מילים (4 גרסאות)
פֹּה חַיִּים חֲדָשִׁים יִפְרָחוּ,
פֹּה שִׁירַת הָאִכָּר, שִׁיר דְּרוֹר וּמֶרְחַב-יָה
תְּצַלְצֵל בָּאָחוּ.
תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.
לָהּ יַעַן הַלְּבָנוֹן בַּאֲרָזָיו הָרָמִים
וְיֶהֱמוּ בְּקוֹל מֵי-כִנֶּרֶת.
גַּם רֶדֶת הַטַּל מֵעַל חֶרְמוֹן תִּשָּׁמַע,
עֵת יִזְרַח שָׁם חֶרֶס.
תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.
וְזַעַף הַיָּם וְהִתְלַחֲשׁוּת הַיַּעַר
וְהָגוּת שֶׁל יוֹנָה הוֹמִיָּה
יִתְלַכְּדוּ לְשִׁירָה נִפְלָאָה וּנְעִימָה –
לְשִׁירַת הַתְּחִיָּה.
תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.
[כל פעם "שם" במקום "פה"]
שָׁם חַיִּים חֲדָשִׁים יִפְרָחוּ
שָׁם שִׁירַת הָאִכָּר, שִׁיר דְּרוֹר וּמֶרְחָב-יָהּ
תְּצַלְצֵל בָּאָחוּ
תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
נְעִימָה כְּשִׁירַת הַזָּמִיר
מֵחַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים לָהּ יַעַן
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר
לָהּ יַעַן הַלְּבָנוֹן בַּאֲרָזָיו הָרָמִים
וְיַחֲסוּ בְּקוֹל מֵי כִּנֶּרֶת
גַּם רֶדֶת הַטַּל מֵהַר חֶרְמוֹן תִּשָּׁמַע
עֵת יִזְרַח שָׁם חֶרֶס
יִתְגָּעֵשׁ וְיַכֶּה עַל גְּדוֹתָיו הַגְּבוֹהוֹת
בְּקֶצֶף הַיָּם בַּמֶּרְחַקִּים
וְשׁוֹטֵף הַיַּרְדֵּן, יִתְלַחֲשׁוּ וִיפַכּוּ
הַמַּיִם הַזַּכִּים
צִפֳּרִים בְּצִפְצוּף וּבְשִׁירָה עַלִּיזָה
מִמֶּרְחָק לְקַנֵּן תָּבוֹאנָה
וְעַל גּוֹזָלֶיהָ תִּתְרַפֵּק בְּאַהֲבָה
הוֹמִיָּה הַיּוֹנָה
וּבְלַחַשׁ הַיְּקוּם וּבְאַלְפֵי הַקּוֹלוֹת
וּבְהֶמְיַת הַיַּעַר בִּדְמָמָה
קוֹל נִשְׁמָע בָּרָמָה, קוֹל אַדִּיר וְנָעִים
מְבַשֵּׂר נֶחָמָה
וְזַעַף הַיָּם וְהִתְלַחֲשׁוּת הַיַּעַר
וְהָגוּת שֶׁל יוֹנָה הוֹמִיָּה
יִתְלַכְּדוּ לְשִׁירָה נִפְלָאָה וּנְעִימָה
לְשִׁירַת הַתְּחִיָּה
Kur bėga Šešupė, kur Nemunas teka,
Tai mūsų tėvynė, graži Lietuva;
Čia broliai artojai lietuviškai šneka,
Čia skamba po kaimus Birutės daina.
Bėkit, bėkit, mūsų upės, į marias giliausias!
Ir skambėkit, mūsų dainos, po šalis plačiausias!
Kur rausta žemčiūgai, kur rūtos žaliuoja
Ir mūsų sesučių dabina kasas,
Kur sode raiboji gegutė kukuoja,
Ten mūsų sodybas keleivis atras.
Kur žemčiūgai, žalios rūtos, kur raiba gegutė,
Ten tėvynė, ten sodybos, ten sena močiutė.
Ar giedros išaušta pavasario dienos,
Ar krinta po dalgiu žvangučiai lankos,
Ar dreba nuo šalčio apleistos rugienos, -
Mums savo tėvynė graži visados.
Ar pavasaris išaušta, ar kaitri rugpjūtė,
Tu gražiausia, maloniausia, Lietuva-matute!
Ar šviečia mums saulė, ar orai aptemę,
Tu mūsų brangiausia prabočių šalis!
Čia prakaitu mūsų aplaistyta žemė,
Čia tiek atminimų atranda širdis!
