שולמית בת הרועים ♫

אֶל הַמַּעֲיָן יוֹרֶדֶת
נַעֲרַת רוֹעִים נֶחְמֶדֶת
חֲלִילָהּ בְּרֹן יַשְׁמִיעַ
צְלִיל הוֹמֶה לָעֲדָרִים

מַה יָּפְתָה בְּצַמּוֹתֶיהָ
תְּכוֹל שָׁמַיִם בְּעֵינֶיהָ
לָהּ יָשִׂישׂ כָּל לֵב בְּרֶטֶט
עֵת עוֹבְרָה הִיא שׁם בַּגַּיְא

שׁוּלַמִּית, שׁוּלַמִּית
בַּת חָלוֹם כּוֹרְעָה עַל עֵין הַמַּיִם
בְּשַׁלְהֶבֶת-אֵל וָנֹגַהּ
קַו דְּמוּתֵךְ לִי עֵד? בֵּין עַרְבַּיִם
מַה נִּכְסַפְנוּ עַד אֵלַיִךְ
לִצְחוֹקֵךְ שְׁחוֹרַת שֵׂעָר
כִּי חִידָה יֵשׁ בִּקְסָמַיִךְ
סוֹד שֶׁלֹּא נִפְתָּר
הֵי, הֵי
בַּשָּׂדוֹת אַיֶּלֶת חֵן תַּמָּה
שִׁיר וָזֶמֶר לָךְ תָּמִיד נִשָּׂא
שׁוּלַמִּית בַּת הָרוֹעִים

הִיא טָלֶה בְּרֹךְ לוֹטֶפֶת
בַּשָּׁרָב הַצֹּאן אוֹסֶפֶת
אֶל הָאָחוּ אֶל הַמַּיִם
לְהַרְווֹת אֶת צִמְּאוֹנָם
חוֹלְמָנִית תָּמִיד תָּשׂוּחַ
לַסּוֹדוֹת תַּמְתִּיק הָרוּחַ
אֵי מִשָּׁם נִשָּׂא לוֹ רֶנֶן
שִׁיר דוֹדִים נוֹעָד הוּא לָךְ

שׁוּלַמִּית...