בין נהר פרת (לחן אדמון) ♫

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.

אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.

רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.

אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה

לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?