יונה הומייה

אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי! אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת, מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת; סְבִיבִי יָחוּל סַעַר בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף וּבֵין סִבְכֵי יַעַר עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף. מִיּוֹם חָלַף דּוֹדִי עֵינִי מָלְאָה מָיִם בִּלְעָדֶיךָ, הוֹדִי! לָמָּה זֶה לִי חַיִּים? טוֹב לִי שְׁכוֹן צַלְמָוֶת מִנְּדוֹד בְּרַחֲבֵי חָלֶד לִקְשֵׁה יוֹם הַמָּוֶת לַצָּרָה אָח יִוָּלֶד! שָׁם צִפֳּרִים שְׁנָיִם פֶּה עַל פֶּה יִשָּׁקוּ וּמִן חֵן שְׂפָתָיִם צוּף עֵדֶן יִינָקוּ שַׁאֲנָן מָצְאוּ בָיִת נִשְׁקַף בֵּין עֳפָאִים סָבִיב שְׁתִלֵי זָיִת סָבִיב פְּאֵר דּוּדָאִים.אוי כי עוטיה אני! אני אך נודדת, ממעון חגווי סלעי הוי אני יורדת; סביבי יחול סער בדד אדוד כנף ובין סבכי יער ערירי אבחר ענף. מיום חלף דודי עיני מלאה מים בלעדיך, הודי! למה זה לי חיים? טוב לי שכון צלמוות מנדוד ברחבי חלד לקשה יום המוות לצרה אח ייוולד! שם ציפורים שניים פה על פה יישקו ומן חן שפתיים צוף עדן יינקו שאנן מצאו בית נשקף בין עופאים סביב שתילי זית סביב פאר דודאים.

השיר נדפס בקובץ "תופש כינור ועוגב" (וינה תר"ך 1860) - ראו את כל שירי הקובץ ב"פרויקט בן יהודה". בקובץ נאספו שירים שנתחברו בשנים 1823 - 1859. במהדורה משנת 1860 נכתב כי "השיר הזה עשה לו שם כמעט בכל תפוצות ישראל, רב מאשר קויתי. ובקצת קהלות עשה רושם גדול ושוררהו בשיר ונגון במקהלות עם שרים ושרות לעורר לב כל אוהב עמו ודתו".

תיארוך השיר: על פי המאמר "יונה הומייה" בתוך השנתון "האסיף לתקופת השנה" משנת תרמ"ח (1888), עמ' 93 [בתוך המדור שבתוך השנתון], ראו עמ' 1879 בסדרת השנתונים הסרוקה.

הלחן דומה מאוד במיוחד בתחילתו ללחן השיר היידי "היה בארץ מלך".

האזינו לביצועה של לאה שבת, מתוך "נתיב הזמר"

מקור: "ספר השנה, שנה ראשונה, תר"ס", הוצאת העורך, ורשה, 1900, עמוד 325

מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 17

מקור: "מאיר הלוי לטריס: תופש כינור ועוגב [מילים בלבד], מהדורה מחודשת", Jacob Schlossberg, וינה, 1860, עמוד 73-75