Ar laiminga, ar varguose, visados tu miela,
Atminimais taip turtinga ir brangi kaip siela!
Čia Vytautas didis garsiai viešpatavo,
Ties Žalgiriu priešus nuveikęs piktus;
Čia bočiai už laisvę tiek amžių kariavo;
Čia mūsų tėvynė ir buvo, ir bus.
Čia kur Vytautas Didysis mus ir Vilnių gynė,
Bus per amžius, kaip ir buvus, Lietuvos tėvynė!
Apsaugok, Aukščiausis, tą mylimą šalį,
Kur mūsų sodybos, kur bočių kapai!
Juk tėviška Tavo malonė daug gali!
Mes Tavo per amžius suvargę vaikai.
Neapleisk, Aukščiausis, mūsų ir brangios tėvynės,
Maloningas ir galingas per visas gadynes!
גרסת השיר הראשונה שהופיעה ב- 1902, תחת השם "Žinyčioje".
הקלטות (3)
ביצוע
על השיר
השיר "בארץ הצבי" נכתב בהשראת השיר הליטאי Kur bėga Šešupė ("במקום שם נחפז שֶׁשׁוּפֶּה") מאת מיירוניס, גדול משוררי ליטא. שֶׁשׁוּפֶּה הוא נהר בליטא.
הטקסט העברי נדפס בתאריך ט"ו בכסלו תרנ"ח (10.12.1897) בשני עיתונים ירושלמיים שונים, "הצבי" ו"השקפה", ונכתב בהם כי השיר חובר בהיידלברג.
את עיקרי דבריו של אליהו הכהן מביא מיכאל קוכמן:
מחבר השיר אריה לייב יפה נולד בליטא ב-1876, מנעוריו היה פעיל ציוני וכבר ב-1897 היה ציר בקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל בבאזל. בימי הקונגרס כתב גם את שירו "בארץ הצבי" בו סיפר על המושבות בארץ ישראל ועל תחיית הלשון העברית.
את מילות השיר חיבר בהתאם למנגינת שיר ליטאי לאומי שמילותיו נכתבו על ידי מיירוניס, גדול משוררי ליטא, המתאר את נופי ליטא ועברה. אם כי לייב יפה כתב שיר עברי עצמאי, הרי שבמספר מקומות ניכר שכתב אותו גם בהשראת רוחו ותכניו הלאומיים של השיר הליטאי. כך למשל מול: "שם במקום הנחל הזורם אל הניימן / שם ארץ אבותינו ליטא היקרה" כותב לייב יפה: "בארץ הצבי שמה במושבות אחינו" ומול "יצלצלו שירינו בכל העולם" כותב לייב יפה: "תצלצל שפתנו כפעמון הכסף".
על תחיית החקלאות והשפה העברית, לרבות תיאור נופי הארץ, ידע לייב יפה לא רק מפי השמועה והעיתונות אלא גם משני סביו שגרו בארץ ישראל ועמדו בקשרי מכתבים עם משפחתו. הוא עצמו עלה ארצה רק ב-1919 והמשיך בפעילותו הציונית עד מותו ב-1948 מפיצוץ בנייני המוסדות הלאומיים בירושלים, שם שהה כמנהל "קרן היסוד".
במרוצת השנים הושר השיר פחות ופחות. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הזכיר אותו חוקר הלשון העברית, ראובן סיוון, במאמר בו תהה על מוצאו. אליהו הכהן שנתקל במאמר כתב לו על תולדות השיר, וסיוון, שכה התלהב מן השיר, הפציר ברשות השידור עד שזו נענתה לו והקליטה את השיר בביצועה של "חבורת רננים" בעיבודו ובניצוחו של גיל אלדמע. בהשפעת השיר אף פרסם סיוון חוברת בשם: "תצלצל שפתנו: סיפור התחדשותה של העברית בארץ ישראל".
האזנה לשיר הליטאי המקורי כאן וגם כאן מגלה כי הלחן מתחיל דומה אבל ההמשך שונה לגמרי והחלק השני פשוט אחר. מכיוון ששני הביצועים הליטאיים זהים, עולה התמיהה אם ההבדלים נובעים משיבושים בגלגול הציוני. האזינו גם לגרסת ביצוע מקהלתית של המקור.
ביצועים נוספים:
- חנן יובל (1981)
- חבורת רננים בעיבוד גיל אלדמע (גם כן 1981)
- אורה זיטנר (איכות טכנית גרועה)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
