מילים (5 גרסאות)
עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,
לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,
הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,
כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,
אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ,
רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ
מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
רַק בְּיֶדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה.
חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת
וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת,
בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת,
חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.
מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ,
כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה.
אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם,
הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!
אַחִים, בְּעֵרָה, שְׂרֵפָה!
[בית שני, שורה ראשונה:]
אַחִים, הַצִּילוּ, שְׂרֵפָה!
[בית שלישי, שורה ראשונה:]
אַחִים, שְׂרֵפָה, בְּעֵרָה!
אַחִים, בָּעֲיֶרֶת שְׂרֵפָה.
הניקוד "בָּעֲיֶרֶת" איננו תקני, אך נראה כי כך הושרה השורה הזאת. נוסח זה מתועד גם בכרטסת מאיר נוי על סמך שירון יידי בשם "ווילנער געטא".
אוי אונדזער שטעטל נעבעך ברענט,
בייזע װינטן מיט ירגזון,
רײַסן ברעכן און צעבלאָזן
שטאַרקער נאָך די װילדע פֿלאַמען
אַלץ אַרום שוין ברענט!
און איר שטייט און קוקט אזוי זיך,
מיט פֿאַרלייגטע הענט
און איר שטייט און קוקט אַזוי זיך,
אונדזער שטעטל ברענט.
ס'ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט,
אוי אונדזער שטעטל נעבעך ברענט,
ס'האָבן שוין די פֿײַער צונגען,
ס'גאַנצע שטעטל אײַנגעשלונגען,
און די בייזע װינטן הודזשען,
ס'גאַנצע שטעטל ברענט!
און איר שטייט ...
ס'ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט
אוי ס'קען חלילה קומען דער מאָמענט
אונדזער שטאָט מיט אונדז צוזאַמען,
זאָל אַװעק אין אַש און פֿלאַמען,
בלײַבן זאָל װי נאָך אַ שלאַכט,
נאָר פוסטע שװאַרצע װענט.
און איר שטייט ...
ס' ברענט, ברידעלעך, ס'ברענט.
די הילף איז נאָר אין אײַך אַליין געװענדעט,
אויב דאָס שטעטל איז אײַך טײַער
נעמט די כלים לעשט דאָס פֿײַער,
לעשט מיט אַײַער אייגן בלוט,
באַװײַסט אַז איר דאָס קענט.
שטייט נישט, ברידער, אָט אַזוי זיך,
מיט פֿארלייגטע הענט!
שטייט נישט ברידער, לעשט דאָס פֿײַער,
אונדזער שטעטל ברענט!
אוֹי עֲיָרָתֵנוּ הַדַּלָּה בּוֹעֶרֶת
רוּחוֹת רָעִים בְּיִרְגָּזוּן
מְשַׁבְּרִים, מַבְעִירִים וּמְפִיחִים
בְּיֶתֶר עֹז בְּשַׁלְהֲבוֹת פֶּרֶא
הַכֹּל מִסָּבִיב כְּבָר בּוֹעֵר
וְאַתֶּם עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים לָכֶם כָּךְ
בְּחִבּוּק יָדַיִם
וְאַתֶּם עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים לָכֶם כָּךְ
כֵּיצָד עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֶרֶת
בּוֹעֵר, אַחִים, בּוֹעֵר
יָכוֹל חֲלִילָה לָבוֹא הָרֶגַע
כִּי הָעֲיָרָה עִמָּנוּ יַחַד
תִּכְלֶה בְּאֵפֶר וְלֶהָבוֹת
יִשָּׁאֲרוּ כִּלְאַחַר קְרָב
רַק קִירוֹת שְׁחֹרִים וְשׁוֹמְמִים
וְאַתֶּם...
בּוֹעֵר, אַחִים, בּוֹעֵר
אוֹי, עֲיָרָתֵנוּ הַדַּלָּה בּוֹעֶרֶת
וְאִם הָעֲיָרָה יְקָרָה לָכֶם
קְחוּ כֵּלִים וְכַבּוּ אֶת הָאֵשׁ
כַּבּוּ בְּדַמְכֶם אַתֶּם
הַרְאוּ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם יְכוֹלִים
אַל תַּעַמְדוּ אַחִים לָכֶם כָּךְ
בְּחִבּוּק יָדַיִם
אַל תַּעַמְדוּ, כַּבּוּ אֶת הָאֵשׁ
כִּי עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֶרֶת
יִרְגָּזוּן = במקורות מופיע המילה כפועל, אולם ביידיש היא משמשת כשם-עצם, וכך גם בתרגום זה, למרות הכשל התחבירי.
