הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר געגועים (לכפר סבא)
אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! חֲבֵרִים, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת, ‏בְּזָכְרִי אֶת צֵאתָהּ מִן הָרֶפֶת! ‏ עִיר וָאֵם, זִכְרוֹנֵךְ בִּי חָבוּק! תֵּל-אָבִיב, מַה כָּלִיתִי אֵלַיִךְ! אֶל רֵיחוֹת תַּפּוּזִים וּפִיסְטוּק, אֶל בִּכְיָם שֶׁל קְטַנֵּי חֲמוֹרַיִךְ! וְאֶל שִׁיר הָרוֹכְלִים הַמַּמְשִׁיךְ – יְרָקוֹת, תַּפּוּזִים, אַלְטֶע שִׁיךְ! יֵשׁ נְיוּ-יוֹרְק בָּעוֹלָם, לֹא אֶגַּע בָּהּ! לֹא עַל נִצָּה אֶחְלֹם בְּלֵילִי! הוֹי, נַפְשִׁי רַק אֵלַיִךְ, כְּפָר-סַבָּא, רַק אֵלַיךְ, כְּפָר-סַבָּא שֶׁלִּי! אוֹיָה זֶה שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! בִּי הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת לִכְפָר-סַבָּא! תֵּל-אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם, וּקְרִיאוֹת מְתַקֵּן נַעֲלַיִם! וְשִׂיחוֹת הַקִּבּוּץ וּוִכּוּחַ, אוֹי, וְקוּמְזִיץ מֻבְטָח וּבָטוּחַ! וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! אָנוֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!אנוכי, ליבתי מתעלפת ‏בזכרי את עצי הברושים, ואיך דינה יוצאת מן הרפת ריחנית ויפה מנשים! חברים, לבתי מתעלפת ‏בזכרי את צאתה מן הרפת! ‏ עיר ואם זכרונך בי חבוק! תל אביב, מה כליתי אליך! אל ריחות תפוזים ופיסטוק, אל בכים של קטני חמוריך! ואל שיר הרוכלים הממשיך- ירקות, תפוזים, אלטע שיך! יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה! לא על ניצה אחלום בלילי! הוי, נפשי רק אליך, כפר-סבא, רק אליך, כפר-סבא שלי! אויה זה שיגעון, אימא אבא! בי הנפש יוצאת לכפר-סבא! תל-אביב, ים גגות ושמיים, וקריאות מתקן נעליים! ושיחות הקיבוץ וויכוח, אוי, וקומזיץ מובטח ובטוח! ואצלי שיגעון, אימא אבא! אנוכי משוגע לכפר-סבא!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן אלתרמן
לחן: שמואל פרשקו
כתיבה: 1943

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת
בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים,
וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת
רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים!
חֲבֵרִים, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת,
‏בְּזָכְרִי אֶת צֵאתָהּ מִן הָרֶפֶת!

עִיר וָאֵם, זִכְרוֹנֵךְ בִּי חָבוּק!
תֵּל-אָבִיב, מַה כָּלִיתִי אֵלַיִךְ!
אֶל רֵיחוֹת תַּפּוּזִים וּפִיסְטוּק,
אֶל בִּכְיָם שֶׁל קְטַנֵּי חֲמוֹרַיִךְ!
וְאֶל שִׁיר הָרוֹכְלִים הַמַּמְשִׁיךְ –
יְרָקוֹת, תַּפּוּזִים, אַלְטֶע שִׁיךְ!

יֵשׁ נְיוּ-יוֹרְק בָּעוֹלָם, לֹא אֶגַּע בָּהּ!
לֹא עַל נִצָּה אֶחְלֹם בְּלֵילִי!
הוֹי, נַפְשִׁי רַק אֵלַיִךְ, כְּפָר-סַבָּא,
רַק אֵלַיךְ, כְּפָר-סַבָּא שֶׁלִּי!
אוֹיָה זֶה שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא!
בִּי הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת לִכְפָר-סַבָּא!

תֵּל-אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם,
וּקְרִיאוֹת מְתַקֵּן נַעֲלַיִם!
וְשִׂיחוֹת הַקִּבּוּץ וּוִכּוּחַ,
אוֹי, וְקוּמְזִיץ מֻבְטָח וּבָטוּחַ!
וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא!
אָנוֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!
אנוכי, ליבתי מתעלפת
‏בזכרי את עצי הברושים,
ואיך דינה יוצאת מן הרפת
ריחנית ויפה מנשים!
חברים, לבתי מתעלפת
‏בזכרי את צאתה מן הרפת!

עיר ואם זכרונך בי חבוק!
תל אביב, מה כליתי אליך!
אל ריחות תפוזים ופיסטוק,
אל בכים של קטני חמוריך!
ואל שיר הרוכלים הממשיך-
ירקות, תפוזים, אלטע שיך!

יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה!
לא על ניצה אחלום בלילי!
הוי, נפשי רק אליך, כפר-סבא,
רק אליך, כפר-סבא שלי!
אויה זה שיגעון, אימא אבא!
בי הנפש יוצאת לכפר-סבא!

תל-אביב, ים גגות ושמיים,
וקריאות מתקן נעליים!
ושיחות הקיבוץ וויכוח,
אוי, וקומזיץ מובטח ובטוח!
ואצלי שיגעון, אימא אבא!
אנוכי משוגע לכפר-סבא!


 פרטים נוספים


בתים נוספים מתוך "פזמונים ושירי זמר"

שָׁם יְמִימָה שֶׁלִּי לִי נִכְסֶפֶת
וְשָׁם עֶדְנָה רַק לִי מְחַכָּה
וְשָׁם דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת
נֶחְמָדָה מִכֻּלָּן וְדַקָּה!
מִי הִיא דִּינָה הַזֹּאת הַקְּטַנְטֹנֶת?
זוֹ פָּרַת הַקִּבּוּץ! הוֹי, פָּרֹנֶת!

בִּגְדוּדִי שֶׁהִרְחִיק וְנָדַד
אֶזְכְּרֵךְ, תֵּל אָבִיב הַזּוֹהֶרֶת
טוֹב לִהְיוֹת בָּךְ גַּם יוֹם רַק אֶחָד
וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה זֶה יוֹם סֶרֶט
וַאֲפִלּוּ אוֹסִיף וְאַמְלִיצָה
וַאֲפִלּוּ יוֹם סֶרֶט שֶׁל וִיצוֹ

וִיצוֹ, וִיצוֹ, אָפֵ"ק, אִחוּד-רֶגֶב
שְׁמוֹת מוֹלֶדֶת לְלֵב לוֹהֵט
יִקְרֶה לִי שֵׁם כָּל אֶבֶן נִגַּף
וּמַפַּא"י סִיעָה אָלֶף וּבֵית
אַל תִּקְרַע אֶת לִבִּי – אִמָּא אַבָּא
זֶה מַזְכִּיר לִי מִיָּד אֶת כְּפַר סַבָּא

תֵּל אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם...

בַּאֲשֶׁר מַבָּטִי פֹּה נוֹגֵעַ
תּוֹתָחִים הוּא רוֹאֶה בְּשׁוּרָה!
חֲבֵרִים, אָנֹכִי מִתְפַּקֵּעַ!
הוֹי, הָבִיאוּ לִי הֵנָּה פָּרָה!
הוֹי, פָּרָדָה אַתְקִין לַפָּרָה פֹּה
וְנַפְשִׁי לָהּ תִּהְיֶה כַּפָּרָה פֹּה!

תֵּל אָבִיב, הַאֲזִינִי לִי שָׁם
לֹא הָיְתָה לִי כָּמוֹךָ, לֹא הָיְתָה לִי
הוֹי כִּכַּר בֵּית הָעָם, שְׂפַת הַיָּם
הוֹי זַבְּרֶסְקִי, פִּיצוֹן וְנַפְתָּלִי
זִכְרוֹנוֹת, זִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים
חֲלוֹמוֹת, חֲלוֹמוֹת רְחוֹקִים

וּשְׂדֵרוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב בְּיוּלִי
עֲרִיסוֹת נִצָּבוֹת בְּטוּרִים
וּבָהֶן תִּינוֹקוֹת – אַילִילוּלִי
מִתְוַכְּחִים עַל שְׁבִיתַת הַמּוֹרִים
מָה נֹאמַר וּנְדַבֵּר, אִמָּא אַבָּא
זֶה מַזְכִּיר לִי מִיָּד אֶת כְּפַר סַבָּא

תֵּל אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם...
שם ימימה שלי לי נכספת
ושם עדנה רק לי מחכה
ושם דינה יוצאת מן הרפת
נחמדה מכולן ודקה
מי היא דינה הזאת הקטנטונת?
זו פרת הקיבוץ, הוי, פרונת!

בגדודי שהרחיק ונדד
אזכרך, תל אביב הזוהרת
טוב להיות בך גם יום רק אחד
ואפילו יהיה זה יום סרט
ואפילו אוסיף ואמליצה
ואפילו יום סרט של ויצו

ויצו, ויצו, אפ"ק, איחוד-רגב
שמות מולדת ללב לוהט
יקרה לי שם כל אבן נגף
ומפא"י סיעה אלף ובית
אל תקרע את לבי - אמא אבא
זה מזכיר לי מייד את כפר סבא

תל אביב, ים גגות ושמיים...

באשר מבטי פה נוגע
תותחים הוא רואה בשורה
חברים, אנוכי מתפקע
הוי, הביאו לי הנה פרה
הוי, פרדה אתקין לפרה פה
ונפשי לה תהיה כפרה פה

תל אביב, האזיני לי שם
לא הייתה לי כמוך, לא הייתה לי
הוי כיכר בית העם, שפת הים
הוי זברסקי, פיצ'ון ונפתלי
זכרונות, זכרונות מתוקים
חלומות, חלומות רחוקים

ושדרות לפנות ערב ביולי
עריסות ניצבות בטורים
ובהן תינוקות - איילילולי
מתווכחים על שביתת המורים
מה נאמר ונדבר, אמא אבא
זה מזכיר לי מייד את כפר סבא

תל אביב ים גגות ושמיים...


 פרטים נוספים


נוסח שמאיר נוי רשם מהקלטה פרטית של יעקב טימן

אָנוֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת
בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים,
וְאֶת דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת
רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים!
מִי הִיא דִּינָה הַזֹּאת הַקְּטַנְטֹנֶת
זוֹ פָּרַת הַקִּבּוּץ הוֹי פָּרוֹנֶת

עִיר וָאֵם...

יֵשׁ נְיוּ יוֹרְק...

כַּאֲשֶׁר מַבָּטִי פֹּה נוֹגֵעַ
תּוֹתָחִים הוּא רוֹאֶה בְּשׁוּרָה
חֲבֵרִים, אָנוֹכִי מִשְׁתַּגֵּעַ...

בַּגְּדוּד...

וּשְׂדֵרוֹת...

תֵּל אָבִיב...
אנוכי, ליבתי מתעלפת
בזכרי את עצי הברושים,
ואת דינה יוצאת מין הרפת
ריחנית ויפה מינשים!
מי היא דינה הזאת הקטנטונת
זו פרת הקיבוץ הוי פרונת

עיר ואם...

יש ניו יורק...

כאשר מבטי פה נוגע
תותחים הוא רואה בשורה
חברים, אנוכי משתגע...

בגדוד...

ושדרות...

תל אביב...


 פרטים נוספים
ביצוע: יעקב טימן, שמואל רודנסקי

יחד עם חברי להקת המטאטא



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2008
מקור: תקליטור "הגדודנים"
נכלל בתקליטור: הגדודנים
על השיר

הלחן של השיר הוא המקור למנגינת רבותיי ההיסטוריה חוזרת. על פי חלוקת ההברות בין השורות וקיומו של פזמון חוזר בנוסח המלא, ככל הנראה חלק מהבתים הושרו בחלק לחן נוסף.

שיר זה הושר בהצגה "והילד ישנו", תכנית ס"ב של התיאטרון הסאטירי "המטאטא" (בכורה: 2.3.1943), בה תוארו חיילי הבריגדה החונים במצרים ומתרפקים על נוף הארץ בשיר געגועים. השיר המלא רב הבתים אותר גם (עם שיבושים) בפנקס פרטי משנות הארבעים.

מילים נוספות לאותה מנגינה: שיר הותיקים

ביצוע נוסף: דודו זכאי


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

בעלי חיים - כללי   ערים, יישובים ואזורים בארץ   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם