מילים (3 גרסאות)
לִשְׁכֹּן כָּבֹוד בְּאַרְצֵנוּ נָאוָה תְּהִלָּה
יָגֵל וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ נֹורָא עֲלִילָה
בְּתֹוךְ צִיֹּון עִיר קָדְשֵׁנוּ הַמְהוּלָלָה
יָרוּם וְנִשָּׂא קַרְנֵנוּ מְאֹד נַעֲלָה
נָבֹוא אֶל מְנוּחָתֵנוּ וְאֶל הַנַּחֲלָה
וְיִנָּשֵׂא הוֹד דְּבִירֵנוּ בְּרוּם מַעְלָה
לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ נָאוָה תְּהִלָּה
יָגִיל וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ נוֹרָא עֲלִילָה
אֶל תּוֹךְ צִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ הַמְּהוּלָלָה
יָרוּם וְנִשָּׂא קַרְנֵנוּ מְאֹד נַעֲלָה
נָבוֹא אֶל מְנוּחָתֵנוּ אֶל הַנַּחֲלָה
מַהֵר וּשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ נָא בַּעֲגָלָא
בְּנֵה נָא אֶת מִקְדָשֵׁנוּ שׁוֹכֵן רוּם מַעְלָה
אֵל אֵל אֵל אֵל אֵלִי טִירִילִי אֵל אֵל אֵל
אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵל אֵלִי חַי. תַּם
כתב היד אינו מנוקד. תודה למרדכי מישור על הפענוח.
הקלטות (6)
על השיר
האזינו לפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, וראו שם מידע על הפיוט וביצועים נוספים.
מחבר הטקסט: לפי האקרוסטיכון של תחילת הבתים, מחבר הוא "חיים" ואולם מה שם המשפחה ומיהו אותו חיים? לפי מכתב למערכת "הארץ" המחבר הוא חיים נבון: "הן המילים והן הנגינה פרי רוחו הן". באתר הפיוט והתפילה המילים מיוחסות [עדיין, 2024] לחיים בז'רנו. ואולם, כותב פרופ' אדוין סרוסי:
הייחוס לר' בג'ראנו היה הנחה שגם אני קיבלתי אותה. אך לפני כשלוש שנים [הדברים הועברו אלינו בשנת 2013 ואולי נכתבו קודם], העיר לי ידידי ד"ר רב דב הכהן, כיום מנהל הספרייה של מכון בן צבי והידען המופלג של כתבי יד עבריים מתורכיה שמצא את שם המחבר האמתי בכתב יד שהוא רכש באופן פרטי, ר' חיים אבואב שחי באיזמיר כנראה באמצע המאה ה-19.
זיהוי המלחין לפי השירון "יונה הומייה" בעריכת יצחק לוי, וכן במכתבו של יצחק לוי לעיתון "דבר" (15.10.1953) (ראו בדף השיר "טעם המן"), לפיו "המנגינה של השיר "חדש ימינו כקדם" היא מאת ר' חיים נבון, והייתה מושרת במקהלות "המפטירים" בבתי הכנסת בכל רחבי תורכיה". כמו כן בספר "בקוראי שמו: אבינו שמואל אברהם רקנאטי" עמ' 46 מובאת עדות שעברה במשפחה מפיו כי מלחין השיר הוא כנראה חיים נבון, סבו של יצחק אליהו נבון שאצלו למד רקנאטי האב פיוטים באופן פרטי בצעירותו. עם זאת עלינו לסייג שהרי ראינו שגם המילים יוחסו לחיים נבון בידי נינו.
פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי", דוכן י"ג (תשנ"א), עמ' 125, מסויג:
השיר מודפס בשיב"ה [שירי ישראל בארץ הקדם, תורכיה תרפ"א 1921], עמ' 119, תחת מקאם חג'אז, כותרתו "יורוק סמהי" וסימנו "חיים". י[צחק] לוי קבע שהמנגינה היא מאת ר' חיים נבון ואינו מביא שום סימוכין לכך. שלושה משוררים בשיב"ה חותמים את שיריהם בסימן "חיים" ואף אחד מהם אינו משתייך למשפחת נבון. כמו כן סדר הטקסט אצל לוי [בשירון "יונה הומייה"] משובש.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
כתב יד של המילים מאזמיר מהמאה ה-19 בכתב סוליטריאו. ראו לעיל את פענוחו בידי מרדכי מישור שגם זיהה עבורנו את סוג הכתב.
