מילים (6 גרסאות)
[הוא:]
עֵת יוֹם יָפוּחַ,
תִּנְהַם הָרוּחַ,
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין...
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו הִרְכִּין.
שָׁם שַׁלְהֶבֶת
מְהַבְהֶבֶת
בֵּין עָבֵי אֵשׁ וְעָבֵי דָּם...
רַד הַשֶּׁמֶשׁ הָאָדֹם
לִפְאַת הַיָּם.
[היא:]
נֶעֱלָמוּ
וְנִרְדָּמוּ –
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם!...
רַק מַלָּח מוּזָר שִׁירֵהוּ שָׁר
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
פְּגִישָׁתֵנוּ
בִּלְבָבֵנוּ
הֵצִיתָה אֵשׁ הַתַּאֲוָה...
נִתְעַלֵּס אֲזַי, מַלָּח
הוֹי, נִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד, מַלָּח!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח...
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח, – אֹהַב אוֹתְךָ!
אִם גַּם פָּזִיז הִנְּךָ כְּגַל – אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם, מַלָּח, הִנְּךָ מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּדְאֶה תָּעוּף מִכָּאן – וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף...
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי!...
אַמְתִּין...
וְנֵלֵךְ, מַלָּח!
[הוא:]
אַהֲבָתֵנוּ
בְּחַיֵּינוּ
סַם מַרְפֵּא לְכָל כְּאֵב...
וְנִשְׁכַּח עַכְשָׁו אֶת יוֹם יָבוֹא,
נִשְׁכַּח יְגוֹן הַלֵּב!
בְּעֵינַיִךְ,
זְרוֹעוֹתַיִךְ,
הָעוֹלָם יִלְבַּשׁ הָדָר...
אַךְ מַלָּח אֲנִי – וּכְבָר
דִּינִי נִגְזַר...
[היא:]
זִיו וָזֹהַר
הוּא הַנֹּעַר,
לֹא יֵדַע יֵאוּשׁ אַף פַּעַם!
וּפְרָחִים זְרוּעָה דַּרְכּוֹ לָרֹב
וְצַר לוֹ הָעוֹלָם...
נִתְרוֹעֵעַ,
נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,
חִישׁ יָעוּפוּ הָרְגָעִים...
חִישׁ יַעֲבֹרוּ
לֹא יַחֲזֹרוּ –
וְנִפָּרֵד לְעוֹלָמִים!...
בְּלֵיל קְסָמִים...
עֵת יוֹם יָפוּחַ,
תִּנְהַם הָרוּחַ,
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין...
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו הִרְכִּין.
שָׁם שַׁלְהֶבֶת
מְהַבְהֶבֶת
בֵּין עָבֵי אֵשׁ וְעָבֵי דָּם...
רַד הַשֶּׁמֶשׁ הָאָדֹם
לִפְאַת הַיָּם.
[היא:]
נֶעֱלָמוּ
וְנִרְדָּמוּ –
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם!...
רַק מַלָּח מוּזָר שִׁירֵהוּ שָׁר
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
פְּגִישָׁתֵנוּ
בִּלְבָבֵנוּ
הֵצִיתָה אֵשׁ הַתַּאֲוָה...
נִתְעַלֵּס אֲזַי, מַלָּח
הוֹי, נִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד, מַלָּח!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח...
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח, – אֹהַב אוֹתְךָ!
אִם גַּם פָּזִיז הִנְּךָ כְּגַל – אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם, מַלָּח, הִנְּךָ מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּדְאֶה תָּעוּף מִכָּאן – וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף...
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי!...
אַמְתִּין...
וְנֵלֵךְ, מַלָּח!
[הוא:]
אַהֲבָתֵנוּ
בְּחַיֵּינוּ
סַם מַרְפֵּא לְכָל כְּאֵב...
וְנִשְׁכַּח עַכְשָׁו אֶת יוֹם יָבוֹא,
נִשְׁכַּח יְגוֹן הַלֵּב!
בְּעֵינַיִךְ,
זְרוֹעוֹתַיִךְ,
הָעוֹלָם יִלְבַּשׁ הָדָר...
אַךְ מַלָּח אֲנִי – וּכְבָר
דִּינִי נִגְזַר...
[היא:]
זִיו וָזֹהַר
הוּא הַנֹּעַר,
לֹא יֵדַע יֵאוּשׁ אַף פַּעַם!
וּפְרָחִים זְרוּעָה דַּרְכּוֹ לָרֹב
וְצַר לוֹ הָעוֹלָם...
נִתְרוֹעֵעַ,
נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,
חִישׁ יָעוּפוּ הָרְגָעִים...
חִישׁ יַעֲבֹרוּ
לֹא יַחֲזֹרוּ –
וְנִפָּרֵד לְעוֹלָמִים!...
בְּלֵיל קְסָמִים...
מקור:
"יוסף אוקסנברג : מיניאטורות אמנותיות [מילים בלבד]"
, יוסף אוקסנברג
, תמוז תרפ"ב יולי 1922
, 6
–7
על הגרסה: אליהו הכהן קיבל את הנוסח המקורי של השיר מאלמנתו של אוקסנברג, עזובה אוקסנברג, ומסרוֹ לנו. פרטים נוספים מפיו ניתן לקרוא ב"על השיר".
עֵת יוֹם יָפוּחַ
יִנְהַם הָרוּחַ
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח יַזְהִיב שִׁירֵהוּ שָׁם
יְחִידִי עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם יְכוֹלִים
לְהֵרָדֵם – הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם וְהַלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח –
אֹהַב אוֹתְךָ
אִם גַּם פָּזִיז בַּגַּל הִנְּךָ
אֶבְחַר בְּךָ
הַיּוֹם אַתָּה, מַלָּח, מִתְעַלֵּס
בְּאַהֲבָה עַל-פְּנֵי הַחוֹף,
וּמָחָר תָּעוּף, תָּשׁוּט מִפֹּה,
וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
יִנְהַם הָרוּחַ
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח יַזְהִיב שִׁירֵהוּ שָׁם
יְחִידִי עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם יְכוֹלִים
לְהֵרָדֵם – הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם וְהַלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח –
אֹהַב אוֹתְךָ
אִם גַּם פָּזִיז בַּגַּל הִנְּךָ
אֶבְחַר בְּךָ
הַיּוֹם אַתָּה, מַלָּח, מִתְעַלֵּס
בְּאַהֲבָה עַל-פְּנֵי הַחוֹף,
וּמָחָר תָּעוּף, תָּשׁוּט מִפֹּה,
וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
מקור:
"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר"
, כתר
, 1990
, 157
עֵת יוֹם יָפוּחַ יִדֹּם הָרוּחַ
מֵרָחוֹק..
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין
שָׁם שַׁלְהֶבֶת...
בְּלֵיל קְסָמִים...
הַמְתֵּן וָלֵךְ, מַלְאָך
אַהֲבָתֵנוּ...
בְּלֵיל קְסָמִים...
מֵרָחוֹק..
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין
שָׁם שַׁלְהֶבֶת...
בְּלֵיל קְסָמִים...
הַמְתֵּן וָלֵךְ, מַלְאָך
אַהֲבָתֵנוּ...
בְּלֵיל קְסָמִים...
עֵת יוֹם יָפוּחַ, יֵהוֹם הָרוּחַ
בַּמֶּרְחָק מִפְרָשׂ יַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
בְּלֵיל קְסָמִים עֵינְךָ תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח.
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּסַּע מִכָּאן, מַלָּח, וְאִתְּךָ הַחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן נָא לִי, מַלָּח!
בַּמֶּרְחָק מִפְרָשׂ יַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
בְּלֵיל קְסָמִים עֵינְךָ תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח.
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּסַּע מִכָּאן, מַלָּח, וְאִתְּךָ הַחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן נָא לִי, מַלָּח!
מקור:
"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר"
, כתר
, 1990
, 157
עֵת יוֹם יָפוּחַ, יֵהוֹם הָרוּחַ
עַל הַיָּם מִפְרָשׂ מַלְבִּין
עַל הַיָּם סִירָה, וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירֵהוּ שָׁר
וְצוֹפֶה אֶל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תּוּכַל לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תִּישַׁן עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תָּשׁוּט, תַּפְלִיג מִכָּאן וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
עַל הַיָּם מִפְרָשׂ מַלְבִּין
עַל הַיָּם סִירָה, וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירֵהוּ שָׁר
וְצוֹפֶה אֶל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תּוּכַל לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תִּישַׁן עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תָּשׁוּט, תַּפְלִיג מִכָּאן וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
עֵת יוֹם יָפוּחַ
יהום הָרוּחַ
על הים מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
ונרדם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
וצופה הוא אל הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם תוכל לְהֵרָדֵם –
הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם בלב יִרְתַּח?
יהום הָרוּחַ
על הים מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
ונרדם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
וצופה הוא אל הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם תוכל לְהֵרָדֵם –
הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם בלב יִרְתַּח?
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי, מחברת מס' 6 של מילים בלי תווים, עמ' 180, על פי פנקסים של גב' ה' חיותמן משנות העשרים והשלושים.
הקלטות (4)
על השיר
על-פי אליהו הכהן:
השיר הזה, אשר נקרא במקור "בַּנָּמָל", הוא תרגום/עיבוד של שיר צרפתי, דואט בין מלח לאהובתו, שנעשה בידי יוסף אוקסנברג. הוא נכתב במיוחד לכבוד נשף של "מיניאטורות אמנותיות" שנערך בתל אביב בחודש תמוז תרפ"ב (1922), ובו הושרו והוצגו בעיקר יצירות בימתיות מתחום האופרטות ואולם הקונצרטים. את תפקיד המלח שר ושיחק הזמר אריה פרידמן לבוב, ואת תפקיד האהובה שרה ושיחקה מרים ברנשטין-כהן.
ד"ר מיכאל קוכמן (נ' 1926) מעיד כי בצעירותו הכינוי המקובל לשיר היה "מפרש מלבין", כפי שמופיע בספרה של נתיבה בן יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" (עמ' 157).
ביצוע נוסף: חבורת רננים
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.