מילים (5 גרסאות)
אַבָּא יָבוֹא מִיָּד.
עִם לֵיל נִפְתַּל וַיּוּכַל לוֹ
עַל מִשְׁמַרְתּוֹ עָמַד.
סָפוּג טַל-בֹּקֶר הוּא יָבוֹא,
לִבּוֹ עֵר, רַעֲנָן.
הָאוֹר גוֹבֵר, רְאֵה, יַלְדִּי,
תָּרֹן צִפּוֹר בַּגָּן.
הַסְכֵּת, שִׁיר זֶה חָדָשׁ כֻּלּוֹ,
מִזְמוֹר לִבְנֵי הַדְּרוֹר.
עַל סוּס קַל טָס אָבִיךָ שָׁם
מֵאֵצֶל הַר תָּבוֹר.
וּלְמַד, יַלְדִּי, שִׁיר-פֶּלֶא זֶה,
שִׁיר דּוֹר כֻּלּוֹ זַכַּאי,
בְּעָמָל וָאוֹן אַרְצוֹ יִגְאַל –
יִפְעַל, יִגְבַּר וָחַי!
באמצע הבית השני]
הָאוֹר גּוֹבֵר, שׁוּר, יֶלֶד-חֵן
תָּרֹן צִפּוֹר בַּגָּן.
הַסְכֵּת בְּנִי, שִׁיר זֶה חָדָשׁ,
מִזְמוֹר לִבְנֵי הַדְּרוֹר.
עַל סוּס קַל טָס אָבִיךָ שָׁם
מֵאֵצֶל הַר תָּבוֹר.
וְדוֹר צָעִיר, זֶה דוֹר חָדָשׁ,
אַרְצוֹ יִגְאַל וָחַי.
בְּדָּם וָאֵשׁ אַרְצוֹ יִגְאַל,
יִגְאַל, יִגָּאֵל וָחַי!
אַבָּא יָבוֹא מִיָּד
עִם לַיִל שַׂר וַיּוּכַל לוֹ
עַל מִשְׁמַרְתּוֹ עָמַד
רָטֹב טַל בֹּקֶר הוּא יָבוֹא
לִבּוֹ עֵר, רַעֲנָן
הָאוֹר גּוֹבֵר, שׁוּר, יֶלֶד חֵן
תָּרֹן צִפּוֹר בַּגַּן
הַסְכֵּת, שִׁיר זֶה חָדָשׁ כֻּלּוֹ
מִזְמוֹר לִבְנֵי הַדְּרוֹר
עַל סוּס קַל טָס אָבִיךָ שָׁם
מֵעֵבֶר לְהַר תָּבוֹר
הוֹי, לְמַד יַלְדִּי שִׁיר פֶּלֶא זֶה
שִׁיר דוֹר כֻּלּוֹ זַכַּאי
שֶׁבְּדָם וָאוֹן אַרְצֵנוּ יִגְאַל
יִגַּע, יִפְעַל וָחַי
[בית 3, שורה 3]
עַל מִישׁוֹר קַל שָׁט אָבִיךָ שָׁם
ליו־ליו... האַלט אײַן דײַן צינגעלע,
גענוג שוין שרײַען דיר,
דו שלאָפֿסט ניט מער, מײַן ייִנגעלע –
נו, שאַ, נו קום צו מיר.
כ'וועל זינגען דיר אַ לידעלע –
וועסט וואַקסן מיט דעם ליד,
וועסט אויסוואַקסן, קליין ייִדעלע,
און זײַן אַ גרויסער ייִד, –
ניט וויסן פֿון קיין ווינדעלעך –
אַ קינד פֿון נײַעם דור.
עס וועלן פֿרײַע ווינטעלעך
צעבלאָזן דײַנע האָר.
וועסט שטיפֿן, ווי די פֿייגעלעך
אין עמק יזרעאל,
און ס'וועלן דײַנע אייגעלעך
ווי דימענט שײַנען העל.
און פֿון דער ערד דער זאַפֿטיקער
וועסט שעפּן כּוח, מוט,
וועסט כּסדר ווערן קרעפֿטיקער –
אַ בחור – מילך און בלוט.
ווי העלדן, ווי פֿאַרצײַטיקע –
זײַן שטאַרק, דײַן האַנט – ווי שטאָל,
בײַ היגע און בײַ זײַטיקע,
באַרימט אין גאַנצן טאָל!
אַ וועכטער – סט'פֿאָרן רײַטנדיק
אָן פּחד און אָן שרעק;
דער פֿײַנט'ט ניט וואַגן שטרײַטנדיק
זיך שטעלן אויף דײַן וועג.
אַ מוטיקער, אַ פֿלעקלאָזער –
וועסט ווי אַ הירש זײַן שנעל,
דערפֿאָלגרײַך ווי דער שרעקלאָזער,
דער פֿלינקער יגאל
בסוף הטקסט נוספה הערה: "יגאל“ איז איינער פֿון די העלדן פֿון „השומר“ (יגרל הוא אחד מגיבורי "השומר").
הקלטות (2)
ביצוע
על השיר
על הלחן ראו בשיר המוכר יותר באותו לחן, חמש שנים.
לפי כתבתו של אליהו הכהן "כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל' (בלוג הספרנים של הספרייה הלאומית, 30.8.2017), הטקסט המקורי מאת אהרן ראובני לקח את שלושת הבתים הראשונים שלו משיר ערש (וויג ליד) מאת יוסל גויכברג (צ"ל ישראל גויכברג). נראה שהוא נשען על השיר כפי שהביא מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר", אך כנראה ייחוס המילים לישראל גויכברג הוא טעות נגררת מפרסום שיצא ב1955 בארצות הברית בעריכת מיכל גלברט, "לאמיר קינדער זינגען לידער". ישראל גויכברג נולד בשנת 1894 ולא התחיל לפרסם לפני 1914. תודה לאליעזר ניבורסקי על המידע ועל איתור הטקסט המלא של אהרן ראובני.
מספר רן אריאלי:
השיר "עם שחר" נכתב על סבא שלי, מרדכי יִגָּאֵל. סבי התנדב לארגון "השומר" ושמר על אדמות "פֿוּלָה" שעליהן הוקמה מרחביה.סוסתו של סבי נחשבה למהירה בצפון: בתחרות רכיבה שנערכה לרגלי הר תבור ניצח את כולם. לפני התחרות הוא הוזהר שלא לנצח, משום שהערבים לא ישלימו עם כך. ואכן מאז ניצחונו ניסו לקנות ואף לגנוב ממנו את הסוסה. סבי הבטיח להם שמי שיצליח לגנוב ממנו את הסוסה יקבל במתנה גם את הרובה שלו.גנב בשם סעיד נתפס בעת ניסיון הגניבה, נענש על-ידי סבי ומאז ניסה להתנקם בו. בשלב מסוים הקיפו סעיד וחבורתו את סבי ואיימו בנשק שירד מהסוסה. סבי התכופף כאילו כדי להיכנע ולרדת מן הסוסה, ובשלב זה שלף את האקדח, ירה באותו סעיד ודהר בין המאיימים בחזרה למרחביה. תיאור אירועים אלה מצוי גם בספר שכתב סבי "עלי אוכף". [זֶמֶרֶשֶׁת: השיר "עם שחר" נכתב בעקבות אותו מקרה, ולא בכדי מופיעה לקראת הסוף המילה "יִגְאַל".]
ומוסיף אליהו הכהן:
בשנים שלאחר המקרה נולדו יִגְאָלִים ויִגָּאֵלִים רבים, ביניהם יגאל אלון וייגאל ידין.
בספרו של משה דפנא "לשדות המוריקים" נדפס השיר עם לחן אחר מאת עמנואל פוגצ'וב (לימים עמירן).
המילים ביידיש נדפסו בפברואר 1913. בהדפסה מחודשת בשנת 1966 תוארכו לשנת 1910, וכמו כן מאיר נוי בכרטסתו מתעד את דברי בלה, אשתו של משה דפנא (11.10.1965) כי [הנוסח העברי] הוא שירו הראשון של דפנא, אותו חיבר בשנת 1910 בהיותו מורה בגדרה. עם זאת, התקרית בה היה מעורב יגאל עליו נסוב השיר התרחשה רק בתאריך 25.5.1911 (ראו למשל הכתבה "א העלידשער שומר" בעיתון "יודישע גאזעטן", 23.6.1911) לכן נראה שהשיר לא חובר קודם לכן. תודה לאליעזר ניבורסקי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
