הקטן
גופן
הגדל
גופן
טא טרומפטה
טא טרומפטה טא טרומפטה וואחד שיכנוזי לאבשׂ בורנטה וַואלֶכִּי וַואלֶכִּי וְוחָרָא עֲלֶיכִּי סעידה סעידה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע

טא טרומפטה טא טרומפטה
וואחד שיכנוזי לאבשׂ בורנטה
וַואלֶכִּי וַואלֶכִּי
וְוחָרָא עֲלֶיכִּי
סעידה סעידה


 פרטים נוספים


גרסת בכור שוויקי

[שורה שנייה]
וואחד עֲרַבִּי...
וואחד ערבי


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: צבי (גרימי) גלעד
שנת הקלטה: 6.3.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


על השיר

מספר צבי (גרימי) גלעד:

מנהג היה בעין-גדי: אחרי סדר הפסח ואחרי מסיבת ראש השנה, היינו עורכים "סדר ליל שיכורים": יושבים במעגל(ים) ושרים. באמצע שנות השישים, באירוע שלאחר "סדר פסח", ישב אתנו מר בכור שוויקי, אביו של חברנו אורי שוויקי. בכור נולד בירושלים ב-1900. כשהתחלנו לשיר את "טא טרומפטה" הצטרף אלינו בהתלהבות והתפלא שהשיר נשתמר כמעט ללא שינוי במשך 50 שנה. ההבדל היחיד: אנו שרנו "שיכנוזי" והוא שר "ערבּי" (בית דגושה). זו עדות שהשיר היה ידוע בירושלים בתחילת המאה ה-20.

מהמלה הבודדת "עֲרַבִּי", שאיננה מילה עברית (בעברית הבי"ת רפויה) ואיננה ערבית (בערבית – עְרַבְּ), אני מסיק את המסקנה הבאה: השיר המקורי היה שיר של הערבים, שהתגרו ביהודים, ובמקום "וואחד שיכנוזי/ערבי" אני משער הם שרו "וואחד יאהודי" (המילה "יאהודי" אמנם מופיעה בגרסאות שונות של השיר).

היהודים "הפנו" את השיר בחזרה: היות שהשיר היה בערבית, לא יכלו להכניס במקום "יאהודי" את המלה העברית "ערב", שכן המילה לא התאימה למשקל השיר. עשו שעטנז ושרו "ערבי" בבית דגושה.

אשר לצליל המושמע כמה פעמים בסוף השיר – כאן באים שלושה צלילים זהים:

  • הצליל השגור: צליל של נשיקה.
  • הצליל הווירטואוזי: צליל של נפיחת בית השחי; רק מעטים ידעו להפיק שלוש נפיחות מהירות וזהות, לכן השתמשו באפשרות זו רק בהימצא מומחה לדבר בין השרים.
  • שמעתי גם כאלה ששרים "נוֹס נוּס נוּס": לדעתי זו שאילה מ"עכבר עכבר" תוך ניצול העובדה ש"נוס" היא גם מלה בערבית (חצי).

ראו גם לה טרומפטה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי רחוב, שירי שטות ושירים גסים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם