הקטן
גופן
הגדל
גופן
כי היין שמור בעינב
כִּי הַיַּיִן שָׁמוּר בָּעֵנָב הוּא וְהָעֶצֶב נוֹגֵן בַּלֵּבָב רַק הַצְּחוֹק בֶּן-בְּלִי-חֹק וְשׁוֹבָב הוּא יְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם הָרָחָב: בַּבָּסִיס, בַּמִּשְׁלָט, בְּלֵילוֹת-הַשָּׁרָב הוּא אִתָּנוּ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ הוּא אִתָּנוּ בָּאֵשׁ, הוּא אִתָּנוּ בַּקְּרָב הוּא נוֹשֵׁק אֶת שִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ.כי היין שמור בעינב הוא והעצב נוגן בלבב, רק הצחוק בן-בלי-חוק ושובב הוא, ישוטט בעולם הרחב: בבסיס, במשלט, בלילות-השרב הוא אתנו, הצחוק הפרוע, הוא אתנו באש, הוא אתנו בקרב, הוא נושק את שפתי הפצוע.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן יונתן
לחן: שמואל פרשקו

כִּי הַיַּיִן שָׁמוּר בָּעֵנָב הוּא
וְהָעֶצֶב נוֹגֵן בַּלֵּבָב
רַק הַצְּחוֹק בֶּן-בְּלִי-חֹק וְשׁוֹבָב הוּא
יְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם הָרָחָב:

בַּבָּסִיס, בַּמִּשְׁלָט, בְּלֵילוֹת-הַשָּׁרָב
הוּא אִתָּנוּ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ
הוּא אִתָּנוּ בָּאֵשׁ, הוּא אִתָּנוּ בַּקְּרָב
הוּא נוֹשֵׁק אֶת שִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ.
כי היין שמור בעינב הוא
והעצב נוגן בלבב,
רק הצחוק בן-בלי-חוק ושובב הוא,
ישוטט בעולם הרחב:

בבסיס, במשלט, בלילות-השרב
הוא אתנו, הצחוק הפרוע,
הוא אתנו באש, הוא אתנו בקרב,
הוא נושק את שפתי הפצוע.


 פרטים נוספים


מפי חגית הלפרין

אִם הַיַּיִן טָמוּן בָּעֵנָב הוּא
וְהָעֶצֶב נוּגֶה בַּלֵּבָב
רַק הַצְּחוֹק מִבְּלִי חֹק וְשׁוֹבָב הוּא
יְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם הָרָחָב.

בַּבָּסִיס, בָּעֶמְדָּה, בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה
הוּא אִתָּנוּ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ – רוּעַ רוּעַ רוּעַ
הוּא אִתָּנוּ בָּאֵשׁ, הוּא אֵתָּנוּ בַּקְּרָב
הוּא נוֹשֵׁק לְשִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ – צוּעַ צוּעַ צוּעַ
אם היין טמון בעינב הוא
והעצב נוגה בלבב
רק הצחוק מבלי חוק ושובב הוא
ישוטט בעולם הרחב.

בבסיס, בעמדה, בלילות אפלה
הוא איתנו הצחוק הפרוע – רוע – רוע -רוע
הוא איתנו באש, הוא איתנו בקרב,
הוא נושק לשפתי הפצוע – צוע , צוע- צוע


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אלי סט
שנת הקלטה: 2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חגית הלפרין
שנת הקלטה: 8.10.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

האזינו לביצועו של עוזי מאירי (מתוך התקליט "משירי תנועות הנוער", 1975).

השיר נכתב והולחן ככל הנראה בתחילת שנות ה-50. ב-1952 למדה אותו כיתה י"ב (קבוצת "לפיד") בקיבוץ שריד, ותלמידת הכיתה דליה ארדי (גבעוני) רשמה אותו במחברת שיריה (בעמ' 19-20 של מחברתה השנייה המתוארכת לשנים 1951-52). על עטיפת התקליט "משירי תנועות הנוער" (תקליט מס' 2) נשא השיר את השם "שיר הצחוק", שֵׁם שלא נזכר במחברתה של דליה ארדי (גבעוני) ולא היה ידוע עד אז בהקשר של "כי היין שמור בעינב". שמות מחברי השיר לא הופיעו על עטיפת התקליט. על פי אורי יעקובוביץ', בשיחה שערך עם נתן יונתן ציין האחרון כי כתב את השיר ושמואל פרשקו הלחין. דליה ארדי (גבעוני) ציינה ביותר מהזדמנות אחת שבמחברת שלה יש רק בית אחד מתוך השיר (כלומר בידיעה שקיימים כביכול יותר), אולם בכל המקומות שבהם מופיע השיר – בדפוס או בהקלטה – מופיע רק בית אחד ולא ידוע על בתים נוספים.

בדצמבר 2014 מצאנו [זֶמֶרֶשֶׁת] שבפרסומים לציבור הרחב שבהם הופיעו המילים של "כי היין שמור בעינב", השיר נקרא "שיר הצחוק": בהקלטה הנ"ל של עוזי מאירי לא צוינו, כאמור, מחברי השיר; ב"1000 זמר ועוד זמר" (כרך ב', עמ' 112) רשום שאת המילים כתב משה דור והלחן "עממי"; ב"שירונט" המילים מיוחסות למשה דור והלחן - לאפרים וייל... על חשיפת מחבריו האמתיים של השיר קראו להלן ב"סיפור שיר".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

על אימות מְחברי השיר מספר אלי סט:

את הבילוש אחר מחברי "כי היין שמור בעינב" התחלנו במקום הטבעי לחפש בו: אקו"ם. עד מהרה מצאנו באתר אקו"ם כי לשיר בשם "שיר הצחוק" שני מחברים אפשריים למילים: משה דור ונתן יונתן, ושלושה מלחינים אפשריים: אפרים וייל, גיל אלדמע ושמואל פרשקו. מאחר וייתכן כי קיים יותר משיר אחד בשם "שיר הצחוק", פנינו לאקו"ם בבקשת בירור. עד שתגיע התשובה פעלנו בשני ערוצים.

בערוץ הראשון, המחקרי, גילינו:

  1. בספרו של אליהו הכהן, "שירי עם עבריים" (הוצאה פרטית במספר קטן של עותקים, התשי"ח, עמ' 246, צפו ביורם טהרלב מספר על הספר) השיר שמתחיל במילים "כי היין שמור בעינב" מיוחס לנתן יונתן, והלחן - לגיל אלדמע.
  2. באוסף של מאיר נוי (מחברת מס' 7, עמ' 111) תחת הכותרת "שיר הצחוק" מופיע השיר "כי היין שמור בעינב" כשהוא מיוחס לנתן יונתן, הלחן לגיל אלדמע וכן מצוין ששר עוזי מאירי.

משני אלו די ברור כי מחבר המילים הוא נתן יונתן; לגבי גיל אלדמע – עדיין ספק אם הוא היה מלחין או מעבד. 

בערוץ השני נבדקו מה מקורות המידע על מחברי השיר:

עוזי מאירי שביצע אותו בתקליט "שירי תנועות הנוער" ודב זעירא, בעליה של חברת "התקליט" שהפיקה את התקליט, לא יכלו להוסיף מידע. ב"שירונט" תחת הכותרת "שיר הצחוק" מופיעות המילים של "כי היין שמור בעינב" כשהוא מיוחס למשה דור (מילים) ולאפריים וייל (לחן) ורשום שאת השיר ביצעה אלכסנדרה. אלכסנדה (פרידמן) הייתה זמרת שפעלה בארץ בסוף שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-70. ב-1968 היא הוציאה תקליט בשם "ילקוט מלא שירים"; השיר הראשון בתקליט הוא "שיר הצחוק" המיוחס למשה דור ולאפרים וייל. ניסינו להגיע לשיר באמצעות הקישור המופיע ליד השיר באתר "סטריאו ומונו": הגענו ליוטיוב, מצאנו שם מספר שירים בשם "שיר הצחוק", אבל את אף אחד מהם לא שרה אלכסנדרה... 
כשהגענו בסופו של דבר להקלטה של אלכסנדרה, שמענו להפתעתנו שיר אחר הפותח במילים "בוא לחצר, אריה, בחייך", והוא אכן "שיר הצחוק" של משה דור ואפרים וייל, השונה בתכלית במילותיו ובלחנו מהשיר "כי היין שמור בעינב".

במקביל הגיעה מאקו"ם ידיעה כי "שיר הצחוק" של דור וּוייל הוקלט גם ע"י "מקהלת צדיקוב". ניתן לשמוע קטע מההקלטה באתר הספריה הלאומית.

מאחר והתקליטים קדמו בהרבה ל- "1000 זמר ועוד זמר", סביר להניח שכשיצא הספר השם "שיר הצחוק" (למילים של "כי היין שמור בעינב") הועתק מתקליט "שירי תנועות הנוער" ושמו של משה דור כמחבר "שיר הצחוק" (למרות שזה היה "שיר הצחוק" אחר) הועתק מתקליטה של אלכסנדרה.

להסרת ספק משאלת מחבר המילים: נתן שחר שאל את משה דור מי חיבר את "כי היין שמור בעינב"; משה דור ענה שאינו יודע ומכאן ברור שלא הוא כתב את השיר. בינתיים הצטברו גם תשובות של אקו"ם, מהן הסתבר כי בעבר הייתה אליהם פניה של נתן יונתן בטענה שהוא כתב את "כי היין שמור בעינב" והתקבלה מהם גם ההודעה המכרעת כי "שיר הצחוק" אכן חובר ע"י נתן יונתן, וכי המידע הרשום ב"שירונט" שגוי. לזכות אקו"ם ייאמר כי מאגרם עודכן במהירות.

להסרת הספק משאלת המלחין: הוסיף נחומי הרציון כי לפני זמן רב הוא שאל את גיל אלדמע וזה ענה לו שלא הוא הלחין את "כי היין שמור בעינב".

וכך קיבל תוקף המידע שמסר נתן יונתן לאורי: נתן יונתן כתב את המילים; פרשקו את הלחן.

הבלגן התחיל כנראה מתקליט "שירי תנועות הנוער" (1975) שם ניתן לשיר "כי היין שמור בעינב" השם "שיר הצחוק". מהיכן השם הזה? לא ברור! הוא לא מופיע במחברתה של דליה ארדי (המקור המוקדם ביותר בידינו לשיר - ר' פרטים ב"על השיר"), ואין סימן כל שהוא לשם זה לפני הוצאת אותו תקליט.

(תודה לנתן שחר ולנחומי הר-ציון על עזרתם בתחקיר.)


מילים

המילים מתוך מחברתה השניה של דליה ארדי (שנים 1951-2). במחברת הבית הראשוון בסוף עמ' 19, השני בתחילת 20.



תודה לדליה ארדי מקיבוץ שריד
תגיות

פירות וירקות   יין, כרם, ענבים, בציר  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם