מילים: מן התפילה
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: מסורתי עממי
|
חזג (חוג זמר גורדון) 
שנת הקלטה: 2011
מקור: התקליטור "שירת רבים - זמר עברי עם נגה אשד וח.ז.ג" |
תפילת ערבית ליום הכיפורים. עוד מידע על הפיוט ולחנים מסורתיים שונים ראו באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית.
ראו את הטקסט גם בלחן יואל אנגל ושם גם פרודיה חלוצית על הטקסט.
נגה אשד מספרת (ספטמבר 2009):
אחד הפיוטים היפהפיים ליוה"כ, אשר יצא מביה"כ, עבר רענון, ומושר בחז"ג מזה שנים, בתקופת אלול-תשרי.
וכך היה:
מנהג בידי להתייצב - ככל שאוּכל - בערב יוה"כ, בבית הכנסת השכונתי, לשמוע "כל נדרי".
ביה"כ – "תפארת ישראל"; השכונה – ביצרון. מזרח ת"א.
בהיותי אדם לא דתי – אינני מתפללת. לעתים, אם הניגון מוכר לי – אני מצרפת את קולי.
וכך אני פנויה לקריאה מעמיקה יותר בספר, להאזנה ולהתבוננות.
וכך היה גם בשנים ההן, סוף ה-80/ראשית ה-90 של המאה ה-20.
ביה"כ שימש את האשכנזים שבשכונה. ואלו – הלכו הלוך ופחות בביה"כ.
בקריאה גיליתי טקסטים מופלאים.
בהאזנה שמעתי לחנים רבים שהתחברו באופן מגוון לטקסטים.
בהתבוננות ראיתי נשים מהשכונה בעזרה סביבי.
ובדיוטה התחתונה את גברי השכונה.
ואת הטקסים. ארון נפתח, נסגר, קמים, עומדים, יושבים, משתחווים.
ותמיד – תחת אותו זיכרון של ערב יום הכיפורים 1973. חברים בגילי שבאו לבית הכנסת. ואבותיהם. את האבות ראיתי גם בשנים המאוחרות.
חזנים גדולים לא שימשו בביה"כ. אין מדובר במוסד מפואר ורב-תקציבים.
חזן, ש"ץ, ועוברים-לפני-התיבה למיניהם.
רציתי מאד לתעד את התפילה. עשיתי מה שהיה ביכולתי.
את "יעלה תחנונינו.." שר הש"ץ. הפיוט מיוסד על סדר תשר"ק.
הוא שר: יעלה – תחְנונינו אוֹיוֹיוֹי – מעֶרב, ויבוא – שוועתנו אויויוי – מבוקר, ויראה רינוננו עד ערב.
וכך כל ה"בתים", אויויוי, ורצף.
וידעתי שהניגון-פיוט היפהפה הזה צריך למצוא מקום במרחב.
מקץ שנים, ואני כבר מנחה את חוג הזמר גורדון (לימים גולדשטיין-גורן) – חז"ג – באה גאולתו.
הרענון: חשבתי שהאויויוי – בשר מבשר הניגון; אולם המלים, איכשהו, נבלעות.
החלטתי לגנוז את האויויוי ורק לספר תמיד את סיפורו.
כך היה שנפרשו המלים בתוך הצלילים : יעלה – תחֲנונינו – מערב, ויבוא – שוועתנו מבוקר, וכולי.
חשבתי לרווח גם את המנגינה, וכך הוספתי מעֲבר – "יעלה ויבוא ויראה" (2 X), בפיסת לחן חדשה. המעבר חוזר אחרי כל שני "בתים". ואת כל המשפטים סידרנו בקשתות קבועות.
ומאז שנת תשנ"ט מושר אצלנו הפיוט בנוסח הזה.
לחנים רבים יש לו, לפיוט. טרם מצאתי מישהו המכיר את הלחן "שלנו".
בחיפושי אחר מכירים ויודעים אמר לי מישהו: אויויוי? – זה הונגרים. הם מוסיפים את האויויוי הזה.
ואכן – הש"ץ היה איש יוצא הונגריה, אם זכרוני מדייק.
הש"ץ איננו עוד איתנו.
ביה"כ "תפארת ישראל" משמש היום את נושאי מסורת ש"ס.
נ.א.
בעקבות דבריה הנ"ל של נגה אשד, התקבלה תגובה מרינה יוגל (ספטמבר 2009), שמספרת כך:
ישיבת טלז בליטא הייתה מפורסמת בתפילות ובניגונים. כל בני הישיבה השתתפו בשירה ומספרים שהתפילה שם הייתה מרגשת מאוד.
משה פורטמן, תלמיד הישיבה, שזכה ושרד את השואה, עלה לישראל וגר בבני-ברק. בבני-ברק הוא היה בעל-תפילה בימים הנוראים, בישיבת פוניבז'. הוא המשיך את מסורת ישיבת טלז והתפלל לפי הנוסח והניגונים של הישיבה. וכך, כל שנה בתפילת "כל נדרי" בישיבת פוניבז' – זהו הניגון.
משה פורטמן נפטר לפני כחודש, אך תלמידי הישיבה באשר הם ממשיכים להתפלל בנוסח ששמעו ממנו. כיום, ניגון זה מושר בבתי כנסת רבים.
גם בעלי שהוא בעל-תפילה בבית הכנסת שלנו שר את הניגון הזה. בהחלט מדובר בניגון "שלנו", אם כי יש שינויים קלים. בעלי מוסיף שהשירה בישיבת טלז בליטא בליל יום-כיפור הייתה מאוד מרשימה ומיוחדת עד כדי כך שהכמרים מהכנסייה המקומית היו באים להאזין לשירה.
ישיבת פוניבז' היא הישיבה הגדולה ביותר בעולם. ביום הכיפור מתקבצים ובאים אליה בוגרים רבים (וגם שאינם בוגרים) שאוהבים את נוסח התפילה. את יכולה לתאר לעצמך כמה זה יפה ומרגש לשמוע אלפי אנשים ששרים את הניגון הזה.
ניתן לשמוע את הפיוט בלחנו זה (בשינויים קלים) בישיבת פוניבז' בבני ברק וכן בבית הכנסת ברחוב ירושלים 43, בני ברק.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי משמיעה: יואב בלינסקי