מילים
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.
אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
ב. שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
ג. שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.
וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
הקלטות (5)
על השיר
נכתב לתכנית מס' 2 של תיאטרון "לי-לה-לו" (בכורה: 18.1.1945).
השיר ארוך, אך ברוב הביצועים נכלל רק המחזור הראשון של בית ופזמון.
ביצועים נוספים:
- שושנה דמארי בסרטון
- ירדנה ארזי (סרטון)
- נועה גודל (סרטון)
- מרטין מוסקוביץ' ותזמורתו (ביצוע כלי בסגנון ג'אז)
- הברנשים של פיאמנטה (ביצוע כלי בסגנון ג'אז)
- להקת ה"עבריים" (ביצוע בסגנון ראפ מתוך הסרט "הלהקה האחרונה בלבנון" 2016)
- שירן קרני מתוך פרויקט "דמאירוז" של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (2015) (סרטון)
- יעל קראוס בסגנון בוסה נובה
האזינו להסכת (פודקאסט) על "כלניות" בסדרה "שיר אחד" (14.2.2022).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
מספר יוסי קפלן:
אבי זלמן קפלן ז"ל איבד את משפחתו בשואה, עבד במשך ארבע שנים בעבודות פרך במחנות אושוויץ, בונה, גרוס-רוזן, לינץ ומטהאוזן, ועבר שבעה מדורי גיהינום שהדעת אינה מסוגלת לקבל. הוא השתתף ב"צעדת המוות" שבסופה הגיע למחנה ההשמדה הידוע לשמצה ביותר, מחנה אבנזה באוסטריה.
בתאריך 6 במאי 1945 שוחררו מהמחנה שרידי האסירים על ידי הצבא האמריקאי. כשהשתחרר מהמחנה עבר תהליך החלמה ועשה את דרכו לעבר מילאנו באיטליה, שם הצטרף לבריגאדה היהודית וביודעו 5 שפות שימש כמתורגמן לאנשי הסוכנות היהודית ולאנשי המוסד לעלייה ב' בראשות אשר בן נתן במחנה העקורים וניצולי השואה היהודיים. לאחר חודש ימים הועבר למחנה נוסף על יד נונאנטולה באיטליה ועזר לשליחים מארץ ישראל במלאכתם החשובה עם ניצולי השואה.
שם בנונאנטולה על יד "וילה אמה" הופיעה בפניהם נציגה חשובה מארץ ישראל, הזמרת שושנה דמארי, ששרה לכבודם שני שירים חדשים מרגשים ביותר עם הרבה משמעויות:
אבי שמיעט לספר על התלאות הרבות שעבר בשואה, הזכיר לאורך השנים את ההתרגשות העצומה שעברה עליו ועל הנוכחים כששמעו את שושנה דמארי שרה את שני השירים המיוחדים ומלאי הסִמליות.
