מילים
אֲנִי זוֹכֵר, בַּת-שֶׁבַע, רַק אוֹתָךְ,
וְעֵת עִם לַיִל הַמָּטוֹס יָנוּעַ –
הוּא לַכּוֹכָב נִשְׁבָּע, כִּי לֹא יִשְׁכַּח.
גַּם אִם רָחַקְנוּ, הֵן אִתָּךְ אֲנַחְנוּ,
בַּהַפְצָצָה, בִּבְרַד הַכַּדּוּרִים,
אֶת בִּרְכָתֵנוּ לָךְ תָּמִיד שָׁלַחְנוּ,
גַּם הַמָּנוֹעַ זֶמֶר לָךְ יַרְעִים:
בַּת-שֶׁבַע, בַּת-שֶׁבַע,
הַזֶּמֶר הוּא לָךְ,
מִדָּן עַד בְּאֵר-שֶׁבַע
אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכַּח!
מִמְּרוֹם הַשָּׁמַיִם
לָךְ זֶמֶר נִשְׁלַח,
נִשְׁתֶּה נָא "לְחַיִּים"
עִם כָּל הַפַּלְמָ"ח!
בַּת-שֶׁבַע!
עֵת אֶל הַחוֹף הִגַּעְתִּי עִם הַלַּיִל
וְהַסְּפִינָה הִנֵּה קָרְבָה בַּלָּאט –
חָלַמְנוּ, יַלְדָּתִי, הַרְבֵּה עָלַיִךְ,
וּמָה, וּמַה תֹּאמְרִי עָלֵינוּ אַתְּ.
וְעֵת הַמַּשְׁחִיתָה נָגְחָה נָגוֹחַ,
וְלַסִּפּוּן הֻטְּלוּ פִּצְצוֹת הַגַּז –
אֶת בִּרְכָתִי שָׁלַחְתִּי עַד אֵין כֹּחַ,
וְהַגַּלִּים לָךְ שָׁרוּ כְּמוֹ אָז:
בַּת-שֶׁבַע, בַּת-שֶׁבַע...
בַּת-שֶׁבַע, עֵת הָיִית בְּחִתּוּלַיִךְ,
כְּבָר בַּמִּדְבָּר גָּמָאנוּ מֶרְחַקִּים,
כָּל הַמְּדוּרוֹת אָז בָּעֲרוּ אֵלַיִךְ,
וְשָׁרוּ לָךְ אֶת שִׁיר הַוָּתִיקִים.
עַתָּה גָּדַלְתְּ, יָפִית, עַלְמָה בַּת-תֹּאַר,
וְאָנוּ בַּדְּרָכִים הָאֲפֵלוֹת –
אוֹתָךְ זוֹכְרִים, כִּי אֵיךְ נוּכַל לִשְׁכֹּחַ,
הַקְשִׁיבִי, מַה שָּׁרִים לָךְ הַלֵּילוֹת:
בַּת-שֶׁבַע, בַּת-שֶׁבַע...
בַּת-שֶׁבַע, גַּם אֲנִי אָשִׁיר אֵלַיִךְ,
וְאַתְּ אוֹתִי כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ –
אֲנִי אֶחָד צַנְחָן, רַק בֶּן חָדְשַׁיִם,
אֲבָל אֶתְמוֹל סִפַּרְתִּי כְּבָר צִ'יזְבָּט...
שִׁלְשׁוֹם לָרִאשׁוֹנָה לַקְּרָב הָלַכְתִּי,
וְהָאֵימָה זָחֲלָה – וַתַּעֲבֹר,
אֶל הָאוֹיֵב אָז צְרוֹר בִּשְׁמֵךְ שָׁלַחְתִּי,
וְכָכָה מְזַמֵּר הוּא לְךָ, הַצְּרוֹר:
בַּת-שֶׁבַע, בַּת-שֶׁבַע...
הקלטות (11)
ביצוע
על השיר
על-פי הספר "הצ'יזבטרון - אם הלהקות הצבאיות", השיר נכתב לתכנית השנייה של להקת הצ'יזבטרון לרגל ציון שבע שנים לפלמ"ח. הופעת הבכורה של התכנית הייתה בתאריך 20.7.1948 במחנה צריפין, אולם על-פי עדותה של צפורה סמברג (המובאת בהמשך), כנראה שחגיגות ה-7 לפלמ"ח החלו חודשיים קודם לכן, ימים ספורים לפני הכרזת המדינה (הפלמ"ח אכן הוקם במאי 1941), וכבר אז הושמע השיר לראשונה. בשם השיר נרמז גיל הפלמ"ח.
דן אלמגור, במסגרת מענה לשאלותיו של דוד גוטרזון, מנהל אתר אלתרמן:
חיים חפר, מעריץ גדול של אלתרמן, זכר את סיפור השיר "איה" [שם א"י = ארץ ישראל – זֶמֶרֶשֶׁת] ואימץ אותו תכסיס: השיר לחטיבה בת-השבע נקרא בשם נערה ("בת שבע, בת שבע, הזמר הוא לך"), אך רבים הבינו את הרמז המוצפן. יום-ההולדת של החטיבה הוחג במדורה גדולה, אליה הוזמן, כרגיל, גם אלתרמן, שכתב באותו סוף שבוע ב'דבר' את הטור "מסביב למדורה" (שהולחן אחרי שנים רבות, ביזמתי, ע"י יאיר רוזנבלום).
מספרת צפורה סמברג, פלמ"חניקית וחברת קיבוץ כפר הנשיא:
לראשונה שמעתי את השיר בחגיגת יום ההולדת השביעי לפלמ"ח. ימים ספורים לפני כן נכנסו אנשי הפלמ"ח למחנה פילון (ליד ראש-פינה) אשר אך זה פונה ע"י הבריטים. המקום היה מטונף ועבדנו קשה בקרצוף וניקוי כדי להתאימו לקליטת אנשינו.
השיר הושר ע"י שושנה דמארי, ודמות מיוחדת כיבדה אותנו בהופעתה: לורנה וינגייט, אלמנתו של אורד וינגייט, "הידיד". ההתרגשות היתה רבה. לאחר אותה מסיבה נסעתי לתל אביב לקורס כל שהוא, ושם שמעתי על הכרזת המדינה. כך שהמסיבה הזו התרחשה ככל הנראה ימים ספורים לפני הכרזת המדינה.
חיים חפר, מתוך ספרו "חיים חפר מספר ומזמר" (כנרת זמורה ביתן 2004, עמ' 86):
פלמ"חניקים רבים ודאי זוכרים את הריקודים ברחבת "הבימה" כשאנחנו – הצ'יזבטרון – עומדים על המרפסת ושרים להם את "בת שבע" – ואחר כך התקיים המצעד, המצעד שבן-גוריון עמל קשה כדי שכל מי שלובש מדים לא ישתתף בו, כי הרי יש לנו צבא אחד . הצ'יזבטרון, - שקיבל רשות להופיע בכנס הפלמ"ח, שנערך אז במגרש כדורגל בגני התערוכה הישנים של תל אביב על יד הירקון – קיבל הוראה בערב הכנס שלא להשתתף בו [אבל השתתף בכל זאת].
בתנועת הנוער "המחנות העולים" חובר לפי הלחן השיר "זכרונות מחנה כברי" (אתחלתא: עת לרחובות נשוב בעוד יומיים), נדפס ב"פזמונית מני אז".
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון (בעיבוד מרטין מוסקוביץ, 1975)
וידיאו:
- בת שבע בביצוע שושנה דמארי (מתוך ערב מחווה לחיים חפר, 1987, השיר השני)
- משתתפי התכנית "כל המנגינות עם משה וילנסקי" בהנחיית נועם שריף (השיר החותם, תזמון 45:25).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
