|
מילים: חיים נחמן ביאליק
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עת'מאן אל-מוסלי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: תרס"ו
|
נינה ברלי
עיבוד: מ. פרנקו
ליווי: תזמורתו של מ. פרנקו שנת הקלטה: 1959 מקור: התקליט Chants d'Israël בחברת BNF נכלל בתקליט: Chants d'Israël |
פרטים נוספים
ביצוע:
רחל הדס
ליווי: השמינייה לזמר עם
שנת הקלטה: 16.8.1960
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ברכה צפירה
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 23.7.1937
מקור: תקליטון מס' D.C.318 בחברת Columbia
התאריך המדויק מצוין על עטיפת התקליט.
נכלל בתקליט: מי יבנה בית: משירי תל אביב הקטנה
ביצוע:
קלוד-גבריאלה נורדאו-גרינבלט
בליווי גיטרה
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אלי סטון
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1958
בהקלטה זו שומעים ליווי מתוחכם וככל הנראה לא מאולתר.
נכלל בתקליט: A Recital of Israeli and Yiddish Songsחבורת זמר רן
ניצוח: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט "זריחה בישראל" בחברת מקולית
נכלל בתקליט: זריחה בישראל
ברכה צפירה
שנת הקלטה: 29.3.1968
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ברכה צפירה מדגימה את השיר המקורי בערבית ועוברת לשיר העברי.
תודה לעמי ירימי על ההעתקה.
מרים אביגל (ליאון), ניסן כהן הב-רון
מקור: התקליטון "יין ישן בקנקן חדש" MN-007 בחברת הד ארצי
ביצוע:
להקת כרמון
שנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט "לשיר ולרקוד עם להקת כרמון" בחברת ישראפון
נכלל בתקליט: Song of the Sabras
נכלל בתקליטור: לשיר ולרקוד עם להקת כרמון
נחמה הנדל ביצוע:
נחמה הנדל
עיבוד שונה מאשר בתקליט שירי ביאליק של נחמה הנדל
נכלל בתקליט: נחמה הנדל שרה שירים של אז ושל עכשיומרים נעמן
שנת הקלטה: 1960
על תקליט השידור (וגם בביצועי מרים נעמן ל"יש לי גן" ו"אהבת הדסה" בליווי פסנתר) ובעקבותיו בקטלוג הספרייה הלאומית רשום כי הפסנתרן הוא נחום נרדי ואולם עמי ירימי מעיר עם הזיהוי כנראה שגוי: א. מרים נעמן העידה בפניו כי לא הקליטה שירים לקול ישראל בליווי נרדי עצמו; ב. הליווי נעדר את הוירטואוזיות והספונטניות הרגילות בביצועי נרדי; ג. הרישום על תקליט השידור נקי וחלקי שלא כמקובל.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נתניה דברת, מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1.1.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נתניה דברת
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 6.11.1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
עזרא כדורי
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 2:40:34).
שר גם את הבית "ועוד תגידי לו: מיטתי..." שאין בביצועים אחרים
הועתק מקלטת פרטית של עזרא כדורי
מקור: התקליטור "רוחות"
ביצוע כלי משולב ב"שיר הנודד".
ההקלטה מתוך התקליטור "רוחות" בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית ובאדיבותו.
שרה אסנת הלוי
ביצוע:
רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין)
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
שרות את ארבעת הבתים הראשונים
ביצוע:
שלמה (סולומון) קוגל
מקור: תקליטון מס' 255 בחברת Columbia, צד CM 154
בליווי פסנתר.
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1.1958
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
יונית שקד-גולן ביצוע:
בטי קליין ביצוע:
עופר כלף
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
הטקסט
על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 245:
הופיע לראשונה במהדורת תרס"ח של שירי ביאליק, כשבשוליו רשום תאריך הכתיבה (תרס"ו). לאחר מכן הופיע כראשון בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", שבט תרס"ח (כרך י"ח, חוברת ב, עמ' 105-103).
נוסח מלא של הטקסט (15 בתים) מופיע בפרויקט בן יהודה; נוסח זה הופיע גם בכותרת "משירי עם" בשירון "מבחר שירי ציון" (ורשה, תרע"ז).
הלחן
הלחן הוא לחנו של השיר קַדֻכּ אֶלְמָיָאס (قدك ألمياس). את זיהוי המלחין קיבלנו מערן בר-לוי. בויקיפדיה הערבית, בערך על עת'מאן אל-מוסולי, מובאות מילות השיר (ושיר זה בלבד, כאילו הוא הידוע בשיריו), בלי מידע מפורש על כך שכתב גם את הלחן. לפי הערך על עת'מאן אל-מוסולי באתר marefa, הוא כתב את השיר (במשתמע תחילה) בתורכית, בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum (ראו להלן).
ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (עמ' 218) כי היא התאימה את הלחן לשיר של ביאליק, ואולם השיר זומר בלחן ערבי כבר ב1911, אז כתב יוסף חיים ברנר בסיפורו "עצבים": ...מאחד הבתים יצאה נערה ... כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי "שיר-העם" משל המשורר: "צפור-זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן-זוגי"... לכאורה אין בטחון שמדובר באותו לחן, אך בהקלטה של ימימה טשרנוביץ וחברותיה (ר' לעיל) הן שרות את הלחן המוכר, מספרות ששרו את השיר עוד לפני ברכה צפירה, והן מבצעות את השיר באופן קרוב יותר ללחן הערבי מאשר הנוסח בהקלטה של צפירה (במילה "עפאיו").
נחום נרדי חיבר לשיר ליווי (וחלק נוסף). השיר נכלל בתכנית ה' של המטאטא [בכורה 31.12.1928]. נרדי נזכר בתוכנייה אך ברכה צפירה אינה נזכרת. ייתכן שנרדי ביצע שם את השיר בפסנתר בלבד.
נוסח של המקור הערבי מוכר גם בתורכית בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum או כפי שמזהה אותו יעקב מזור, Adalar Sahilinde. יעקב מזור מביא וריאנט של הלחן בספרו "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (פריט 58 בעמ' 219) בקטגוריית לחנים ערביים "אן אראביש" (מס' 2 בקבוצה זו). ראו גם את הפיוט "עוזר דלים" מותאם ללחן זה.
הלחן הותאם גם לפיוט "דרור יקרא" במסורת יהודי בבל בביצוע להקת Rivers o Babylon.
בשנות השישים כתב חיים חפר לשושנה דמארי את השיר "אהובי" לפי נוסח הלחן המקורי.
ראו גם פרודיה על מספר שירים הפותחת באזכור לשיר הזה מתוך פנקס פרטי שנחתם ב1926 (תרפ"ו):הבגדדי.
ביצועים נוספים לשיר:
- גידי גוב ושלומי שבת
- ביצוע השיר מתוך המופע "דבקה פנטזיה"
- עירית בולקא, עוזי מאירי ורוחמה רז
- ורדינה כהן בהופעה
- ביצוע השיר הערבי בפי צבאח [סבאח] פח'רי
- ביצוע השיר התורכי
- להקת שיח רותם ואריאל זילבר (השיר על רקע וידיאו אחר))
- עוזי מאירי ואביבה ניר (מתוך החלק הלא תחרותי בפסטיבל הזמר המזרחי 1975)
- השיר הערבי המקורי מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן
- דניאל ברש (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014)
- עיבוד יואב תלמי לרביעיית חלילים בתוספת פסנתר (בשילוב עם "שיר הנודד") בביצוע יוסי ארנהיים, שלוש מתלמידותיו ואירית רוב לוי (מתוך "אינטרמצו עם אריק ורדי").
האזנה:
- "ארץ שמש" (1982)
- אנסמבל קול אביב (ביצוע כלי)
- ביצוע הנוסח התורכי בפי Hamiyet Yüceses
לחנים נוספים לשיר:
- לחן דוד נובקובסקי
- לחן ידידיה אדמון
- לחן עזרא אהרון
- לחן ניסן כהן מלמד לקטע מתוך השיר בשם "בחיר לבבי"
- לחן גיל אלדמע כנראה משנות השבעים (הוקלט בביצוע לאה אברהם, מופיע בתקליטור שירי גיל אלדמע)
- לחן איה כורם (2015, יצא בשם "ציפור זהב")
- החל מהקטע "ציפור קטנה" בלחן מההצגה "מאחורי הגדר" בבימוי אורי פסטר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)
מקור: "צבי טלמון (מונסון): עט הזמיר - שירים למקהלה לבתי ספר ולזמרה בציבור", תוית, תשכ"ה, עמוד 23-24
תווים: הלל אילת
עיבוד מאת: ודיע סברא
גרסת פסנתר זו של השיר הערבי המקורי נדפסה בערך בשנת 1906 עוד לפני שהלחן הותאם לשיר העברי. יש בה חלקים נוספים ללחן. לא ברור אם אלה חלקים שנוספו בעיבוד, או חלקים של הלחן המקורי שנשמטו אחר כך. באותה סדרה נדפסה גם גרסת פסנתר של שיר המקור הערבי של לחן "יש לי גן".
מספר המעבד אהרן שפי: "באפריל 1967 הוזמנה להקת המחול של גבעתיים בהנהלתו של יואב אשריאל לסיבוב הופעות בן שבועיים ברחבי תורכיה. אני יצאתי עמם כמנהל מוסיקלי ונגן חצוצרה. הופענו בערים שונות מול קהל רב ומגוון. להופעה בזונגולדאק (על חוף הים השחור) הגענו בערב חג לאומי. למחרת נערכה חגיגה גדולה בכיכר העיר, וגם אנו השתתפנו בה. עמדה שם תזמורת נושפים טובה של קאדטים שפצחה במרש צבאי. כולנו נותרנו עומדים פעורי פה ואוזן: היה זה השיר הידוע לנו כ"בין נהר פרת" שהורגלנו לשמוע מפי ברכה צפירה, בליווי הנפלא של נחום נרדי. בתום הנגינה מיהרתי למנצח, שלשמחתי שלט באנגלית. שאלתי אותו מנין המרש הזה, והוא השיב כי זה שיר לכת צבאי תורכי ישן [פרטים על מקור הלחן ר' ב"על השיר" – זֶמֶרֶשֶׁת]. בשובי ארצה מיהרתי לרשום "תצלום" של השיר ותזמורו. לימים ערכתי אותו ברוח הביצוע התורכי. והרי הוא לפניכם כפי שמצטלצל באוזני עד היום."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
