מילים

הַשָּׁנִים עָפוּ, טָסוּ בְּנַחַת
הִזְדַּקְּנָה הַחֶבְרַיָּה בְּדִין
לָרַב זַלְמַן צָמְחָה הַקַּרַחַת
לְדָן הוֹרוֹבִיץ שְׁלוֹשָה נְכָדִים

יוֹם אֶחָד בָּא אֶל סַבָּא הַנֶּכֶד
וּבִקֵּשׁ בְּטַפְּסוֹ עַל בִּרְכָּיו
שֶׁיְּצַ'זְבֵּט מַה פָּעַל לַמּוֹלֶדֶת
כְּשֶׁהָיָה עוֹד צָעִיר וְשׁוֹבָב

יָא, נֶכְדִי, אַל תִּשְׁאַל מֶה עָשִׂיתִי
הִתְגַּדֵּר הַזָּקֵן וְאָמַר
הוֹי, שְׁבוּי מִלְחָמָה אָז הָיִיתִי
בַּצָּבָא הָעִבְרִי הֲגָנָה

לְחַזִית גוּש עֶצְיוֹן לִי נָסַעְתִּי
שָׁם שָׁמַרְתִּי יָמִים וְלֵילוֹת
לְבַסּוֹף לִי נִמְאַס וְנִכְנַעְתִּי
וּבָחַרְתִּי בַּשֶּׁבִי לִחְיוֹת

וָנָבוֹא לְאַרְצוֹ שֶׁל עַבְּדַאלְלָה
לַמִּדְבָּר הַנִּקְרָא אֻם גָּ'מַאל
כָּאן שָׁבוּי תִּשָּׁאֵר עוֹד אִינְשַׁלְלָּה
שֵׁשׁ שָׁנִים בְּזֵעָה וְעָמָל

שְׁבַע-מֵאוֹת פַּרְצוּפִים שָׁם הָיִינוּ
טִפּוּסִים יְדוּעֵי אֲנָחוֹת
אַךְ שׁוֹבֵינוּ הִכְרִיזוּ: תָּפַסְנוּ
עֲשָׂרָה אֶלֶף יָהוּד לְפָחוֹת

שָׁם הָיוּ וָתִיקֵי נָהָרַיִּם
שֶׁהִזְרִימוּ חַשְׁמַל לַכְּפָרִים
שָׁם יָשְׁבוּ מָגִנֵּי יְרוּשָׁלַיִם
וּלְבַסּוֹף הִצְטָרְפוּ הַגְּזָרִים

בְּתוֹךְ תַּיִל אוֹתָנוּ הֵנִיחוּ
לֹא יָדַעְנוּ בִּכְלָל מָה לַעֲשׂוֹת
אֲבָל סַרְגֶ'נְט עָלֵינוּ הִמְלִיכוּ
שֶׁנִקְרָא בְּעִבְרִית "בלא-סיט".

שָׁם הִרְגַּשְׁנוּ כְּמוֹ בְּמַרְגּוֹעַ
כָּל הַיּוֹם מִתְבַּטְלִים, אֵין צָרוֹת
לֹא חָסֵר לָנוּ אֶלָּא קוֹלְנוֹעַ
וּבַלַּיְלָה חָסְרוּ בַּחוּרוֹת

שָׁם נָתְנוּ אֲרוּחוֹת מִסּוּג אֶקְסְטְרָה
הוֹ מָרָק וּבִיסְקְוִיטִים רַבִּים
וּבָעֶרֶב נִגְּנָה הָאוֹרְקֶסְטְרָא
אָקוֹרְדְּיוֹן, כִּנּוֹרוֹת עֲצַבִּים

נֶהֱנֵינוּ מִיַּחַס גָּבוֹהַּ
לְטִפּוּס בְּאָפְנָה עֲרָבִית
וְחַיָּל שֶׁהֵעֵז בִּי לִנְגֹּעַ
הוּא נִשְׁלַח לֵהָרֵג בֶּחָזִית

חֲדָשׁוֹת כָּל בַּרְנָשׁ שָׁם הִשְׁמִיעַ
מֵעֶשְׂרִים מְקוֹרוֹת הוּא שְׁמָעָן
הַלִּגְיוֹן כְּבָר לְחֵיפָה הִגִּיעַ
הַצָּבָא הָעִבְרִי בְּעַמָּאן

הַשְׂכָּלָה שָׁם קִבַּלְנוּ פִּי עֶשֶׂר
הַתַּרְבּוּת הִתְפַּשְּׁטָה בַּמֶּרְחָב
בַּחוּגִים נַעֲשֵׂיתָ פְּרוֹפֶסוֹר
בַּוִּכּוּחַ הָפַכְתִּי לְרַב

מִכְתָבִים מִן הָאָרֶץ הֵבִיאוּ
הִסִּיעָם בְּמִיסְיֶה כּוֹרְבֶּזְיֶה
הֵם אֵלֵינוּ, אִינְשַׁלְלָּה, יַגִּיעוּ
כְּשֶׁנֵּצֵא מֵהַשֶּׁבִי הַזֶּה

כָּךְ חָיִינוּ בְּאֶרֶץ עַבְּדַּלְלָּה
עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל יוֹם הַשִּׁחְרוּר
אָז חָזַרְנוּ לְאֶרֶץ אִינְשַׁלְלָּה
אֲבָל זֶה פֶּרֶק בֵּית בַּסִּפּוּר

הוֹי, נֶכְדִּי, לְשׁוֹנִי כְּבָר נִחֶרֶת
לֵךְ שַׁחֵק עִם אָחִיךָ יִצְחָק
תְּשַׂחֲקוּ בְּצָבָא וּמַחְתֶרֶת
אַךְ שָׁבוּי אַל תִּהְיֶה בַּמִּשְׂחָק

על השיר

פרודיה של השבויים בשבי הלגיון הירדני במלחמת העצמאות. מושר בלחן "רבותיי ההיסטוריה חוזרת".

בספר "יומן ירושלים תש"ח" לא רשום שם מחבר המילים.
שמו של אוריאל אופק מזוהה כמחבר המילים במקור מודפס לא מזוהה ששלח לגולש דורון לייטנר הצלם הירושלמי ראובן מילון ז"ל  (עמיתו של אוריאל אופק לשבי הלגיון הירדני).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם