מילים: חיים נחמן ביאליק, לא ידוע
לחן: עת'מאן אל-מוסלי, לא ידוע (אוקראיני), אדולף אדוארד מרשנר, ולדימיר אלכסנדרוביץ' סאבינין, עממי יידי
|
יהודה ציגלרוט 
שנת הקלטה: 1980-82
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:11:45). |
פרודיה לפי השירים בין נהר פרת, על יד המחנה, מעשה שהיה בחמור [או אחד מ"אחיו"], "היא עמדה בחלון" (לחן חלק זה מתחיל קצת שונה), טוב לחיות בארצנו, ובנוסח המורחב מפנקסה של ה' חיותמן גם שמחו שישו כל בני עמנו, ועוד שירים לא מזוהים. שורת המילים "כשם שאני יהודי" לקוחה מהשיר "סודות מן החדר".
כותב בן ציון מיכאלי, "החוות החקאליות: ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ ישראל תרנ"ט-תרע"ד 1899 - 1914), הוצאת מלוא, 1979, עמ' 104 - 105:
אחד השומרים העבריים בחווה [בהרטוב, כנראה סביב 1912] היה איש יפה תואר, דומה בחיצוניותו לבדווי. שמו היה מאיר פתחי, שבא לארץ מן העיר עאנה אשר בעיראק. בהתנהגותו של מאיר פתחי היתה נסוכה אצילות רבה. השומר התחבב על פועלי החווה ועל בני המושבה השכנה. מנהל החווה הציג את השומר לפני חברי ועד המושבה של הרטוב ולחש על אוזנם סוד כמוס - ברשותו של מאיר, בעיראק, יש אוצר זהב מוסתר. והוא מוכן להביאו בשביל בניין הארץ. נפוצו שמועות ואגדות על מוצאו של מאיר, על משפחתו ועל שבטו החי אי שם באחת מארצות המזרח.
הואיל ובאותם הימים לא היה קיים קשר תחבורה מהיר עם עיראק, אי אפשר היה לברר מה אמת בדבריו של מאיר פתחי. הממשלה נאותה לתת רשיון להבאת הזהב ארצה ואף נתנה משמר לליווי אורחת הגמלים שאורגנה להבאת מטעני הזהב. מאיר פתחי יצא עם השיירה, כולם ליווהו בברכות חמות, אך הוא יצא ולא חז. נחלקו הדיעות: יש שסברו כי האיש היה בדאי, אחרים אעמרו שקרהו אסון בדרך. זה כוחה של אגדה: היא נפוצה בכל הסביבה ונשארה תלויה באוויר ימים רבים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.