מילים (3 גרסאות)

מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים;
רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי,
מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים.

חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, נוֹאַשְׁתִּי כְּבָר מֵחַיִּים,
וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, בָּנַי יְצָאוּנִי;
סַפְּרוּ לִי הַתְּלָאָה, בַּגּוֹלָה אֶתְכֶם מָצָאָה,
וּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בֵּית יְהוּדָה, הֲלֹא תּוֹדִיעוּנִי.
אַ יַ יַ יַ...

אוֹיְבַי לִי יִלְעָגוּ, כִּי שָׁבֵי גּוֹלָה שָׁגוּ:
"הֲמֵאֵלֶּה מְתֵי מִסְפָּר עֶדְנָה תִּהְיֶה לִי?
"הַהֵם יִבְנוּ נֶהֱרָסוֹת? יְשַׁכְלְלוּ הַשָּׁתוֹת,
יָרִימוּ קֶרֶן יִשְׁעִי, הוֹדִי וְחֵילִי?"

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים,
הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי!
נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!
אַ יַ יַ יַ...

מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה! כַּיּוֹנִים תְּעוּפֶינָה,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, עַל דַּלְתוֹתַי שׁוֹקְדִים;
רָאִיתִי אֶת לֹא פִלַּלְתִּי, בָּנַי אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי,
מַחְמַדַּי, יַקִּירַי, אֶת אִמָּם פּוֹקְדִים.

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים, שַׁבְתִּי לִימֵי עֲלוּמִים,
הָלְאָה, הָלְאָה, בִּגְדֵי אֶבְלִי! הָבוּ מַכְלֻלִי!
נִמְלָא כָּל אַרְמוֹנִי, הֶאָח! מַה רַב שְׂשׂוֹנִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!
בָּנַי, בָּנַי בְּגִיל וּתְרוּעָה, שָׁבוּ לִגְבוּלִי!
אַ יַ יַ יַ...
מַה זֹּאת עֵינַי תִּרְאֶינָה...
חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם...

אַל תְּרַנְּנוּ וְאַל תִּירָאוּ כִּי דַּרְכֵי הָאֵל נִפְלָאוּ
בְּטֶרֶם יָאִיר שַׁחַר תִּגְדַּל חֶשְׁכַת לַיִל
בְּמִצְרַיִם כָּזֹאת קָרָה, אֶל מֹשֶה זָעֲקוּ מָרָה
לַחֲצָם טֶרֶם כָּלָה עוֹד הִגְבִּיר חַיִל

צַר יְעַוֵּת צִדְקָתָם וּבָזֹאת יָחִיש גְּאֻלָּתָם
גֶּזֶל מִשְׁפָּט יְאַלְּצֵמוֹ עֲלוֹת מֵעֵמֶק בָּכָא
לוּלֵא יַד מַדְהֵבָה שָׁכְבוּ לְמַעֲצֵבָה
וְאָכֵן פִּנָּה לַמּוֹסָדוֹת עוֹד לֹא הוּנָחָה

אוֹיְבַי לִי יִלְעָגוּ...
הַבִּיטוּ נַהֲרוֹת אֵיתָן כְּמַעֲיָן קָטָן צֵאתָן
כְּחוּט הַשָּׁנִי מְפַכִּים מַיִם עֲדֵי גָּאֹה גָּאוּ
וּפְלָגִים מִכָּל רוּחַ אֶל פִּיהוּ יָנִיחַ
וְאַלְפֵי תָּרְנֵי צִי אַדִּירָיו רוּם יִתְנַשְּׂאוּ

שׁוֹבְנָה שְׁנוֹת קְדוּמִים...
פְּרִי בִּטְנָהּ אֵם חוֹבֶקֶת בְּדִמְעוֹת גִּיל נוֹשֶׁקֶת
פֹּה תַּחֲלֹצְנָה עַצְמוֹתֵיהֶם אוֹרְחַי קְרוּאֵי שֵׁם
בְּצִלִּי שַׁאֲנָנִים תִּרְווּ מַעֲדָנִים
לְשֻלְחַן זָרִים אַל תְּצַפּוּ בִּלְתִּי אֲרוּחַת אֵם

הֵן אֵלֶּה שָׁבֵי גּוֹלָה יְבֹרַךְ זִכְרָם סֶלָה
פְּאֵר בֵּית תַּחְכְּמוֹנָם עַתָּה יַעֲזֹבוּ
מַשְׂכִּילִים כְּכָל תּוּשִיָּה רַבֵּי הָעֲלִילִיָּה
עַל מִזְבַּח אַהֲבַת עַמָּם אֶת נַפְשָׁם יַקְרִיבוּ

לָשֵׂאת בְּעוֹל מַשָּׂאָהּ לִסְבֹּל עָמָל וּתְלָאָה
לְמַעַן סַקֵּל כָּל אַבְנֵי נֶגֶף וְצוּרֵי מַכְשֵׁלָה
לִבְנוֹת עֹז חוֹמָתָא בְּעֶזְרָא וְתִרְשָׁתָא
וְשָׂמָם יָגוֹן כְּשָׂם עֶזְרָא עַד דּוֹר אַחֲרוֹן סֶלָה
מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" , כתר , 1990 , 11
על הגרסה:  בשירונה של נתיבה בן יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" מובא תצלום משירון ישן שאינו מזוהה. נשמח לזיהוי.

נוסח טקסט זה נדפס גם ב"אליקום צונזערס ווערק" (ניו יורק 1964) עמ' 376-374.

װאָס זע איך דורך די שויבן?
עס פֿליִען אָן װי טויבן
מײַן יוסף, מײַן בנימין קלאַפּן אין מײַן טיר!
אַך, הימל, גאָט, די װוּנדער!
איך זע דאָך מײַנע קינדער,
די ליבסטע, די געטרײַסטע קומען אָן צו מיר!
אַװעק אַזוי פֿיל יאָרן,
געמיינט איך בין פֿאַרלאָרן,
אַן אַלמנה אַ פֿאַרװיסטע - ליידיק בײַ מײַן טיש…
מיט אײַך װי איז געגאַנגען,
צײַט מען האָט אײַך געפֿאַנגען?
װאָס מאַכט יהודה און אפֿרים? גיט מיר אַ גערוס.

אויף גאָט ניט ליאַרעמט, קינדער!
אָט דאָס איז גאָטעס װוּנדער:
די פֿינצטערניש װערט שטאַרקער, איי עס װערט טאָג!
בײַ דער ערשטער גאולה
איז דאָס אויך געװען די פּעולה:
דער לאַסט צו לעצט װערט גרעסער, אַז משה שרײַט מיט קלאָג!
מע איז אײַך דן לחובֿה,
און דאָס איז גראָד אַ טובֿה,
איר זאָלט בויען אײַער צענטער דריקט מען אײַך מיט נויט;
די נבֿיאים װאָלטן אײַך ניט טרײַבן,
װאָלט איר דאָרט פֿאַרבלײַבן,
און אײַער בונד און נאַציאָנאַלנאָסט בלײַבט דאָך אומגעבויט!

עס לאַכן מײַנע שׂונאים:
װאָס האָט עס פֿאַר אַ פּנים,
אַז עטלעכע קליינע ייִדלעך טרעטן אָן מײַן פּאָל?
צי קען מען זיי דען טרויען?
צי װעלן זיי דען בויען
מײַן ייִשובֿ, מײַן באַװוינונג, װי עס איז געװען אַ מאָל?
ניין! דאָס מוזט איר פֿאַרגלײַכן
צו די גרעסטע טײַכן -
פֿאַנגען זיך אָן װי אַ שנירל, פֿון אַ קליינעם קװאַל;
עס פֿאַלן איר צו שטראָמען,
ביז עס שטײַגט איר נאָמען,
און אירע מאַסטן מיט די זעגלען גלענצן איבעראַל!

אַהער קומט, יענע יאָרן!
איך בין יונג געװאָרן,
איך װאַרף אַראָפּ מײַן טרויער, אַהער - מײַן זײַדן קלייד!…
פֿול װערט מײַן הויז װידער,
עס הייבט דאָס האַרץ, די גלידער,
פֿיל פֿון מײַנע קינדער פֿאָרן אָן מיט פֿרייד!
פֿון שׂימחה טרערן פֿליסן,
לאָזט מיך האַלדזן, קושן,
רוט אײַך אויס בײַ מיר די ביינער, מײַנע הערצנסגעסט!
איר װעט בײַ מיר קריגן
אַלע פֿאַרגעניגן,
איר װעט ניט װיסן פֿרעמדע טישן, נאָר די מוטערס קעסט!

אָט דיזע יונגע מענטשן
װעט די װעלט זיי בענטשן,
פֿאַרלאָזן הײַזער, גיטער, גלאַנץ און גליק און פּראַל!
מענטשן געשטודירטע,
הויך ציװיליזירטע
װילן זײַן קרבנות פֿאַרן גאַנצן כּלל!…
זיי האָבן זיך באַשלאָסן
אויף אַלערליי פֿאַרדראָסן,
נאָר אָפּצוּװאַרפֿן אַלע שטיינער װאָס ליגן אויפֿן װעג;
צו לײַדן שװעריקייטן
װי אין משהס צײַטן,
און זייער נאָמען בלײַבט מיט עזראס ביז די לעצטע טעג!
מקור: "אליקום צונזערס ווערק : קריטישע אויסגאבע [2 כרכים]" , יידישע וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, ניו יארק [ניו יורק] , 1964 , 372 –374בכרךא

הקלטות (5)

0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור של חבורת שהם

סולנית בבית השני: נגה אשד

נכלל בתקליטור: שירים היוצאים מהלב 2
שנת הקלטה: 2011
מקור: התקליטור "שירת רבים - זמר עברי עם נגה אשד וח.ז.ג"
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

על השיר

ביצועים נוספים (וידיאו):


לפי "אליקום צונזער ווערק" (ניו יורק 1964) כרך 2 עמ' 734: נכתב עם כותרת-משנה ["אונטרקאפל"] "בימי זרובבל ועזרא". שם גם מובא השיר ביידיש ובעברית, עם תארוך ליידיש "צען 1888", כאשר "צען" - על פי אליהו הכהן - זהו קיצור שם של שירון של צונזר "צען יידישע פאלקעס לידער" (10 שירי עם יהודיים). ואולם היידיש נכתבה עוד קודם - ר' בהמשך.

מספר אליהו הכהן בתכנית הרדיו "נתיב הזמר" (תכנית א'):

השיר הזה יש לו שליחות מיוחדת במינה. אנחנו יכולים לומר שהשיר הזה פותח את תקופת שיבת ציון בארץ ישראל. הוא נכתב בכלל לחבורה של ביל"ויים שעברה ליד ביתו של צונזר במינסק ואמרה לו: "אנחנו עולים לארץ-ישראל ארבעה איש. תן לנו שיר שיהיה לנו מה לשיר בארץ הזאת!"

הוא ישב וכתב, כשהמוטו הוא "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך". מתי? ב-1882! תקופה שהיום במבט רטרוספקטיבי אנחנו יודעים שמתחילה בו העלייה הראשונה. איך הוא יכול היה לדעת אז שהשנה הזאת היא התחלה? והוא מביא בבתים הנוספים את האופוזיציה האומרת "חבורה של ביל"ויים הולכים לארץ-ישראל ואתה עושה מזה שיבת ציון?", והוא משיב ואומר שגם נהר גדול מתחיל בפלגים קטנים שנאספים זה לזה, וזה מה שיקרה. וזה מה שקרה.

השיר הזה התפשט בארץ, אבל לא היו אז אותם אמצעי הקלטה שיש כיום. ושירים אחרים שכתב צונזר, כמו "במחרשתי", התפשטו הרבה יותר.

מוסיף אליהו הכהן במענה לזֶמֶרֶשֶׁת (ינואר 2015):

השיר היידי ראה אור לראשונה בדפוס בשנת תרמ"ז 1886/7.

ותיקי הוותיקים בקרב הבילויים טענו שהשיר נכתב עוד בשנת 1882, וכך גם ציטטתי בהרצאותיי, אך זו הייתה עדות שמיעה ולא אסמכתא מוכחת. נדמה לי שכשאכתוב את סיפור השיר, אבחר לקבוע את מועד חיבורו לתחום השנים 1882-4.

בדרך כלל צונזר כתב את הגרסה העברית ואת הגרסה היידית זו בסמוך לזו, כך לפחות לגבי "השושנה". אך תחילה תמיד התפרסמה הגרסה היידית, שכן העם היה ברובו דובר ידייש.

הגרסה העברית של "שיבת ציון" פורסמה לראשונה בשנת 1901. אך יש לזכור ששנת הפרסום איננה שנת החיבור.

קראו את דברי אליהו הכהן על השיר עוד בכתבה "שירי הזמר העבריים של אליקום צונזער: שיבת ציון" בבלוג של דוד אסף עונ"ש, 16.2.2018.

עדות על כך שצונזר תרגם את השיר לעברית לכל המאוחר בשנת 1888 איתר מיכה כרמון בעיתון "המליץ", 29.10.1888 (תאריך יוליאני 17.10.1888), במדור "מעשים בכל יום" עמ' 2 [במקור בכתיב חסר]:

קאוונא [=קובנה], ח"י חשוון: המשורר הלאומי בשפה המדוברת . . . אליקום צונזער . . . בא לעירנו להשמיע שיריו ומנגינותיו. ביום א', ט' חשוון [תרמ"ט, 14.10.1888] בערב השמיע המשורר על במת התיאטרון אחדים משיריו הטובים [נזכרות כותרות אחדות] . . . בליל יום החמישי [י"ג חשוון תרמ"ט, 18.10.1888] [ה]שמיע שנית . . . בפעם הזאת שר את השירים [שוב נזכרות כותרות]. אח"כ נשמעו קולות מכל עברים : "שיבת ציון"! המשורר נעתר לבקשת הנאספים וישר את השיר בשפה המדוברת [=יידיש] ובשפת עבר צחה, אשר העתיק [=תרגם] בעצמו . . . השיר "שיבת ציון" נתן עדן, עונג ושמחה בליבות השומעים העברים, באשר נאמר בשפת עבר [ומכאן ששאר השירים היו ביידיש, אף כי מקצת השמות המוזכרים רשומים בעברית. זמרשת].

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם