיפשנו גם את המקור היידי לשיר. כיוון שאנחנו שואלי שאלות ומחפשי מקורות כרוניים, הצטברו אצלנו במשך השנים כתובות דוא"ל של רוב חכמי תורת הזמר העברי. פנינו לכולם בשאלה אם הם מכירים את השיר "ידיד נפשי". איש לא הכיר.

עברו שנים, ובעודנו מתרגשים מספרה של נורית גרץ "על דעת עצמו", אנחנו מוצאים (בעמוד 106) שעמוס קינן, מושא סִפרה, מצטט באחד מסיפוריו ארבע שורות של דוד אדלשטאט, משורר יהודי שהיגר מאודסה לאיסט סייד של ניו יורק:

הָהּ יְדִידִי, רֵעִי, בְּבוֹא יוֹמִי לִגְוע
הַדֶּגֶל הָאָדֹם הָבִיאוּ אֶל קִבְרִי.
הַדֶּגֶל הָאָדֹם, הַמִּתְנוֹסֵס גָבוֹהַּ
מָשׁוּח בְּדָמוֹ שֶׁל אִישׁ עָמָל עִבְרִי

חרף התרגום השונה, מיד זיהינו את הבית הראשון של "ידיד נפשי". שלחנו את ארבעת השורות לאליהו הכהן הגדול, גדול הבקיאים בתולדות הזמר העברי, והוא שלח לנו את הטקסט היידי של "מיין צוואה" וגם את התווים שלימדונו שמדובר באותו שיר ובאותה מנגינה. הכהן גם העמיד אותנו על כך שהבית המצוטט הוא מתוך תרגום של א. שלונסקי לפואמה של ה.ליוויק אשר ציטט בית מ"צוואתי" בפואמה שלו.

את שני הבתים שאנחנו שרים אנחנו מצטטים מהזיכרון. לא מצאנום בכתובים. בשתי המהדורות הראשונות של ספרנו "זֶמֶר'ל" כתבנו "עברית: כנראה יוסף אחאי". בינתיים מצאנו, בארכיון מקהלת גבעת ברנר, גליון תווים מטושטש ובו "צוואתי", בעיבוד משה ביק לארבעה קולות. הצלחנו לזהות את שם המתרגם מרדכי סברדליק.

מוסיפה ד"ר יעל חָבֵר (נ' 1938):

את השיר הכרנו כ"ידיד נפשי" ושרנו ב"המחנות העולים". בעודי מעיינת במחקר מעניין על תרבות יהודית (קרי: יידיש) פופולרית בברה"מ, 1923-1929, מצאתי (בפרק על שירי-זמר סובייטיים ביידיש) את שירו של דוד אדלשטאט "מיין צוואה", שנכתב בארה"ב בסוף המאה ה-19, ומביע שאיפה לאחדות בין "נוצרי ליהודי". לדברי החוקרת, השיר היה פופולרי מאוד בקרב רבולוציונרים ברוסיה טרם המהפכה והמשיך להיות מושר גם אח"כ בברה"מ, למרות הגישה הסובייטית ששללה סיווג אנשים לפי דתם. החריגה נבעה כנראה מהפופולריות של השיר. השיר בוודאי הגיע ליישוב עם גלי העלייה הראשונים. המידע לקוח מתוך:

Anna Shternshis, Soviet and Kosher: Jewish Popular Culture in the Soviet Union, 1923-1939 (2006), p. 109-110.

לא מצאתי פרטים על הלחן, אך בספרה של רות רובין (Voices of a People (1979 מצוין בהערה (הע' 46, עמ' 308) שהלחן הוא "רומנסה רוסית" שכותרתה (בתעתיק כמובן) moi kostyor v'tuman svetit. מצאתי ברשת כמה ביצועים של שיר זה אך המגנינה כלל לא דומה לזו ששרנו בארץ.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


התווים נמצאו בארכיון מקהלת גבעת ברנר
תגיות

שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם