מילים (2 גרסאות)
רַבּוֹתַי, מִי עוֹד כָּמוֹנִי,
אָנֹכִי אֶזְרָח תֵּימוֹנִי,
רַחְמָן, רַחֵם!
יֵשׁ לִי צְרִיף כְּגֹדֶל בַּיִת
וּמָזוֹן כְּגֹדֶל זַיִת,
נוּ.... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
אָנֹכִי רָזֶה כְּסֶדֶק,
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְסֶדֶק, [וּבְצֶדֶק]
רַחְמָן, רַחֵם!
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ,
שִׁילִינְג-יוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי,
אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי,
כָּכָה טוֹב לִי כָּאן.
רַק שִׁיכְּנוֹזִים, חַיְתוֹ-טֶרֶף
זֶה עִם זֶה נִצִּים בְּלִי הֶרֶף,
מָה קָרָה פֹּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
בּוֹלִיטִיקָה זֶה "כֻּלּוֹ וַאחָד", בְּחַיַּי,
בִּשְׁבִיל בּוֹלִיטִיקָה לָתֵת מַכּוֹת לֹא כְּדַאי.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!
תֵּל אָבִיב, כֻּלָּהּ רוֹעֶשֶׁת,
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת,
רַחְמָן, רַחֵם!
אַךְ בְּכֶרֶם-הַתֵּימוֹנִים
אֵין אֲפִלּוּ פַּטֵּיפוֹנִים,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
גַּם אִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת,
אַךְ הוֹלִידָה לִי עֲשֶׂרֶת...
רַחְמָן, רַחֵם!
הֵם כֻּלָּם יְפֵי-עֵינַיִם,
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
כָּךְ אֲנִי הִרְבֵּיתִי נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנוֹזִים יַחַד,
יֵשׁ לָהֶם צָרוֹת...
זֶה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ,
זֶה אֶחָד חֲנוּת פּוֹתֵחַ,
זֶה אֶחָד בּוֹנֶה עֶשְׂרִים דִּירוֹת.
אָמְרוּ לִי, מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
יוֹם-יוֹם הַכֹּל סָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל,
יוֹם-יוֹם אֶצְלִי יוֹתֵר הַמֹּחַ מִתְבַּלְבֵּל.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!
אָנֹכִי אֶזְרָח תֵּימוֹנִי,
רַחְמָן, רַחֵם!
יֵשׁ לִי צְרִיף כְּגֹדֶל בַּיִת
וּמָזוֹן כְּגֹדֶל זַיִת,
נוּ.... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
אָנֹכִי רָזֶה כְּסֶדֶק,
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְסֶדֶק, [וּבְצֶדֶק]
רַחְמָן, רַחֵם!
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ,
שִׁילִינְג-יוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי,
אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי,
כָּכָה טוֹב לִי כָּאן.
רַק שִׁיכְּנוֹזִים, חַיְתוֹ-טֶרֶף
זֶה עִם זֶה נִצִּים בְּלִי הֶרֶף,
מָה קָרָה פֹּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
בּוֹלִיטִיקָה זֶה "כֻּלּוֹ וַאחָד", בְּחַיַּי,
בִּשְׁבִיל בּוֹלִיטִיקָה לָתֵת מַכּוֹת לֹא כְּדַאי.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!
תֵּל אָבִיב, כֻּלָּהּ רוֹעֶשֶׁת,
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת,
רַחְמָן, רַחֵם!
אַךְ בְּכֶרֶם-הַתֵּימוֹנִים
אֵין אֲפִלּוּ פַּטֵּיפוֹנִים,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
גַּם אִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת,
אַךְ הוֹלִידָה לִי עֲשֶׂרֶת...
רַחְמָן, רַחֵם!
הֵם כֻּלָּם יְפֵי-עֵינַיִם,
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם,
נוּ... בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
כָּךְ אֲנִי הִרְבֵּיתִי נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנוֹזִים יַחַד,
יֵשׁ לָהֶם צָרוֹת...
זֶה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ,
זֶה אֶחָד חֲנוּת פּוֹתֵחַ,
זֶה אֶחָד בּוֹנֶה עֶשְׂרִים דִּירוֹת.
אָמְרוּ לִי, מָה הֵמָּה עוֹשִׂים?
אָמְרוּ לִי מָה הֵמָּה רוֹסִים? [רוֹצִים]
יוֹם-יוֹם הַכֹּל סָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל,
יוֹם-יוֹם אֶצְלִי יוֹתֵר הַמֹּחַ מִתְבַּלְבֵּל.
הוֹ, יִשְׂרָאֵל, אַחִים קְדוֹשִׁים,
אַל תִּשְׁבְּרוּ אֶת הָרָאשִׁים...
הַטּוּ לִי אֹזֶן, כִּי זָקַנְתִּי מִכֻּלְּכֶם,
רַחְמָן, רַחֵם!
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 217
–219
רַבּוֹתַי מִי עוֹד כָּמוֹנִי
אָנֹכִי אֶזְרָח תֵּימָנִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
יֵשׁ לִי צְרִיף בְּגֹדֶל בַּיִת
וְחָזוֹן בְּגֹדֶל זַיִת
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
אָנֹכִי קָטָן כְּסֶדֶק
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ
שִׁילִינְג לְיוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
וְאִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת
הִיא יָלְדָה לִי רַק עֲשֶׂרֶת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכֻלָּם יְפֵי עֵינַיִם
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי
בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
בִּשְׁבִיל פּוֹלִיטִיקָה בְּחַיַּי
לָתֵת מַכּוֹת זֶה לֹא כְּדַאי
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
תֵּל אָבִיב הִיא עִיר רוֹעֶשֶׁת
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
פֹּה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ
פֹּה שֵׁנִי חֲנוּת פּוֹתֵחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
שָׁם בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים
יֵשׁ גַּם רַדְיוֹ פַּטֵּיפוֹנִים
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכָכָה יֵשׁ לִי יוֹתֵר נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנָזִים יַחַד
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
אָנֹכִי אֶזְרָח תֵּימָנִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
יֵשׁ לִי צְרִיף בְּגֹדֶל בַּיִת
וְחָזוֹן בְּגֹדֶל זַיִת
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
אָנֹכִי קָטָן כְּסֶדֶק
חַי בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
אֶת עַצְמִי אֲנִי מַטְרִיחַ
שִׁילִינְג לְיוֹם אֲנִי מַרְוִיחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
וְאִשְׁתִּי אֵינֶנָּהּ גְּבֶרֶת
הִיא יָלְדָה לִי רַק עֲשֶׂרֶת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכֻלָּם יְפֵי עֵינַיִם
חֲכָמִים עַד הַשָּׁמַיִם
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹהֵב לִי
בֵּין אַחַי אֲנִי יוֹשֵׁב לִי
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
בִּשְׁבִיל פּוֹלִיטִיקָה בְּחַיַּי
לָתֵת מַכּוֹת זֶה לֹא כְּדַאי
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
תֵּל אָבִיב הִיא עִיר רוֹעֶשֶׁת
אֶת הַמֹּחַ מְיַבֶּשֶׁת
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
פֹּה אֶחָד מִגְרָשׁ לוֹקֵחַ
פֹּה שֵׁנִי חֲנוּת פּוֹתֵחַ
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
שָׁם בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים
יֵשׁ גַּם רַדְיוֹ פַּטֵּיפוֹנִים
רַחְמָן, רַחְמָן, רַחֵם
וְכָכָה יֵשׁ לִי יוֹתֵר נַחַת
מִכָּל הַשִּׁיכְּנָזִים יַחַד
נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
הקלטות (1)
על השיר
על פי ספרו של דן אלמגור "שושנת תימן", זהו הפזמון ה"תימני" הראשון של אלתרמן. המילים נדפסו לראשונה ב"טורים" א גליון כ"ט-ל, י"ג אדר תרצ"ד, 28.2.1934 (ולא תרצ"ג ככתוב ב"פזמונים ושירי זמר") לצד "הוא והיא על הגג", "מה לעשות" ושיר נוסף.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.