נעמי צורי

נעמי צורי / מאת: עמנואל (עמי) ירימי

ילדי הארץ של שנות החמישים והשישים, שרו אתה ב"פינת הילד", שהגישה אסתר סופר בקול ישראל, שם שרה במשך שבע שנים ולימדה שירי ילדים בליווי הפסנתרנית אלישבע יונוביץ'. צורי יזמה את הקמת מקהלת הילדים של "פינת הילד", ובחנה את הזמרים הצעירים לתכנית, שבה שרו בין היתר את "כך הולכים השותלים", "יורם רב החובל מן הכרמל" וכן את "ט"ו בשבט" שחיברו יגאל וילצנר בן ה-9 והמלחין בן ה-10 נחום ירון. נעמי שמר החמיאה לה במכתב מ-1958 על "הביצוע העליז והנקי של הילדים" ל"אחינו הקטן".

לימודים
צורי למדה זמרה בסטודיו של פרופסור רוקה בירושלים והמשיכה את לימודיה באירופה, בהזמנת זמרת הסופרן מרוסיה הצארית, אנה אל-טור, ששמעה אותה בישראל. אל-טור עזבה את רוסיה, עברה לפאריס (אח"כ לאמסטרדם) והייתה שם זמרת ומורה נודעת לפיתוח קול. במשך שנתיים למדה צורי מאל-טור את אמנות ה"בל קאנטו". אחת התלמידות הידועות של אותה מורה הייתה הזמרת ג'ני טורל. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה לימדה נעמי צורי פיתוח קול בסטודיו שפתחה בביתה בתל אביב.

ציוני דרך בהופעותיה
הופעתה הראשונה על הבמה הייתה באפריל 1941 באולם ההסתדרות של מועצת פועלי ירושלים. תכנית ההופעה כללה אריות איטלקיות, מספר שירים של שוברט ושירים עבריים, ביניהם של פאול בן חיים ומשה רפופורט.
ב-1942 הופיעה צורי ברסיטל במוזיאון תל אביב בתכנית שכללה שירים אמנותיים של בטהובן, שוברט ומאהלר. מבקר המוזיקה הדקדקן דוד רוזוליו, שהתרשם מהופעתה של הזמרת הצעירה, ציין לאחר הקונצרט בביקורתו בעיתון "הארץ" (2 במרץ 1942) ש"איש לא ציפה מזמרת תימניה לחדור בהצלחה לרוח תרבות המערב".

ב-1948 הופיעה בביצוע הבכורה של "שלושה שירים לסופרן ופסנתר" שחיבר המלחין יצחק אדל.
ב-1954 הופיעה בבכורה העולמית בעברית באופרה "דויד" של דאריוס מיו, שהועלתה בבנייני האומה בירושלים בצורת אורטוריה בתרגומו של אהרון אשמן. צורי ביצעה את תפקיד אשת ישי בליווי תזמורת קול ישראל, תזמורת משטרת ישראל ומקהלות בניצוח גיאורג זינגר. האורטוריה הוזמנה על ידי "קרן קוסביצקי" במלאת 3000 שנה לירושלים.
כמו כן הופיעה עם שני סולנים, מקהלה ותזמורת קול ישראל בחיזיון "קול האדמה" של משה שמיר ומרק לברי. כזמרת רפרטואר קלאסי הופיעה נעמי צורי ברסיטלים ובקונצרטים בליווי תזמורות בישראל וכן בהולנד, בצרפת ובבלגיה. בהזמנת רשות השידור של מרוקו הופיעה בתחנות שידור בצפון אפריקה. הופעותיה על גלי האתר בליווי תזמורות בארצות אלה הוציאו לה מוניטין אצל מאזיני הרדיו חובבי המוזיקה הקלאסית.

הביקורת
מבקרי המוזיקה הפליגו בשבח יכולתה האומנותית של נעמי צורי. מבקר עיתון "דבר" כתב על סגנון קאמרי שנדיר לשמעו בעידון כזה בביצועה ל"שירים סקוטיים" של בטהובן במוזיאון תל אביב.
"ג'רוסלם פוסט" דיווח בפסח 1951 מפסטיבל המוזיקה בעין גב, שהיא הייתה יוצאת מן הכלל בביצוע היצירה "בראשית" מאת אהרון קופלנד ובניצוחו. גם מבקר "הארץ" שיבח את ביצועיה לשירים של מלחינים מישראל ומאירופה.

מקומה בזמר העברי
בביצועיה של צורי לרפרטואר המוזיקה העממית ניכרים קולה המאומן וחינוכה המוזיקלי הרחב, המעניקים רובד תרבותי נוסף לשירים שבפיה. כך, בשיר "יום פנה" (עמנואל זמיר, יוסי ספיבק) ניכרת גדולתה כזמרת "בל קנטו" של שיר עברי. בהופעותיה היא שרה ואף הקליטה שפע של שירים ידועים של משוררים כחיים נחמן ביאליק ("יש לי גן", "הכניסיני תחת כנפך"), ברוידס ("אין כירושלים"), אלכסנדר פן ("אדמה אדמתי"), של משוררי שירי ילדים כלוין קיפניס ("שיר הרעשן"), מרים ילן-שטקליס ("דני גבור"), אנדה עמיר ("הגמל") ושירים רבים של יוצרים אחרים.

ברסיטלים שהגישה החל משנות הארבעים כללה יצירות של מלחינים ישראליים כבן חיים ("שיר לכת למעפיל"), רפופורט ("אדם כי ימות בעמק יזרעאל"), גרוסמן ("שושנה"), דאוס ("חג" - של המשוררת רחל), ועמירן ("גחלילית"). שיתוף פעולה אומנותי ממושך עם יצחק לוי העשיר את הרפרטואר שלה ברומנסות ספרדיות. בין המלחינים הישראליים הרבים שאת שיריהם היא שרה נמצאים ידידיה אדמון, נחום נרדי, שרה לוי-תנאי, משה וילנסקי, מרדכי זעירא, נירה חן, יוסף ספיבק ואמיתי נאמן. בהקלטותיה בליווי פסנתר ליוו אותה לרוב הפסנתרנים אריה זקס ויוחנן בוהם.

הופעותיה האחרונות נערכו באמצע שנות השישים והשבעים בפני קהל מצומצם יותר של ארגונים או יישובים קטנים ובתכניותיה לפניהם כללה מגוון יצירות: משירים סקוטיים של בטהובן ועד רומנסות ספרדיות ושירי דת כושיים (ספיריטואל'ס). בביתה שרה להנאתה במפגשים עם ידידה הפסנתרן הנדלזלץ ועם ידידים פסנתרנים נוספים; חלק משיריה הוקלטו עם תזמורת קול ישראל בניצוח שבתאי פטרושקה, גיאורג זינגר והיינץ פרויידנטל.

מתקליטיה: ריקודי עם ושירים מ"שיר השירים" עם תזמורת הד ארצי בניצוחו של המלחין והמנצח מרק לברי ושירים מפסוקי תנ"ך עם תזמורת קול ישראל בניצוחו של שבתאי פטרושקה. ההקלטות נעשו על ידי חברות ההקלטה "הד ארצי" ו"ארצי".

תודה לדניאלה בנימין, בתה של הזמרת נעמי צורי, שהסכימה להתראיין לצורך כתיבת הביוגרפיה ותרמה מידע חשוב מארכיון אמה לצורך זה.