המנון העופר

בְּעֲדַת הַצְּבָאִים הִנְנוּ עֳפָרִים מְצַיְּתִים לִדְבָרֶיךָ עֲשָׂהאֵל נְטַפֵּס וְנִשְׁכֹּן בֵּין צוּקֵי הֶהָרִים נְשׁוֹטֵט עַל רִכְסֵי הַכַּרְמֶל עוֹד תָּקוּם וְתִפְרַח אֶרֶץ צְבִי תִּבָּנֶה מֵחֻרְבַּן הַדּוֹרוֹת תִּגָּאֵל וּבִמְרוֹם הֶהָרִים בִּתְרוּעָה נַעֲלֶה בְּנֵי מוֹלֶדֶת הַצְּבִי יִשְְׂרָאֵל בעדת הצבאים הננו עופרים מצייתים לדבריך עשהאל נטפס ונשכון בין צוקי ההרים נשוטט על רכסי הכרמל עוד תקום ותפרח ארץ צבי תיבנה מחורבן הדורות תיגאל ובמרום ההרים בתרועה נעלה בני מולדת הצבי ישראל

מספר יואל פרץ:

השיר מושר בלחן "גלגלי העולם". למדתי אותו בתנועת הצופים ודומני שהוא נבחר להיות המנון העופרים (קבוצת הגיל הנמוכה ביותר בצופים – כתה ד' או ה' לפי העניין). כל צופה קיבל סיכת עופר לאחר שעמד במבחן הבקיאות ובטקס קבלת הסיכות שרנו כולנו את ההמנון. ההשראה באה מספרו של רודיארד קיפלינג – "ספר היער" וחייו של מוגלי בעדת הזאבים. שמו של זקן השבט (בתרגום העברי הישן) היה עֲשָׂהאֵל (ראה שמואל ב' פרק ב: "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה"). בתנועת הצופים בארה"ב נקראו הצופים הצעירים גורים וראש השבט היה הזאב האפור. כאן בארץ החליטו שהתדמית של זאב לא יאה לצופים והחליפו את עדת הזאבים בעדת צביים.

ראו גם מאמר מפורט מאוד על כל עניין הטקס הצופי של קבלת עופרים לשבט.
בסיום (עמוד 12) מובאiת מילות ההמנון, אך לצערי בצורה משובשת (מה עניין ענקים לכאן?)

בכתבה משנת 1964 "מהו סוד ההמנון" העוסקת בהמנון הצופים, מתועד כי יעקב גולדין, מפקד הצופים וראש שבט "גוש הצופים הקשישים" בתל אביב במשך עשרות שנים (ראו כתבה על השבט ובה תמונתו), פנה אל "מחבר המנון העופרים, חניך ג. צ. ק. [גוש צופים קשישים]". כנראה מדובר בשיר הזה. איננו יודעים מיהו החניך שחיבר את השיר. אם אכן מדובר בשיר הזה, כנראה מדובר במחבר המילים בלבד.