הקלטות (4)
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
ניצוח: אורי גבעון
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
הביצוע לא נכלל בגרסת התקליטור של "אנו עולים ושרים". הועלה לכאן בפועל מעותק שהועלה על סליל בקול ישראל מיום 29.12.1963, ואולי הועתק מהתקליט או מהקלטה במופע עצמו.
ליווי: להקת רון-עמי
שנת הקלטה: 28.4.1957
על תקליט השידור רשום כי המלווה היא להקת רון-עמי, ואולם בהקלטה שומעים תזמורת מלאה ולא הרכב קאמרי מצומצם כמו ברוב הקלטות להקת רון-עמי.
על השיר
מתוך "רשומות", סדרה חדשה כרך א, תש"ו, עמ' 222:
שלמה יפה (בית אלפא) פרסם ביומן גבעת ברנר (י"א טבת תש"ה) שיר זה ששמע אותו מפי עולה צעירה אשר באה מטרנסדניסטריה. השיר הזה שנתחבר בידי משורר העם הידוע בקראקא [קרקוב], נגר לפי אומנותו, מרדכי גבירטיג ... נתפשט בימי החורבן ברחבי פולין והיה משירי העם האחרונים שם ... תרגום עברי נעשה בידי יוסף אחאי וצבי בר מאיר (של האחרון - ב"דבר" - אינו מותאם לנעימה).
[הערה 1: בטעות נאמר אפוא ביומן גבעת ברנר (שם) כי המחבר הוא אלמוני מקולומיאה; הערה 2: לאחר סידור החומר נתקבלו "יוד"א בלעטער" מינואר-פברואר ומרס-אפריל ש.ז. נויורק, ובהם נוסחאות אחרים של אותו שיר שהגיעו מהארץ, מאת מאיר ווייל, בית אלפא, ומעוזר וגרשון פופע.]
העולה הצעירה היא שושנה (צ׳רנה) מרמלשטיין (שם נעורים פיינברג), שהגיעה בעליית הנוער של חניכי השומר הצעיר מרומניה בשנת 1944 והגיעה לקיבוץ עין-דור. זיהתה עבורנו בתה נעמי מרמלשטיין (לקראת יום השואה תשפ"ג 2023). ראו להלן את מכתבו של שלמה יפה למשפחתה של שושנה לאחר מותה. במכתב כותב שלמה יפה כי "בגבעת ברנר חי בשעתו משורר ומתרגם יוסף אחאי. שלחתי אליו את השיר וביקשתיו לתרגמו לעברית, וכך הגיע השיר שפורסם בעיתון גבעת ברנר לרשות הכלל". ממכתב זה עולה כאילו התרגום המוכר הוא תרגומו של יוסף אחאי; אך בכל פרסומי הדפוס של השיר בעברית, החל מ"שיר ומזמור לחייל" (1945) (וכך גם ב"פרויקט בן יהודה" המסתמך על השירון "ברון יחד") רשום שמו של אברהם לוינסון כמתרגם השיר.
מתוך "מן המיצר שירים מן הגיטאות והמחנות ושירי מרד", מהדורה שנייה, 1987, עמ' 11:
השיר נכתב בשנת 1938 אחרי הפוגרום בפשיטיק והוא כעין אזעקה על השואה המתקרבת. הוא היה שגור בפי העם בגיטו קראקוב ובגיטאות אחרים. המחבר נולד בקראקוב והתפרנס ממלאכת הנגרות... נורה על ידי הגרמנים בשנת 1942.
בערך הוויקיפדיה על השיר מובא התרגום של צבי ברמאיר (שאינו מותאם ללחן) ותרגומים נוספים מאת משה בסוק, מרדכי אמתי ושלמה סקולסקי. כן יש שם הפניות לעוד תרגומים מאת אלכסנדר מלכיאל ויוסף אחאי (לגביו ראו לעיל).
במחנות המעצר בקפריסין חובר לשיר שיר המשך באותו לחן: העיירה אוכלה.
ביצועים נוספים:
- מקהלת רינת (תחילה ביידיש ולאחר מכן בעברית)
- פריידלה ליפשיץ (Freidele Lipschitz) (יידיש)
- שושנה ראוכבך (יידיש). (בת 94 במעמד הביצוע. נהגה לשיר את השיר בצעירותה בטרנסינסטריה לאחר גירושה מרומניה)
- סאלם (קליפ וידיאו בסגנון רוק)
- Oy Va Voy ביידיש (אודיו עם שקף)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (4)
