מילים (2 גרסאות)
סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה,
וְצִפִּיָּתִי כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ.
אַתְּ הַבּוֹשֵׁשָׁה לָבוֹא יָמִים יָמִימָה;
מַה דָּבָר תֹּאמְרִי לַשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?
מַה דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹּא הָגַנִי?
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הַאֶת זֶה הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָּאַנִי?
הַאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁעַל דְּרָכַי פָּשְׁטָה?
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,
נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,
נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.
רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...
כָּל יָמַי הָלְכוּ מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה,
כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.
אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה,
אַל נָא תֶּאֶסְפִים אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.
לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת
לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.
לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת,
הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד.
רוּחַ רוּחַ...
רַק בְּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא אֶרְאֵךְ לָנֶצַח,
וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו לֹא יְנַשֵּׁב.
בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי-הַמֵּצַח,
בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל עַזֵּי-הַלֵּב...
אָז צְאִי אֵלַי אֶל הַסַּפְסָל, הַגַּנָּה,
וְאִמְרִי: קָרָאתָ, וַאָבוֹא סוֹף-סוֹף...
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יָשׁוּבוּ אָז מֵאָנָה,
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יַגִּיעוּ אָז אֶל חוֹף.
רוּחַ רוּחַ...
וְצִפִּיָּתִי כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ.
אַתְּ הַבּוֹשֵׁשָׁה לָבוֹא יָמִים יָמִימָה;
מַה דָּבָר תֹּאמְרִי לַשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?
מַה דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹּא הָגַנִי?
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הַאֶת זֶה הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָּאַנִי?
הַאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁעַל דְּרָכַי פָּשְׁטָה?
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,
נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,
נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.
רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...
כָּל יָמַי הָלְכוּ מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה,
כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.
אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה,
אַל נָא תֶּאֶסְפִים אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.
לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת
לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.
לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת,
הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד.
רוּחַ רוּחַ...
רַק בְּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא אֶרְאֵךְ לָנֶצַח,
וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו לֹא יְנַשֵּׁב.
בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי-הַמֵּצַח,
בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל עַזֵּי-הַלֵּב...
אָז צְאִי אֵלַי אֶל הַסַּפְסָל, הַגַּנָּה,
וְאִמְרִי: קָרָאתָ, וַאָבוֹא סוֹף-סוֹף...
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יָשׁוּבוּ אָז מֵאָנָה,
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יַגִּיעוּ אָז אֶל חוֹף.
רוּחַ רוּחַ...
מקור:
"מרדכי זעירא : 111 שירים"
, מרכז לתרבות ולחינוך (ספרייה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116)
, תש"ך 1960
, 67
–68
סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה
וְצִפִּיָּתִי כֻלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ,
אַתְּ הַבּוֹשְׁשָׁה לָבוֹא יָמִים-יָמִימָה –
מַה דָּבָר תֹּאמְרִי בַּשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?
מַה-דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹא קְרָאַנִי
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הֲיָבוֹא חֲלוֹם אֲשֶׁר לֹא חֲלָמַנִי
וְיָבִיא פְּדוּת לְנֶפֶשׁ לְכוּדָה?
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם
נִרְדָּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ
נִרְדָּמִים מֵי יָם הַמֶּלַח.
רוּ-וּ-וּ-וּ-וּחַ הַר צוֹפִים...
כָּל יָמַי הָלְכוּ בְּלִי לָדַעַת אָנָה
כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.
אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה
אַל נָא תַּאַסְפִים, אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.
לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת
לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.
לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת
הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד...
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...
גַּם בְּבוֹא הַיּוֹם בּוֹ אֵרָדֵם לַנֶּצַח
וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו יָתוֹם יֵשֵׁב,
בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח
בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל מְזֵי הַלֵּב.
אִם תִּגְּשִׁי פִּתְאֹם יָפָה כִּנְעוּרַיִךְ
וְתֹאמְרִי: קָרָאתָ – וָאָבוֹא סוֹף סוֹף...
גַּם אֲזַי אָקוּם מִן הַמֵּתִים אֵלַיִךְ
כִּי גַּם בְּמוֹתִי אוֹסִיפָה לֶאֱהֹב.
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...
וְצִפִּיָּתִי כֻלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ,
אַתְּ הַבּוֹשְׁשָׁה לָבוֹא יָמִים-יָמִימָה –
מַה דָּבָר תֹּאמְרִי בַּשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?
מַה-דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹא קְרָאַנִי
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הֲיָבוֹא חֲלוֹם אֲשֶׁר לֹא חֲלָמַנִי
וְיָבִיא פְּדוּת לְנֶפֶשׁ לְכוּדָה?
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם
נִרְדָּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ
נִרְדָּמִים מֵי יָם הַמֶּלַח.
רוּ-וּ-וּ-וּ-וּחַ הַר צוֹפִים...
כָּל יָמַי הָלְכוּ בְּלִי לָדַעַת אָנָה
כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.
אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה
אַל נָא תַּאַסְפִים, אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.
לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת
לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.
לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת
הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד...
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...
גַּם בְּבוֹא הַיּוֹם בּוֹ אֵרָדֵם לַנֶּצַח
וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו יָתוֹם יֵשֵׁב,
בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח
בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל מְזֵי הַלֵּב.
אִם תִּגְּשִׁי פִּתְאֹם יָפָה כִּנְעוּרַיִךְ
וְתֹאמְרִי: קָרָאתָ – וָאָבוֹא סוֹף סוֹף...
גַּם אֲזַי אָקוּם מִן הַמֵּתִים אֵלַיִךְ
כִּי גַּם בְּמוֹתִי אוֹסִיפָה לֶאֱהֹב.
רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...
הקלטות (7)
על השיר
מילות הבית האחרון של השיר בגרסתו המאוחרת, חרותות על מצבתם של יעקב אורלנד ואשתו בת אל.
על פי עדות יעקב אורלנד לדן אלמגור ב20.7.1975 (מתועדת בכרטסת מאיר נוי, עמ' 476 בקובץ הסרוק), הוא חיבר את השיר לאשתו בת-אל כשהייתה אחות בבית החולים "הדסה" בהר הצופים בשנת 1943.
מנגינת "שיר אלייך" היא המנגינה לפיה חיבר תחילה חיים חפר את שירו "הקרב האחרון" (ראו פירוט שם).
ביצועים נוספים לשיר:
- יהורם גאון בעיבוד משה וילנסקי (1976) ובגרסה מעודכנת (1998, סרטון)
- רמה סמסונוב
- הרכב מוזיקלי ישראלי (וידיאו, מזוהה בהרכב: ספי ריבלין)
- נתן כוגן (וידיאו)
- עוזי מאירי (סרטון מתוך "חיים שכאלה" עם יעקב אורלנד)
- גתית שובל (סרטון וקובץ שמע בעיבוד מעט שונה)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
תווים
🔗
תיווי: הלל אילת
מבוסס על:
"מרדכי זעירא: לילה לילה (תווים עם אקורדים)"
, מפעלי תרבות וחינוך (הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב מס' 391)
, 1998
, 42
–43
תיווי: הלל אילת
ביצוע
ביצוע
