מילים (5 גרסאות)

וַאחַד קַהְוֶה בָּרָד תְנֵין
שֵׁם אַרְצֵנוּ פָלָשְׂתִין
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא בִּלַּדְנָא
לָנוּ מֶשֶׁק יֵשׁ גָּדוֹל
וְהַרְבֵּה סְחוֹרָה בְּזוֹל
הַט מָסָארִי בָּס

הַצִּיּוֹנִים עָלוּ כְּמוֹ אֵשׁ
רוֹצִים אוֹתָנוּ לְגָרֵשׁ
פָּלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא אוֹ הָא
רוֹצִים אוֹתָנוּ לְרַמּוֹת
קוֹנִים אֶצְלֵנוּ קַרְקָעוֹת
הַט מָסָארִי בָּס

וַאחַד קַהְוֶה תְּנֵין בָּרָד
לַצִּיּוֹנִים יֵשׁ פֹּה מַנְדָּט
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא

וַיֹּאמַר מוּסָה קָזִים פֶּחָה
הָבָה נַדְרִיכָם מְנוּחָה
הַט מָסָארִי בָּס

יְהוּדִים אֲנִי שׂוֹנֵא מְאֹד
אוֹהֵב אֲנִי יְהוּדִיּוֹת
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא בִּלַּדְנָא
וְאִימֶר נָשָׁאשִׁיבִּי אַל הַלְּאוֹם
לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר פּוֹגְרוֹם
הַט מָסָארִי בָּס

וַאחַד קַהְוֶה תְּנֵין בָּרָד
בְּתֵל אָבִיב "שׁוֹמֵר" שַׁבָּת
פָלָשְׁתִין בִּלַּדְנָא בִּלַּדְנָא
יוֹם שַׁבָּת אֵינוֹ יוֹם חוֹל
אָז אֲנִי מוֹכֵר הַכֹּל
הַט מָסָארִי בָּס

לִקְרֹא לָמַדְתִּי וְגַם לִכְתֹּב
מַדְרָסֶה יֵשׁ לָנוּ לָרֹב
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא בִּלַּדְנָא
שְׂכַר לִמּוּד לַתַּלְמִידִים
מְשַׁלְּמִים הַיְּהוּדִים
הַט מָסָארִי בָּס

וַאחַד קַהְוֶה בָּרָד תְנֵין
חָכָם בָּאשִׁי רַב בִּנְיָמִין
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא בִּלַּדְנָא
כּוֹתֵב וּמְדַבֵּר כָּל יוֹם
רוֹצֶה אִתָּנוּ "בְּרִית שָׁלוֹם"
הַט מָסָארִי בָּס
שֵׁם אַרְצֵנוּ פָלָשְׂתִין
פָלָשְׂתִין בִּלַּדְנָא
לָנוּ מֶשֶק יֵש גָּדוֹל
וְהַרְבֵּה סְחוֹרוֹת בְּזוֹל
יְהוּדִים עָלוּ כְּמוֹ אֵשׁ
רוֹצִים אוֹתָנוּ לְגָרֵשׁ
וַיֹּאמַר הַמּוּפְתִי אֶל הַלְּאוֹם
שׁוּב צָרִיךְ פֹּה קְצָת פּוֹגְרוֹם
הַט מָסָרִי בָּס
על הגרסה:  מתוך טובה פירון, "גודביי פיקדילי" (עקד 1977), עמ' 15
וַאחַאד גָהְוֶוע בקרה (?) תְנֵין
שֵׁם אַרְצֵנוּ פָלָסְטִין.
פָלָסְטִין לֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כָּךְ רוֹצֶה הָאִנְגְלִיזִי וְגַם יִשְׁמָעֵל.

פזמון חוזר:
הָאט מָאסָארִי בָּעס (תֵּן רַק כֶּסֶף)
הַיְּהוּדִים עָלוּ כְּמוֹ אֵשׁ,
רוֹצִים אוֹתָנוּ לְגָרֵשׁ,
רוֹצִים אוֹתָנוּ לְרַמּוֹת,
קוֹנִים אֶצְלֵנוּ קַרְקָעוֹת.
פזמון: תָּם, תָּם, תָּם, תָּם, תָּם, הָאט מָאסָארִי בָּעס.
על הגרסה:  מתוך בנימין גייגר, "אחד מזקני צפת", עמ' 177
הָאט מָסָארִי בָּס X2
וַחַד וַוַחַד, וַחַד וַתְנֵין
אֵשֶׁת הַמּוּפְתִי הִיא בֶּטֶן שָׁמֵן

הָאט מָסָארִי בָּס X2
אָנוּ צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ וּלְהַגִּיד
שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שׂוֹנֵא בֶּעָתִיד

הָאט מָסָארִי בָּס X2
נָשָׁאשִׁיבִּי רֹאשׁ הָעִירִיָּה
שׂוֹנֵא יְהוּדִים, אוֹהֵב יְהוּדִיָּה
יָאלְלָה יָאלְלָה יָא שָׁבָּאבּ
הוּנָא - - - - בִּתְעָרֵיפֶה (?)
הוּנָא בַּזוּמְזוּם עֲלֵיהוֹם

וַאחַד גַהַוֶה, תְּנֵין בַּרָאד
בְּתֵלְאַוִויוו (בְּתֵל-אָבִיב) עַל שְׂפַת הַיָּם
הַסִּיוֹנִים (הַצִּיּוֹנִים) עוֹלִים כְּמוֹ אֵשׁ
רוֹסִים (רוֹצִים) אוֹתָנוּ לְגָרֵשׁ
לוֹקְחִים מֵאִתָּנוּ אֶת הַקַּרְקָעוֹת
רוֹסִים (רוֹצִים) אוֹתָנוּ לְרַמּוֹת.
פָלָסְטִינָה בְּלָדְנָה!
אֵל יָהוּד כֵּלָבְּנָה!

הקלטות (3)

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 16.2.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 27.9.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: יוני 2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 ביצוע לנוסח טקסט קצר יותר

על השיר

השיר נדפס ב"ספר הפזמונים" של תכנית ד' בתיאטרון ה"מטאטא", שם רשום כי מחבר המילים הוא עמנואל הרוסי. ואולם, מאיר נוי שהדביק את הטקסט מתוך אותו המקור (עמ' 124-125 במחברת מס' 6 של מילים בלי תווים, עמ'  133 בקובץ הסרוק) מחק את שם המחבר וציין במקומו את שמו של אביגדור המאירי בצירוף סימן קריאה. את התווים רשם מאיר נוי במחברת מס' 6 עם תווים, עמ' 225 (עמ' 237 בקובץ הסרוק) מפי טובה פירון, וכתב בסוגריים "הקומקום". ככל הנראה השיר נכתב עוד לתיאטרון הקומקום, ושובץ מחדש בתכנית ד' של תיאטרון המטאטא.

לפי טובה פירון, גודביי פיקדילי (הוצאת עקד, 1977), עמ' 15, "נחום נרדי עיבד את הפזמון הערבי המקורי".

כותב בנימין גייגר, "אחד מזקני צפת", עמ' 177:

התחלנו בחזרות להצגה בשם: בוצינא קדישא, שבחרנו להציג בפני ילדי בית הספר ’מזרחי’, כל זאת כדי שיכירו אותנו כקבוצה מגובשת בעלת שאיפות להשפיע בעתיד. בהצגה התחפשנו לערבים ורקדנו לפי מנגינה מיוחדת. את השיר להצגה בוצינא קדישא חיברו חבריי, תלמידי כתה ח’, ב-1936, והוא כולל משפטים בעברית ובערבית.

כנראה בנימין גייגר סבר בשוגג שאת השיר חיברו חבריו לכיתה. 

אשתו הראשונה של ראע'ב נשאשיבי, ראש עיריית ירושלים 1920 - 1934, היתה יהודיה. השורה "שונא יהודים, אוהב יהודיות" התגלגלה גם (ללא בסיס היסטורי) לשיר "אבו ג'ילדה ראש הכנופיות".

בגרסת יואל פרץ, לחלק הראשון יש זיקה ל"יאללה יאללה יא גזוז". יואל למד את השיר בתנועת הצופים, כנראה ב-1956.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם