רוח (לחן ולבה) ♫

אֵיזֶה רוּחַ, אֵיזֶה רוּחַ!...
מוּל הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ,
עַל עָנָף שָׁחֹר שֶׁל עֵץ
צֵל־עָלֶה רוֹקֵד כְּלֵץ.

אֵיזֶה רוּחַ, אֵיזֶה רוּחַ
בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ יָפוּחַ!
וְאֶצְלֵנוּ כָּאן בִּפְנִים
תִּיר לָא תִּיר וְנִים לָא נִים.

דָּן וּפְנִינָה בְּנֵי אַרְבַּע
מַשְׁכִּיבִים אֶת הַבֻּבָּה:
"נוּמִי־נָא, עִצְמִי עֵינַיִם,
טָס עָנָן בִּשְׁחוֹר שָׁמַיִם,

אַף תִּנְשֶׁמֶת וְיַנְשׁוּף
לֹא יָצְאוּ הַיּוֹם לָעוּף.
הִנֵּה רוּחַ! זֶהוּ רוּחַ?
בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ יָפוּחַ".

...שָׁרָה פְּנִינָה וּבְעַצְמָהּ
כְּבָר כִּמְעַט שֶׁנִּרְדְּמָה.
עַפְעַפָּיו שֶׁל דָּן אָדְמוּ,
פִּרְפְּרוּ וְנֶעֶצְמוּ...

הַס הָרוּחַ, שְׁקֹט הָרוּחַ,
אַל תִּבְכֶּה וְתֵן לָנוּחַ,
כִּי אֶצְלֵנוּ כָּאן בִּפְנִים –
יְשֵׁנִים.