שיר הלחם ♫

יָד אֶל יָד הַטַּף יָרִיעַ
וִיזַמֵּר: אֵל מֵרָקִיעַ!
תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים
שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים!
תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים
שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים,
וּטְלָלִים!

עָב כִּי תַּעַל בָּרָקִיעַ,
אֵד עַל פְּנֵי הַנִּיר תַּצִּיעַ,
וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד:
טִיף-טַף! טִיף-טַף! לוֹ לָאַט.
וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד:
טִיף-טַף! טִיף-טַף!
לוֹ לָאַט, לוֹ לָאַט.

כָּל שָׂדֶה אָז יִתְמַתֵּחַ,
תֶּלֶם תֶּלֶם יִתְפַּתֵּחַ
וְעוֹלִים חִישׁ קְנֵי הַבָּר
יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר.
וְעוֹלִים קְנֵי הַבָּר
יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר,
עַל גַּיְא וָהָר.

טַל נוֹפֵל אָז מִשָּׁמַיִם,
חֹם תַּשְׁפַּעְנָה הַקַּרְנַיִם,
הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב,
כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב.
הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב,
כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב,
וּקְנֵי זָהָב.

עֲגָלוֹת חִישׁ קַל תֵּצֶאנָה
שֶׁפַע בִּרְכַּת בָּר תָּבֵאנָה,
דֶּרֶךְ הַר וְדֶרֶךְ גַּיְא –
לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי.
דֶּרֶךְ הַר, דֶּרֶךְ גַּיְא –
לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי,
נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי.

וְהָרוּחַ רַק נוֹשֶׁבֶת
הַטַּחֲנָה חִישׁ מִסְתּוֹבֶבֶת,
וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר
קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר.
וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר
קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר,
הָפַךְ כְּבָר.

לָאוֹפֶה אָז עֵת לִטְרֹחַ:
הַבָּצֵק הוּא לָשׁ בְּכוֹחַ,
בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת,
וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת.
בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת,
וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת,
פַּת נִקְרֶמֶת.

מַה תִּשְׂמַח אֵם בְּיָדֶיהָ
לְהָבִיא פַּת לִילָדֶיהָ!
פַּת חַמָּה הֵם לוֹעֲסִים,
גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים.
פַּת חַמָּה לוֹעֲסִים,
גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים,
הֵם נַעֲשִׂים.