מילים (6 גרסאות)

הוֹ שִׁמְעוּ נָא אֲנָשִׁים טוֹבִים
מֶה עָשָׂה הַמְּנֻוָּל הַנִּבְזֶה
קָטַף פֶּרַח פּוֹרֵחַ בַּשָּׂדֶה
וּרְמָסוֹ בְּרַגְלָיו הַגַּסִּים.

אָמָה כָּל זֶה עַכְשָׁיו לֹא אִכְפַּת לִי
עַשַׁאן יֵשׁ לִי אַחֵר יוֹתֵר טוֹב
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ עַל הַסְּלָעִים
הָעִקָּר שֶׁהַהוּא יִתְפַֿקַּע.

אָמָה יֵשׁ לוֹ תְּבַלּוּל עַל הָעַיִן
אֲבָל הוּא אוֹהֵב אוֹתִי מְאֹד
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ עַל הַסְּלָעִים
הָעִקָּר שֶׁהַהוּא יִתְפּוֹצֵץ [יִתְפּוֹסֵס]
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 20 –21
שִׁמְעוּ נָא אֲנָשִׁים טוֹבִים
מֶה עָשָׂה הַנָּבָל הַנִּבְזֶה
קָטַף פֶּרַח פּוֹרֵחַ בַּשָּׂדֶה
וּרְמָסוֹ בְּרַגְלָיו הַגָ'סִים

וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁיִּהְיֶה לַזֶּה כָּזֶה סוֹף
אָמָה עַכְשָׁיו בִּכְלָל לֹא אִכְפָּת לִי
וָאלְלָה יֵשׁ לִי אַחֵר יוֹתֵר טוֹב

אָמָה יֵש לוֹ תְּבַלּוּל עַל הָעַיִן
אָמָה הוֹא אוֹהֵב אוֹתִי נוֹרָא
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ עַל הַסְּלָעִים
הָעִקָּר שֶׁהָהוּא יִתְפַּקַע
הוֹי הַבִּיטוּ אֲנָשִׁים הטוֹבִים
מֶה עָשָׂה הַמְּנֻוָּל הַנִּבְזֶה
פָּרַח לוֹ פֶּרַח פּוֹרֵחַ בַּסְּלָעִים [פרח פורח מושר בפ' רפה]
וּרְמָסוֹ בְּרַגְלָיו הַגַּסִּים

וְעַכְשָׁיו הוּא מְטַיֵּל עִם אַחֶרֶת
וְאוֹתִי הוּא עָזַב לַאֲנָחוֹת
[שתי שורות חסרות]

אָמָה אֲנִי כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי
לָמָּה יֵשׁ לִי אֶחָד יוֹתֵר טוֹב
הָאֶחָד מַה יּוֹתֵר יֹאהַב לִי
יִתְחַתֵּן עִמָּדִי בְּקָרוֹב

אָמָה יֵשׁ לוֹ תְּבַלּוּל עַל הָעַיִן
אֲבָל לִי זֶה לְגַמְרֵי לֹא אִכְפַּת
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ עַל הַסְּלָעִים
הָעִקָּר שֶׁהַהוּא יִתְפַּקַּע
בּוֹאוּ הֵנָּה, אֲנָשִׁים טוֹבִים
וּרְאוּ אֶת הַמְּנֻוָּל הַנִּבְזֶה
קָטַף פֶּרַח פּוֹרֵחַ בַּשָּׂדֶה
וּרְמָסוֹ בְּרַגְלָיו הַגַּסּוֹת

וְלָזֶה כְּלָל וּכְלָל לֹא פִּלַּלְתִּי
כּי מֵאַהֲבָתֵנוּ לֹא יֵצֵא כְּלוּם
הוּא יוֹשֵׁב אִתָּהּ בֵּין הַסְּלָעִים
וְעָלַי הוּא עַתָּה מְצַפְצֵף

וְלָזֶה כְּלָל וּכְלָל לֹא פִּלַּלְתִּי
כִּי יִהְיֶה לִי עוֹד אֶחָד כָּמוֹהוּ
וְעַכְשָׁיו אֲנִי עָלָיו מְצַפְצֶפֶת
יֵשׁ לִי כְּבָר אֶחָד יוֹתֵר טוֹב

[מנשה גפן הכיר נוסח שהסתיים כך וגם בית נוסף:]

אָמְנָם יֵשׁ לוֹ תְּבַלּוּל עַל הָעַיִן
אַמָמָה, לִי זֶה בִּכְלָל לֹא אִכְפַּת
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ בֵּין הַסְּלָעִים
הָעִקָּר שֶׁהַהוּא יִתְפּוֹצֵץ
מקור: "מתחת לעריסה עומדת גדיה" , הוצאת פועלים , תשמ"ו , 239 –240
וְלָזֹאת כְּלָל וּכְלָל לֹא פִּלַּלְתִּי
כִּי מֵאַהֲבָתֵנוּ לֹא יָצָא כְּלוּם
הוּא אֲהָבַנִי אָז כְּנַפְשׁוֹ
וַאֲנִי כֹּה אָהַבְתִּי אוֹתוֹ

וְעַתָּה הוּא בָּחַר בְּאַחֶרֶת
וַאֲנִי עַל פָּנָיו - - -
מְטַיֵּל הוּא עִמָּהּ בֵּין הַסְּלָעִים
וְעָלַי הוּא עַכְשָׁיו מְצַפְצֵף

אֲנָשִׁים טוֹבִים רְאוּ נָא
אֶת הַמְּנֻוָּל הַנִּבְזֶה הַזֶּה
קָטַף פֶּרַח פּוֹרֵחַ בַּשָּׂדֶה
וּרְמָסוֹ בְּרַגְלָיו הַגָּסוֹת
אֲנָשִׁים טוֹבִים רְאו נָא
אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְפַטְפֵּט (?)
הֵן הוּא אֲשֶׁר אֲהָבַנִי כְּנַפְשׁוֹ
וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו

וְעַכְשָׁיו הוּא לָקַח לוֹ אַחֶרֶת
וְאוֹתִי הוּא גֵּרֵשׁ מֵעַל פָּנָיו
הוּא יוֹשֵׁב לוֹ עַכְשָׁיו בֵּין הַסְּלָעִים
וְהִיא חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתָיו

הקלטות (6)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 8.8.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2014

סולן: דודו אלהרר

0:00 0:00
מקור: תקליט "שירים שגם אבא ואמא שרו"

באדיבות דב זעירא וחברת "התקליט".

נכלל בתקליטור: שירי תנועות הנוער
0:00 0:00
הקלטה: רוני גואל, יעקב מזור
שנת הקלטה: 13.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:13:52)
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:22:46)
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 16.7.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:27:40)

על השיר

כותב מנשה גפן, "היש זמר עם עברי?" בתוך "מתחת לעריסה עומדת גדייה" (ספריית פועלים, תשמ"ו), עמ' 239 - 240:

והנה זמר אחר, ששמעתיו בהיותי בהכשרה בחוץ-לארץ, ופעמיים, או שלוש, בארץ ... [מביא את המילים]

מי שחיבר וריאנט זה [הבית עם התבלול] רצה להרבות צחוק, לכן שיווה לו צורה שתדמה, ככל האפשר, לזמר-עם. ודומני שאין צורך להזכיר כי בעברית הדיבורית בכלל, ולא רק בפי בחורה נעדרת השכלה, לא נהוגה נטיית הפועל בכינויים. איש אינו אומר רמסו אלא: רמס אותו, והשם תבלול, או מטבע-לשון כמו "לא פיללתי" פשוט אינם ידועים לאנשים שאוצר מילותיהם דל. אבל כל "היצירה" הזאת, כאמור, מטרתה היחידה הייתה בידורית, בלי חשבונות רבים.

מתוך "משפחת הפלמ"ח", עמ' 20:

שיר אכזרי זה, המספר על אהבה אומללה בטבריה, הגיע אל הפלמ"ח דרך תחנת האוטובוסים של "אגד" בעיר התחתית. משם, במהירות של מאסף, עבר את כל הארץ.

ביצועים נוספים:

מאיר נוי רושם בכרטסתו כי הלחן "עממי רוסי" אך ללא אסמכתא. לא מוכר שיר רוסי בלחן זה.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם