מילים

הַפָּרָה גּוֹעָה בָּרֶפֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ נִשְׂרֶפֶת
הַכְּלָבִים קוֹרְעִים שַׁרְשֶׁרֶת
נִשְׁמָתִי לְךָ בּוֹעֶרֶת.

וּלְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אָסוּר, יְפֵה-עֵינַיִם
אָבִי אָסַר לִי לְטַיֵּל אִתְּךָ בִּשְׁנַיִם
כִּי הֶחָצֵר סְגוּרָה עַל שַׁעַר וּבְרִיחַיִם
אֲבוֹי, בִּגְלַל מַחֲלַת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.

אֲבָל הַלֵּב לְךָ קוֹרֵא, קוֹרֵא, חַבִיבִי,
אוֹי כִּי הַלֵּב אֶצְלִי הוּא מֶשֶׁק אִינְטֶנְסִיבִי.

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפַר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

יָרֵחַ שָׁט, מִן הֶחָלָב עוֹלֶה הַהֶבֶל,
נַפְשִׁי יוֹצֵאת, אֲנִי אֶתְלֶה עַצְמִי עַל חֶבֶל...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

שֵׁשׁ פָּרוֹת אֲנִי חוֹלֶבֶת
שֵׁד אֶחָד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אוֹי, אֱמֹר, אֱמֹר לִי בֶּנִי:
מַה נַּפְשִׁי רוֹצָה מִמֶּנִּי?

אַתָּה לִי מֶלֶךְ וְאַבִּיר וְגַם דִּיקְטָטוֹר
וּלְבָבִי לְךָ לוֹהֵט כְּאִינְקוּבָּטוֹר.
קוֹלְךָ הָרַךְ אֶת לְבָבִי שׁוֹבֵר כְּשַׁיִשׁ
קוֹלְךָ הַדַּק וְהַמָּתוֹק כְּקוֹל הַתַּיִשׁ!

אֶל הַחֻפָּה קָחֵנִי, בֶּנִי, אֵין לִי כֹּחַ!
שֶׁכְּבָר יִהְיֶה לָנוּ גַּם לוּל וְגַם אֶפְרוֹחַ...

טַנְגּוֹ
טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ...
אִמָּא,
הוֹ, אִמָּא וְאַבָּא,
אוֹתִי פֹּה יְשַׁגֵּע הַיָּרֵחַ!

אֲנִי אֶת בֶּנִי שׁוּב אֶקַּח עַל הַיָּדַיִם
וַאֲנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַפֶּה וְהַטְּלָפַיִם.
טַנְגּוֹ,
הָהּ, טַנְגּוֹ כְּפָר סַבָּא,
טַנְגּוֹ עָמֹק וּמִתְיַפֵּחַ.

הקלטות (4)

0:00 0:00
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: מיכאל וולפה
שנת הקלטה: 2000

מתוך ערב מחווה למשה וילנסקי במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר", 12.2000.

הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1946

זיהוי המלווה, השנה והמקור בקול ירושלים - לפי החוברת הנלווית למארז התקליטורים.

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים אלתרמן: האוסף - 93 שירים נבחרים
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אלדד שרים
שנת הקלטה: 1976

קטע מהשיר מתוך "בחורים במחרוזת". הקטע חוזר (באופן לא מדויק) שוב בהמשך המחרוזת.

על השיר

השיר בוצע לראשונה בבימת "לי-לה-לו", תכנית מס’ 7 - "מכירה כללית" (יוני 1946), בפי הזמרת מינה ברן.

ילידי המושבה כפר סבא מייחסים את דמות הדוברת בשיר למרים שזיפי שנישאה למשה בודניק (נפל בימי מלחמת העצמאות). גרסה אחרת מייחסת את הדמות לאחותה של מרים, שרה שזיפי (לימים גינזבורג). שתי האחיות היו ילידות המושבה, בנותיו של יצחק שזיפי. למידע נוסף על הסיפור:

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם