הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר ההודיה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מרדכי זעירא
לחן: מרדכי זעירא

לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה,
בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,
לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.

וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,
וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,
יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.

וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.
ליווית אותי, ארצי, בלובן שקדיה,
בזוהר חמתך ומרחבי שדותייך,
ושיר נתת בפי, הוא שיר ההודיה,
להשמיעו הרחק, הרחק מגבולותייך.

והוא שמור בלב, זה שיר הרגבים,
וברחבי נכר מולדת יעטפנו,
ורבבות אחי, בנייך הטובים,
יקשיבו לו דומם וירגעו ממנו.

ועת נשוב, ארצי, שבעי געגועים,
צמאים לחמתך, לשפע טובותייך,
יוחזר לך אז השיר מלב בנים גאים,
וטוב יהיה לצעוד ברחבי שדותייך.


 פרטים נוספים
ביצוע: נעמי צורי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2008
נכלל בתקליטור: הגדודנים

סולן: יורם אגמון



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

על השיר

סיפור השיר מפי שרה זעירא (לחצו על הקישור להאזנה). תמלול (ערוך) של הדברים:

כשזעירא היה חייל בבריגדה אני זוכרת שאני ובני יובל שהיה עוד ילד קטן ליווינו אותו לתחנת איסוף של החיילים. הם נסעו דרך קנטרה למצרים. זה היה בחורף, וכל הדרך היתה זרועה כרמי שקדים. לא היו בתים אלא רק כרמי שקדים. השקדיה  ליוותה את הרכבת כל הדרך ושם ברכבת הוא כתב את המילים. הוא כמובן היה צריך לכתוב לזה גם מוסיקה.
 
לסקוב סיפר פעם את הסיפור ברדיו וזה חימם את ליבם של החיילים, הגעגועים לארץ, לשקדיה, לריח הפריחה. וזה ליווה הרבה זמן את החיילים שלנו בנכר.

[הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, רעיית המלחין. תודה לנחומי הרציון וליובל זעירא על ההקלטה.]

סיפור מעניין על הפצת השיר מספרת אילה אמן:

במלחמת העולם השנייה שָׁארִיק אורי, דוד שלי מבית השיטה, הגיע למצרים בדרך לחופשה בארץ  ישראל. במצרים פגש את מרדכי זעירא, שהתבקש לנסוע לשם כדי לעודד את רוחם של החיילים הישראלים, ולמד ממנו את שיר ההודיה. בחופשתו ביקר שאריק את אחותו מרים, אמא שלי, ולימד אותה את השיר. הוא גם השאיר לאמא שלי את מילות השיר, כדי שתשלח לאחיו אריה. שאריק הוסיף למכתב: "השיר יכבוש את לבך."

אחיו הצעיר אריה אורי ממעגן מיכאל שירת בבריגדה באיטליה. גם הוא הגיע לחופשה ובא לבקר את אחותו. הוא למד ממנה את השיר וחזר לאיטליה לגדוד בפיקודו של מאיר זורע, שם לימד אותו לכל החיילים. כשזעירא הגיע לגדוד ובא ללמד את השיר, קמו כל חיילי הגדוד ושרו לו אותו.

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

שירי מולדת   ט"ו בשבט   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם