חֲבֵרַי, מִי יוֹדֵעַ מַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב? לֹא פְּרוּטָה, וְלֹא מַטְבֵּעַ מָצָאתִי בָּרְחוֹב. לֹא עָלֶה וְלֹא פֶּרַח, לֹא כַּפְתּוֹר מְנַצְנֵץ, מָצָאתִי בַּדֶּרֶךְ מִתַּחַת לָעֵץ. חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם מָצָאתִי בָּרְחוֹב, בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם מוּל הָעֵץ שֶׁבָּרְחוֹב. חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְּכֵלֶת עֲמֻקָּה וּצְלוּלָה כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶּלֶת בַּשְּׁלוּלִית הַגְּדוֹלָה וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶת שַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים בַּשְּׁלוּלִית מְהַבְהֶבֶת לְרַגְלֵי הָעוֹבְרִים וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִם וּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב: חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם מָצָאתִי בָּרְחוֹב!חבריי, מי יודע מה מצאתי ברחוב? לא פרוטה, לא מטבע מצאתי ברחוב. לא עלה ולא פרח, לא כפתור מנצנץ, מצאתי בדרך מתחת לעץ. חתיכה של שמים מצאתי ברחוב, בשלולית המים מול העץ שברחוב. חתיכה של שמי תכלת עמוקה וצלולה כך, פשוט, היא מוטלת בשלולית הגדולה וגם קרן שובבת שברירים-שברירים בשלולית מהבהבת לרגלי העוברים ואורות העיניים ומה טוב לי, מה טוב: חתיכה של שמים מצאתי ברחוב!