שנינו מחכים ♫

כְּבָר חָלַף הַיּוֹם וְאֵין מִמְּךָ אִגֶּרֶת
וַאֲנִי אֶת אוּרִי מַשְׁכִּיבָה לִישֹׁן.
לֵיל מְנוּחָה לְךָ, יַלְדִּי, אֲנִי אוֹמֶרֶת,
זְכֹר אֶת אַבָּא, זְכֹר אוֹתוֹ ,יַלְדּוֹן.
הוּא וַדַּאי עַכְשָׁו בְּטִלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ,
הוּא, אוּלַי, עַכְשָׁו עָצוּב וּלְבַדּוֹ...
אַךְ יוֹדֵעַ הוּא אוֹתוֹ אֲנִי זוֹכֶרֶת,
אַךְ יֵדַע – זוֹכֵר אוֹתוֹ יַלְדּוֹ.

נַסֵּה נָא, בְּנִי,
וּרְאֵהוּ בַּחֲלוֹם,
פָּגְשֶׁנּוּ בַּחֲלוֹם בַּמֶּרְחַקִּים,
וּמְסֹר נָא לוֹ
וּמְסֹר בִּרְכַּת-שָׁלוֹם,
אֱמֹר נָא לוֹ כִּי שְׁנֵינוּ מְחַכִּים.

כְּדִמְעָה תָּלוּי כּוֹכָב בְּחַלּוֹנֵנוּ,
שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים עוֹמְדִים בַּחוּץ עַל הַמִּשְׁמָר.
הֵם עֵדִים, יַלְדִּי ,לְכָל גַּעְגּוּעֵינוּ
אֵיךְ חִכִּינוּ שְׁנֵינוּ לַיָּקָר!
הֵם יוֹדְעִים, יַלְדִּי, כִּי אָנוּ נְחַכֶּה לוֹ,
כִּי יוֹמָם וָלַיִל נְחַכֶּה לַנֵּס:
צְעָדִים יָרִיעוּ, תִּפָּתַח הַדֶּלֶת,
אוֹר יָאִיר וְאַבָּא יִכָּנֵס!
‏
נַסֵּה נָא, בְּנִי...