מילים (6 גרסאות)

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,
כְּשֶׁבָּאתִי לְתֵל אָבִיב,
‏בָּטֵל הִתְהַלַּכְתִּי לִי בָּרְחוֹבוֹת,
כָּל יָמַי הָיוּ לָרִיק, לָרִיק.

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה,
‏קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי!
‏אַרְיֵה, אַרְיֵה,
‏קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד, לַגְּדוּד!

‏הִתְנַדַּבְתִּי וַאֵרֶד מִצְרַיְמָה,
נָסַעְתִּי בְּרַכֶּבֶת פֶּחָם.
‏שָׁחֹר וּמְכֻסֶּה כֻּלִּי פִּיחַ
סוֹף-סוֹף הִגַּעְתִּי לְשָׁם, לְשָׁם.

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה...

‏כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לִבְאֵר יַעֲקֹב,
הֵקַמְנוּ גַּם שָׁם אֹהָלִים.
בַּלַּיְלָה יָרַד מְעַט גֶּשֶׁם
וּבְכָל זֹאת נִשְׁאַרְנוּ חַיִּים, חַיִּים.

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה...

‏בִּהְיוֹתִי בְּתֵל אַָבִיב
שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם יְהוּדִית;
אָמְרוּ לִי: לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם
נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית.

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה...

‏פַּעַם בָּאתִי לְתֵל אָבִיב
עָמוּס כָּל הַפוּל-פָּק,
יָרַדְתִּי לִרְחוֹב הֶרְצְל,
פָּגַשְׁתִּי בָּאָדוֹן שְׁפְּרִינְצָק, שְׁפְּרִינְצָק.

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה...

מֵאַיִן בָּא יְהוּדִי?
אוּלַי מִסַּלְט בַּחֲזִית.
הֲרֵי אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ,
תֵּן לִי סִיגָרָה אַנְגְּלִית, אַנְגְּלִית!

אַרְיֵה, אַרְיֵה...
מקור: "בכל זאת יש בה משהו : שירי הזמר של תל אביב" , דביר , תשמ"ה 1985 , 24 –25
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת
כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי בְּתֵל-אָבִיב
הִתְהַלַּכְתִּי בָּטֵל בָּרְחוֹבוֹת
וְכָל יָמַי הָיוּ אָז אַךְ זִיו

אַרְיֵה! אַרְיֵה! קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי.

הִתְנַדַּבְתִּי וָאֵרֵד מִצְרַיְמָה
בְּרַכֶּבֶת מְלֵאָה פֶּחָם
שָׁחֹר כֻּלִּי מִפִּיחַ
סוֹף סוֹף הִגַּעְתִּי לְשָׁם.

אַרְיֵה!...

בְּהֶלְחִיָּה הִגִּישׁוּ בָּשָׂר
זֶה לֹא הָיָה בְּיוֹתֵר טָרִי
הִתְאוֹנַנּוּ לִפְנֵי מַרְגּוֹלִין הַשַּׂר
הוּא אָמַר אֱכֹל וְתַבְרִיא.

אַרְיֵה!...

בָּאנוּ לִבְאֵר-טוּבְיָה
הֶעֱמַדְנוּ שָׁם אֹהָלִים
בַּלַּיְלָה יָרַד גֶּשֶׁם
בַּבֹּקֶר קַמְנוּ כִּמְעַט יְבֵשִׁים

אַרְיֵה!...

פַּעַם בָּאתִי לְתֵל-אָבִיב
שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם יְהוּדִית
אָמְרוּ לִי אַךְ זֶה כִּשְׁבוּעַיִם
נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית

אַרְיֵה!...

מֵאַיִן בָּא יְהוּדִי
מִסַּלְט מִשְּׂדֵי הַחֲזִית
הֲלֹא אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ
תֵּן סִיגָרָה אַנְגְּלִית

אַרְיֵה!...
על הגרסה: הלחיה - כנראה הכוונה לאלחיה, שם של בסיס/יישוב ממלחמת העולם הראשונה
שיר הגדוד

אַרְיֵה, אַרְיֵה...

הִתְנַדַּבְתִּי וְנָסַעְתִּי מִצְרַיְמָה
בְּרַכֶּבֶת מְלֵאָה פֶּחָם
לֻכְלַכְתִּי כֻּלִּי בְּפִיחַ
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם, לְשָׁם

אַרְיֵה, אַרְיֵה...

נָתְנוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר
הַבָּשָׂר לֹא הָיָה טָרִי
פָּנִינוּ אֶל מֹשֶׁה הַצַּר
אָמַר: תֹּאכַל וְתַבְרִיא וְתַבְרִיא

אַרְיֵה, אַרְיֵה...

נָסַעְנוּ לְרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן
שָׁכַחְנוּ לִנְטוֹת אֹהָלִים
בַּלַּיְלָה יָרַד לָנוּ גֶּשֶׁם
יָצָאנוּ כֻּלָּם רְטֻבִּים רְטֻבִּים

אַרְיֵה, אַרְיֵה...

נָסַעְנוּ לִירוּשָׁלַיִם
שָׁאַלְנוּ בִּשְׁלוֹם יְהוּדִי
אָמְרוּ לָנוּ זֶה כִּשְׁבוּעַיִם
נָסַע בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית

אַרְיֵה, אַרְיֵה...
על הגרסה: מתוך פנקס שירים מסוף שנות הארבעים. את הפנקס איתר והנגיש יאיר מיש, ולפיו ייתכן כי בעלת הפנקס הייתה יהודית דיין. נוסח זה הוא המקור לנוסח ששרה שלישיית גשר הירקון.
הִתְנַדַּבְתִּי וָאֵרֵד מִצְרַיְמָה
בְּרַכֶּבֶת מְלֵאָה פֶּחָם
מְלֵאָה פֶּחָם וּפִיחַ
סוֹף סוֹף הִגַּעְנוּ לְשָׁם, לְשָׁם

אַרְיֵה אַרְיֵה קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי
אַרְיֵה אַרְיֵה קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד, לַגְּדוּד

בָּעֶרֶב נָתְנוּ לָנוּ בָּשָׂר
הָאֱמֶת שֶׁלֹּא הָיָה טָרִי
אָמַרְנוּ לְמַרְגּוֹלִין הַשַּׂר
אָנָּא אֱכֹל וְתִהְיֶה בָּרִיא

אַרְיֵה אַרְיֵה...

בַּבֹּקֶר הִגַּעְנוּ לִבְאֵר יַעֲקֹב
נָטִינוּ שָׁם גַּם אֹהָלִים
בָּעֶרֶב יָרַד קְצָת גֶּשֶׁם
בְּכָל זֹאת נִשְׁאַרְנוּ חַיִּים, חַיִּים

אַרְיֵה אַרְיֵה...

פַּעַם בָּאתִי לְתֵל אָבִיב
פָּגַשְׁתִּי עִם חָבֵר שְׁפְּרִינְצָק
אָמַרְתִּי אַתָּה בָּחוּר חָבִיב
אָז תֵּן לִי סִיגַרְיָה אַנְגְּלִית, צ'וּדָק

אַרְיֵה אַרְיֵה...

וְעוֹד שָׁאַלְתִּי חַבְרַיָּה
הֵיכָן נִמְצֵאת יְהוּדִית
אָמְרוּ לִי לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם
נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית

אַרְיֵה אַרְיֵה...

וְגַם אָמְרוּ לִי חַבְרַיָּה
לֹא בָּא קֵץ לַיִּסּוּרִים
אָמְרוּ לִי גַּם סְתָנָה שְׁוָויֶיה
עַד אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים

אַרְיֵה אַרְיֵה...
על הגרסה: הנוסח בעל זיקה ברורה לנוסח שאותר בפנקסה של יהודית דיין. (סתנה שווייה = חכה קצת [ערבית])
אַרְיֵה אַרְיֵה...

יָרַדְנוּ וּבָאנוּ מִצְרַיְמָה
בְּרַכֶּבֶת מְלֵאָה פֶּחָם
לֻכְלַכְנוּ כֻּלָּנוּ בְּפִיחַ
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם לְשָׁם

אַרְיֵה...

הָלַכְנוּ בִּרְחוֹב חֶלֶם
פָּגַשְׁנוּ בְּזוּג צָעִיר
לָהּ אָמַרְנוּ סָעִידָה
וְלוֹ כְּוַויֵס כְּתִיר

אַרְיֵה...

בָּאנוּ לִירוּשָׁלַיִם
שָׁאַלְנוּ לִשְׁלוֹם יְהוּדִית
אָמְרוּ לָנוּ זֶה כִּשְׁבוּעַיִם
נָסְעָה לְפָּרִיז בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית

אַרְיֵה...

בָּאנוּ לְרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן
שָׁכַחְנוּ לִנְטוֹת אֹהָלִים
בַּלַּיְלָה יָרַד לָנוּ גֶּשֶׁם
יָצָאנוּ כִּמְעַט יְבֵשִׁים

אַרְיֵה...

בָּא אֵלֵינוּ יְהוּדִי
מֵחֲנִיתָה אֲשֶׁר בַּחֲזִית
אָמַר לִי אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ
אֲבָל תֵּן סִיגַרְיָה אַנְגְּלִית

אַרְיֵה...

נָתְנוּ לָנוּ בָּשָׂר
וְהוּא לֹא הָיָה טָרִי
נִגַּשְׁנוּ לְדוּדְקֶה הַשַּׂר
וְהוּא אָמַר אֱכֹל וְתָקִיא

אַרְיֵה...
[הטקסט לפזמון בלבד, הבית של "אריה אריה" לא באותו לחן]

Bring back, bring back, O bring back my Bonnie to me, to me:
Bring back, bring back, O bring back my Bonnie to me.

הקלטות (4)

עיבוד: קובי אשרת
פסנתר חשמלי: אלונה טוראל
שנת הקלטה: 1975 - 1974

ביצוע משולב: תחילה מושר באנגלית שיר המקור ללחן ואחריו "אריה אריה".

הסולן בבית הראשון הוא אברהם פררה. לצד הפסנתר החשמלי מלווה להקה כלית עשירה. צוות הנגנים עבד יחד גם בתוכנית הילדים "ראש כרוב".

0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2008
מקור: תקליטור "הגדודנים"

סולן: אבא'לה פורמן

נכלל בתקליטור: הגדודנים
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

על השיר

מקור לחן הבית אינו ידוע. לחן הפזמון הוא לחן הפזמון לשיר הסקוטי My Bonnie Lies over the Ocean. (האזינו לביצוע Ella Logan משנת 1938).

את סיפור השיר חקר אליהו הכהן. מוטקה שלף מביא את דבריו:

זהו הפזמון הראשון שבו נזכרת העיר תל אביב.

ראשיתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר צעירים מארץ ישראל התנדבו לגדוד העברי. עם הסגל נמנו גם קצינים מאנגליה, ובאחד המפגשים שרו כולם את השיר My Bonnie lies over the ocean. תוך כדי שירה התחיל אחד הגדודאים בשם אריה רובינשטיין לאלתר באופן ספונטני נוסח עברי למנגינה הזו, מהווי הגדוד העברי, וכל החבורה הצטרפה אליו בפזמון: "אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי".

רובינשטיין, שהיה ידוע כחרזן עוד מתקופת לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ואחר כך בתקופה ששירת כקצין בצבא התורכי, התחיל להסתבך מאוד בהתאמת המילים למנגינה: ככל שהוסיף יותר בתים לשיר, התחיל לזנוח את כללי החריזה והמשקל, הצליל והקצב, וסטה מן הלחן המקורי.

כך קרה שמתוך שברי פסוקים חובבניים שהותאמו בחספוס רב לשרידי המנגינה המקורית צמח ועלה הפזמון הנפוץ ביותר בארץ ישראל של ראשית ימי השלטון הבריטי. בכך קדם רובינשטיין לצימרמן, איש הגליל התחתון שעל שמו נהוג לכנות שירים שהמלים לא כל כך מתאימות למנגינה ונראה כאילו דוחפים אותן בכוח.

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מספר ומבאר:

אריה חרל"פ יליד רחובות (הכרתיו אישית) התגייס לגדוד העברי. ברחובות האמינו כי השיר מתייחס אליו. היום ידוע שאין זה כך.

  • בבאר יעקב, ליד צריפין, היה המחנה של הגדוד.
  • פוּל פֵּק = Full Pack, חגור מלא.
  • שפרינצק, הוא יוסף שפרינצק, עלה לארץ בעלייה השנייה ונבחר כמזכיר של "הפועל הצעיר". לימים יושב-הראש הראשון של הכנסת.
  • סַלְט היא עיירה בעבר הירדן, בין הירדן לרבת עמון. הגדוד השתתף בכיבושה. לזכר הגדוד הוקם בבקעה הישוב נתיב הגדוד.

עוד באותו לחן: "הלאה הלאה (בלחן אריה אריה)".

עוד בלחן השיר שממנו לקוח הפזמון:

עוד על השיר:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם