אחבק חשכת הוד הליל

אֲחַבֵּק חֶשְׁכַת הוֹד הַלַּיִל מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אֹחַז אֲחַבֵּק חֶמְדָּתִי הַיָּפָה בְּאָזְנָהּ לוֹחֵש אֲנִי רָז אַתְּ שוֹכֶבֶת פֹּה בֵּין זְרוֹעוֹתַי וְסוֹפֶרֶת מַהֲלוּמוֹת לְבָבִי זוּג שְׂפָתַיִךְ תְּמִימוֹת מְתוּקוֹת נִלְחָצוֹת כְּחוֹתָם אֶל סְגוֹר פִּי אַךְ לִפְעָמִים משתמה[?] בְּרַק פָּנֶיהָ וְּבְכָל נֹעַם צוֹחֶקֶת הִיא אָז וַאֲנִי אֶל לִבִּי אֶלְחֲצֶנָּה נֶהֱנֶה מִמֶּתֶק הַחֵן הַלְּבָנָה מַבִּיטָה בְּקִנְאָה וּמְסַפֶּרֶת לַשְּחָקִים הָעֲווֹן כָּל הָעוֹלָם יִצְהַל אָז בְּרִנָּה וְתוֹדָה לָאֵל כַּבִּיר אוֹן. אחבק חשכת הוד הליל מלמעלה למטה אחז אחבק חמדתי היפה באוזנה לוחש אני רז את שוכבת פה בין זרועותיי וסופרת מהלומות לבבי זוג שפתייך תמימות מתוקות נלחצות כחותם אל סגור פי אך לפעמים משתמה[?] ברק פניה ובכל נועם צוחקת היא אז ואני אל לבי אלחצנה נהנה ממתק החן הלבנה מביטה בקנאה ומספרת לשחקים העוון כל העולם יצהל אז ברינה ותודה לאל כביר און.