מילים

בָּנוֹת שְׁתַּיִם בֻּבּוֹתַיִם,
צִלִּי וְגִילִי עִמִּי פֹּה -
מִי מִשְּׁתֵּיהֶן יָפָה יוֹתֵר,
אִמְרוּ, דּוֹדִים: זוֹ אוֹ זוֹ?

אֵינְכֶם יוֹדְעִים, חַה-חַה, דּוֹדִים,
אֵינְכֶם יוֹדְעִים, לֹא וָלֹא!
שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן יָפוֹת יוֹתֵר,
צִלִּי וְגִילִי, זוֹ וָזוֹ.

וְאֶת-מִי אָהַבְתִּי יוֹתֵר -
אִמְרוּ, דּוֹדִים, זוֹ אוֹ זוֹ?
חַה-חַה, דּוֹדִים, אֵינְכֶם יוֹדְעִים,
חַה-חַה, דּוֹדִים, לֹא וָלֹא!

שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן, אֹהַב יוֹתֵר,
גַּם אֶת-זוֹ וְגַם אֶת-זוֹ,
שְׁתֵּיהֶן אֶשָּׂא בְּחֵיקִי תָּמִיד,
צִלִּי פֹּה וְגִילִי פֹּה.

הקלטות (4)

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1956
מקור: תקליט הד ארצי AN10-18
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: סביב קום המדינה
מקור: תקליטון מס' 298 בחברת "צליל"

מלווה בפסנתר: ככל הנראה נחום נרדי.

על השיר

דן מירון [וזיוה שמיר], "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 216:

השיר נדפס לראשונה במקראה "אלף בית" שבעריכת פ' שרגורודסקה (הוצאת "מוריה" אודסה תרע"ז/1916). מוטיב דומה מצוי גם ב"שירי העם" של ביאליק, הן קאנוניים הן גנוזים. בשירים אלה מדובר על שתי בנות לאם אחת, שהחתן המיועד מתלבט בבחירתן, כגון בשיר "אחת שתיים":

"שתיים היו לאלמנה, אחת שחורה אחת לבנה...אשרי מי שראה פניהן, ואני אהבתי שתיהן, אך אין מגיד אך אין פותר מי מהן אהבתי יותר"

ביצועים נוספים:

צפו גם בביצוע מההצגה "מאחורי הגדר" בבימוי אורי פסטר בלחן מאוחר מיועד למבוגרים.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם