הקטן
גופן
הגדל
גופן
חדש כקדם ימינו
חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ שֹׁוכֵן זְבוּלָה לִשְׁכֹּן כָּבֹוד בְּאַרְצֵנוּ נָאוָה תְּהִלָּה יָגֵל וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ נֹורָא עֲלִילָה בְּתֹוךְ צִיֹּון עִיר קָדְשֵׁנוּ הַמְהוּלָלָה יָרוּם וְנִשָּׂא קַרְנֵנוּ מְאֹד נַעֲלָה נָבֹוא אֶל מְנוּחָתֵנוּ וְאֶל הַנַּחֲלָהחדש כקדם ימינו שוכן זבולה לשכון כבוד בארצנו נאוה תהילה יגל וישמח ליבנו נורא עלילה בתוך ציוון עיר קדשנו המהוללה ירום ונישא קרננו מאוד נעלה נבוא אל מנוחתנו ואל הנחלה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים אבואב
לחן: חיים נבון

חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ שֹׁוכֵן זְבוּלָה
לִשְׁכֹּן כָּבֹוד בְּאַרְצֵנוּ נָאוָה תְּהִלָּה

יָגֵל וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ נֹורָא עֲלִילָה
בְּתֹוךְ צִיֹּון עִיר קָדְשֵׁנוּ הַמְהוּלָלָה

יָרוּם וְנִשָּׂא קַרְנֵנוּ מְאֹד נַעֲלָה
נָבֹוא אֶל מְנוּחָתֵנוּ וְאֶל הַנַּחֲלָה
חדש כקדם ימינו שוכן זבולה
לשכון כבוד בארצנו נאוה תהילה

יגל וישמח ליבנו נורא עלילה
בתוך ציוון עיר קדשנו המהוללה

ירום ונישא קרננו מאוד נעלה
נבוא אל מנוחתנו ואל הנחלה


המשך הפיוט

מַהֵר וּשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ נָא בַּעֲגָלָא
וְיִנָּשֵׂא הוֹד דְּבִירֵנוּ בְּרוּם מַעְלָה
מהר ושלח משיחנו נא בעגלא
ויינשא הוד דבירנו ברום מעלה


 פרטים נוספים
ביצוע: אהובה צדוק
שנת הקלטה: 1953

 פסנתר: נחום נרדי



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
שנת הקלטה: 5.1.1957


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ברכה צפירה
שנת הקלטה: 1950


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: רגינה חומסקה בן-אמיתי
עיבוד: פאול בן-חיים
שנת הקלטה: 24.12.1953
על השיר

לחצו כאן לפיוט השלם, מידע על הפיוט וביצועים נוספים באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. 

מחבר הטקסט: באתר התפילה והפיוט המילים מיוחסות לחיים בז'רנו. ואולם, כותב פרופ' אדוין סרוסי: הייחוס לר' בג'ראנו היה הנחה שגם אני קיבלתי אותה. אך לפני כשלוש שנים, העיר לי ידידי ד"ר רב דב הכהן, כיום מנהל הספרייה של מכון בן צבי והידען המופלג של כתבי יד עבריים מתורכיה שמצא את שם המחבר האמתי בכתב יד שהוא רכש באופן פרטי, ר' חיים אבואב שחי באיזמיר כנראה באמצע המאה ה-19. 

זיהוי המלחין לפי השירון "יונה הומייה" בעריכת יצחק לוי, וכן במכתבו של יצחק לוי לעתון "דבר" (15.10.1953) (ראו בדף השיר "טעם המן"), לפיו "המנגינה של השיר "חדש ימינו כקדם" היא מאת ר' חיים נבון, והיתה מושרת במקהלות "המפטירים" בבתי הכנסת בכל רחבי תורכיה". כמו כן בספר "בקוראי שמו: אבינו שמואל אברהם רקנאטי" עמ' 46 מובאת עדות שעברה במשפחה מפיו כי מלחין השיר הוא כנראה חיים נבון, סבו של יצחק אליהו נבון שאצלו למד רקנאטי האב פיוטים באופן פרטי בצעירותו.

פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי", עמ' 125, מסויג:

השיר מודפס בשיב"ה [שירי ישראל בארץ הקדם, תורכיה תרפ"א 1921], עמ' 119, תחת מקאם חג'אז, כותרתו "יורוק סמהי" וסימנו "חיים". י[צחק] לוי קבע שהמנגינה היא מאת ר' חיים נבון ואינו מביא שום סימוכין לכך. שלושה משוררים בשיב"ה חותמים את שיריהם בסימן "חיים" ואף אחד מהם אינו משתייך למשפחת נבון. כמו כן סדר הטקסט אצל לוי [בשירון "יונה הומייה"] משובש.

מציין כי השיר נדפס ב"שירי ישראל בארץ הקודש" [יצא באיסטנבול, תרפ"א 1921] עמ' 119, וכי סימנו "חיים".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים בלקניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם