מילים (2 גרסאות)

אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים.
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים
מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי,
אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ,
תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ.
הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי,
יְבוּלַי מַבְשִׁילִים
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה
אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה.
זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ,
זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ.
כִּי צִוַּנִי חֵרוּת
הָאָדָם הַפָּשׁוּט
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
מקור: "מרדכי זעירא : 111 שירים" , מרכז לתרבות ולחינוך (ספרייה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116) , תש"ך 1960 , 121
[בית שני, שורות 3-4]
אוֹרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה
אוֹרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה!
על הגרסה: כך נדפס בשירונים שונים ואף בספר "לילה לילה", משיריו של מרדכי זעירא, ומבצעים רבים הקליטו את השיר בנוסח זה.

הקלטות (19)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 

0:00 0:00
עיבוד: שמעון כהן
ליווי: להקה כלית בהדרכת שמעון כהן
שנת הקלטה: 1961/1962
נכלל בתקליט: היו לילות
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1963
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

במקור הושר בשילוב עם השירים המאוחרים יותר "סתיו בחלונות" ו"הבחורים כבר עייפים".

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1964/1965

 השיר בביצוע הדודאים נכלל כבר בתקליט "הדודאים - שירים מישראל" (1959), איננו יודעים אם באותו עיבוד.

 

נכלל בתקליט: ישראל Voyages autour du monde
ביצוע
0:00 0:00
0:00 0:00
0:00 0:00
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: חנן וינטרניץ
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1957
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אלדד שרים
ניצוח: אלדד שרים
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1978

ביצוע בסגנון דיסקו

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: קלרה שטרנג
שנת הקלטה: 18.8.1952

מתוך קונצרט יובל ב"אוהל" משירי מרדכי זעירא. 

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1957 (1958? 1961?)

תיאודור ביקל הקליט את השיר גם בעיבוד שונה בתקליט המוקדם יותר Folk songs of Israel sung by Theodore Bikel.

0:00 0:00
עיבוד: חיים ברקני
שנת הקלטה: 1985

מתוך תקליטה השני של הלהקה.

עיבוד: עוזי אסנר
שנת הקלטה: 2012
מקור: האלבום הרביעי של להקת האירוסים "סוד הגעגוע"

סולן: חיים עינב.

תודה ללהקת האירוסים על ההקלטה

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: ראובן ירון
שנת הקלטה: 1.1959
נכלל בתקליט: מקהלת רינת: Chants d'Israel
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אילן גלבוע
שנת הקלטה: 2010

באדיבות חברת "התקליט"

פה בארץ חמדת אבות
נכלל בתקליטור: פה בארץ חמדת אבות
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.

על השיר

על אי הבהירות לגבי שנת חיבור המילים מסבירה חגית הלפרין:

לפי עדותו של פן בראיון שנתן ל"קול ישראל"  בשנות השישים [שהאזנתי לו בארכיון קול ישראל בשנות השמונים], השיר "אדמה אדמתי" נכתב ביום השנה השלישי להירצחו של זייד , כלומר בשנת 1941. אולם כשפן כלל את השיר בספרו "לאורך הדרך" הוא רשם בשוליו את השנה 1939, כאילו נכתב השיר ליום השנה הראשון למות זייד. לפי בדיקתי ביום השנה הראשון כתב פן את "שיר של זייד" שלא נכלל ב"לאורך הדרך". עם זאת כשכינסתי את כל שירי אלכסנדר פן בשני כרכים בסדר כרונולוגי (אלכסנדר פן, "השירים") השארתי בשוליו את השנה 1939 כפי שבחר פן לעשות, ובהערות שבסיום כרך ב' הבאתי את העובדה שלפי עדות המשורר נכתב השיר שנתיים מאוחר יותר.

חיזוק נוסף לשנת הכתיבה המוקדמת יותר הוא תאריך ההלחנה לפי קטלוג שירי זעירא שערך בנו יובל, ובו נרשם התאריך 7.10.1939. המקור לתיארוך קרוב לוודאי כתב יד, אולם כתב היד לא נמצא בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית. לפעמים אפשר שהלחן קודם למילים, ואולם בשיר זה לפי עדותה של שרה זעירא (לחצו על הקישור להאזנה) נראה שהמילים ולחן חוברו יחד.

תמלול (ערוך) של דברי שרה זעירא:

ציפורה זייד היתה באה משיח' אברק לתל אביב, אל מרדכי זעירא ואלכסנדר פן. היא היתה מביאה איתה קופסת נעליים ובקופסה מעט שזיפים, כמה ביצים, לפעמים פרוסת עוגה שאפתה, כמה לימונים. היא ביקשה שיכתבו את השיר כי אם לא, משימת חייה לא תושלם. וכך היה.

הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא.

תודה לנחומי הרציון ויובל זעירא על ההקלטה.

קראו את כתבתו של יהודה זיו "היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (17.12.2012).

במנגינה חל שינוי עם השנים בשתי התיבות שלפני תחילת הבית. מפרט יוסי גולדנברג: ההקלטות הישנות בביצועי נעמי צורי, רגינה חומסקה בן-אמתי ומקהלת רינת תואמות את גרסת התווים מ"זמרון" (שלד המנגינה בתיבה הוא רה דיאז לדו דיאז); ביצוע הדודאים תואם את הגרסה שעיבד שלמה עומר (אילו היה באותו סולם: רה בקר לדו דיאז); ואילו בהדפסות והקלטות מאוחרות גרסה משולבת (רה דיאז לרה בקר בדרך לדו דיאז).

ביצועים נוספים:

בתוכניית מופע של שושנה דמארי בליווי יהודה ברנשטיין בפסנתר באולם "אוהל" בתאריך 29.8.1945 מתועד כי היא שרה שיר זה. אין הקלטה של ביצועה. תודה לערן ליטוין.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם