צְלָלִים יָרְדוּ, נָטוּ עַל גְּבָעוֹת וְהַצֹּאן יֶהֱמֶה. חֲלִיל רוֹעֶה יָעִיז עֲדָרִים. טְלָלִים לִטְּפוּ לַצֹּאן הַבָּאוֹת, וְהַהֵד יַעֲנֶה "הֵי, הֵי" לְקוֹל קְרִיאַת שׁוֹמְרִים. וְהָעֶרֶב, שְׁכוּר טְלָלִים וְרֵיחוֹת קְסָמִים יָרַד עֲלֵי כְּפָר עִם יְלֵל שׁוּעָלִים וְתַנִּים קְטַנִּים בָּאֲפָר. שִׁבֳּלִים כָּרְעוּ דּוּמָם לַשָּׂדוֹת וּדְכִי פְּלָגִים רָקַם אַגָּדוֹת עֲלֵי אֲמִירִים. מִשְׁעוֹלִים כָּלְאוּ קִצָּם בַּשָּׂדוֹת וֶאֱלֵי אֳפָקִים נָשָׂא עֲרָפֶל קוֹלוֹת טְמִירִים. וְהָעֶרֶב...צללים ירדו נטו על גבעות והצאן יהמה. חליל רועים יעיר עדרים. טללים לטפו לצאן הבאות, וההד יענה "הי, הי" לקול קריאת שומרים. והערב, שכור טללים וריחות קסמים ירד עלי כפר עם ילל שועלים ותנים קטנים באפר. שבלים כרעו דומם לשדות ודכי פלגים רקם אגדות עלי אמירים. משעולים כלאו קיצם בשדות ואלי אפקים נשא ערפל קולות טמירים. והערב, שכור טללים וריחות קסמים ירד עלי כפר עם ילל שועלים ותנים קטנים באפר.