מילים
כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד תִּינוֹק חֲסַר צוּרָה
כְּבָר מְפֻזָּר הָיִיתִי, מִין צָרָה צְרוּרָה
כְּשֶׁהָיְתָה אוֹתִי לוֹקַחַת הַמֵּינֶקֶת
לֹא כְלוּם, אֶת אֶצְבָּעִי מָצַצְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט
אַךְ אִם הַדּוֹד הָיָה לוֹקְחֵנִי עַל בִּרְכָּיו
הָיִיתִי מְחַפֵּשׂ אֵצֶל הַדּוֹד חָלָב
וְלֹא לַשָּׁוְא אָמְרָה הַדּוֹדָה חַיָּה: פְרֶעסֶער
הוּא מְפֻזָּר, זֶה לֹא תִּינוֹק, זֶהוּ פְּרוֹפֶסֶר
כִּי רַבּוֹתַי, זֶה רַע וָמָר
אַךְ יֵשׁ לִי טֶבַע מְפֻזָּר
לִי אֵין מוֹשִׁיעַ וְעוֹזֵר
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ לְשַׁעֵר
מִמֶּנִי כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
זֶה לֹא נָעִים, זֶה מְשַׁגֵּעַ לְמַדַּי
וּמִתְרַחֵשׁ אֶצְלִי לֹא פַּעַם רַבּוֹתַי
שֶׁאֶת יָדַי אֲנִי לוֹבֵשׁ עַל הַגַּרְבַּיִם
וּכְלוֹמַר אֶת רַגְלַי אֲנִי לוֹבֵשׁ עַל הַיָּדַיִם
הוֹ, הִתְבַּלְבַּלְתִּי שׁוּב וּפַעַם בְּלִי לַחֲשֹׁש
אֶל הַמִּשְׂרָד הִגַּעְתִּי מַמָּשׁ עַל הָרֹאשׁ
אֲנִי הוֹלֵךְ לִי וְחוֹשֵׁב לִי כָּךְ בַּסֵּתֶר
אֶפֶּעס, כֻּלָּם פֹּה הֲפוּכִים
זֶה לֹא בְּסֵדֶר.
אָז הַמְּנַהֵל אָמַר, מוּזָר,
אֵיזֶה מִין טֶבַע מְפֻזָּר
בְּאֵין מוֹשִׁיעַ וְעוֹזֵר
אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ לְשַׁעֵר
מִמְּךָ כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
יָצְאוּ שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים
הָיָה זֶה רַק שִׁלְשׁוֹם
מִתּוֹך הַמִּלְחָמָה לִנְסֹעַ לְשָׁלוֹם
חֲגִיגִיִּים, רְפֵי-חִיוּךְ, יְפֵי-תִלְבֹּשֶׁת
אֶל הָרַכֶּבֶת יַחַד נִכְנְסוּ הַשְּׁלֹשֶׁת
נָסְעוּ וּלְפֶתַע מַבִּיטִים הֵם
מַה זֶּה, מַה?
נוֹסְעִים כְּאִלּוּ חֲזָרָה לַמִּלְחָמָה
זֶה כְּבַר קָרָה לֹא פַּעַם וְתֵבֵל דּוֹבֶבֶת
חָזִיז וָרַעַם, שוּב טָעוּ הֵם בָּרַכֶּבֶת
זֶה מְשֻׁנֶּה, זֶה כֹּה מוּזָר
אֵיזֶה מִין טֶבַע מְפֻזָּר
הָיָה שָׁלוֹם, אַךְ אֵין עוֹזֵר
זֶה מִתְפַּזֵּר, זֶה מִתְפַּזֵּר
אִם כָּךְ נַמְשִׁיךְ, יֵשׁ לְשַׁעֵר,
מִמֶּנּוּ כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
זֶה מִתְפַּזֵּר, זֶה מִתְפַּזֵּר.
כְּבָר מְפֻזָּר הָיִיתִי, מִין צָרָה צְרוּרָה
כְּשֶׁהָיְתָה אוֹתִי לוֹקַחַת הַמֵּינֶקֶת
לֹא כְלוּם, אֶת אֶצְבָּעִי מָצַצְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט
אַךְ אִם הַדּוֹד הָיָה לוֹקְחֵנִי עַל בִּרְכָּיו
הָיִיתִי מְחַפֵּשׂ אֵצֶל הַדּוֹד חָלָב
וְלֹא לַשָּׁוְא אָמְרָה הַדּוֹדָה חַיָּה: פְרֶעסֶער
הוּא מְפֻזָּר, זֶה לֹא תִּינוֹק, זֶהוּ פְּרוֹפֶסֶר
כִּי רַבּוֹתַי, זֶה רַע וָמָר
אַךְ יֵשׁ לִי טֶבַע מְפֻזָּר
לִי אֵין מוֹשִׁיעַ וְעוֹזֵר
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ לְשַׁעֵר
מִמֶּנִי כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
זֶה לֹא נָעִים, זֶה מְשַׁגֵּעַ לְמַדַּי
וּמִתְרַחֵשׁ אֶצְלִי לֹא פַּעַם רַבּוֹתַי
שֶׁאֶת יָדַי אֲנִי לוֹבֵשׁ עַל הַגַּרְבַּיִם
וּכְלוֹמַר אֶת רַגְלַי אֲנִי לוֹבֵשׁ עַל הַיָּדַיִם
הוֹ, הִתְבַּלְבַּלְתִּי שׁוּב וּפַעַם בְּלִי לַחֲשֹׁש
אֶל הַמִּשְׂרָד הִגַּעְתִּי מַמָּשׁ עַל הָרֹאשׁ
אֲנִי הוֹלֵךְ לִי וְחוֹשֵׁב לִי כָּךְ בַּסֵּתֶר
אֶפֶּעס, כֻּלָּם פֹּה הֲפוּכִים
זֶה לֹא בְּסֵדֶר.
אָז הַמְּנַהֵל אָמַר, מוּזָר,
אֵיזֶה מִין טֶבַע מְפֻזָּר
בְּאֵין מוֹשִׁיעַ וְעוֹזֵר
אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ לְשַׁעֵר
מִמְּךָ כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר
יָצְאוּ שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים
הָיָה זֶה רַק שִׁלְשׁוֹם
מִתּוֹך הַמִּלְחָמָה לִנְסֹעַ לְשָׁלוֹם
חֲגִיגִיִּים, רְפֵי-חִיוּךְ, יְפֵי-תִלְבֹּשֶׁת
אֶל הָרַכֶּבֶת יַחַד נִכְנְסוּ הַשְּׁלֹשֶׁת
נָסְעוּ וּלְפֶתַע מַבִּיטִים הֵם
מַה זֶּה, מַה?
נוֹסְעִים כְּאִלּוּ חֲזָרָה לַמִּלְחָמָה
זֶה כְּבַר קָרָה לֹא פַּעַם וְתֵבֵל דּוֹבֶבֶת
חָזִיז וָרַעַם, שוּב טָעוּ הֵם בָּרַכֶּבֶת
זֶה מְשֻׁנֶּה, זֶה כֹּה מוּזָר
אֵיזֶה מִין טֶבַע מְפֻזָּר
הָיָה שָׁלוֹם, אַךְ אֵין עוֹזֵר
זֶה מִתְפַּזֵּר, זֶה מִתְפַּזֵּר
אִם כָּךְ נַמְשִׁיךְ, יֵשׁ לְשַׁעֵר,
מִמֶּנּוּ כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר
זֶה מִתְפַּזֵּר, זֶה מִתְפַּזֵּר.
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 99
–101
הקלטות (1)
על השיר
מתוך "זהו קוקטייל", תכנית מס' 9 של תיאטרון "לי לה לו" (בכורה: 14.12.1946).
השיר מופיע גם בשמות "מפוזר" ו"טבע מפוזר".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
