חושו אחים חושו

משירי העלייה הראשונה. על-פי אליהו הכהן, זהו "שיר הזמר העברי הראשון ביישוב החדש בארץ". מילות השיר הן תרגום (בשינויים קלים) של השיר הרוסי Мы дружно на врагов ("אנו יחד כנגד האוייבים"), שהוא עצמו תרגום נאמן למקור של ההמנון הסלובני הישן Naprej zastava Slave ("קדימה דגל התהילה").

על-פי אליהו הכהן:

יחיאל מיכל פינס חיבר את השיר בשנת 1883/1882 בירושלים, מקום מגוריו. כשנה לאחר מכן נוסדה גדרה (1884), כאשר פינס היה הרוח החיה מאחורי רכישת אדמותיה והיה פטרון הביל"ויים שעלו להתיישב שם. כאות תודה של המתיישבים הפך השיר מעין 'המנון המושבה', או לפחות 'שיר המושבה'.

על השיר ונסיבות כתיבתו קראו בהרחבה את מאמרו של אליהו הכהן "צעדיה הראשונים של זמרת הארץ: 'חושו, אחים, חושו!' בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף: חלק ראשון (17.3.2017), חלק שני (24.3.2017) וחלק שלישי (31.3.2017). בעקבות מאמר זה, ראו את השיר גם בלחן נובקובסקי ובלחן ארליך. 

בין הפרסומים המוקדמים לשיר, ראו אותו בהקשרו עם עדות על נסיבות זמרתו ב"לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א" (יצא לאור בשנת תר"ס 1900), עמ' 35 - 36 בחלק הספרותי (עמ' 73 - 74 בקובץ הסרוק).

בעיתון "המליץ" מיום 21.11.1898 מתואר ביקורו של הרצל במושבה רחובות. מתוך התיאור (הכתיב כבמקור):

בלכתו נהרו אחריו כמעט כל בני המושבה מבית לבית גם הילדים לא חסרו, וההתלהבות היתה רבה מאד. כעבור שעה כבר עמדה המרכבה אצל בית ה' לוין-אפשטין. ברגע אחד נקבצו באו הצעירים על סוסיהם, וכל אנשי המושבה הגדולים עם הקטנים עמדו סביב למרכבה, אשר ישב בה הד"ר הירצל וחבריו. עוד הפעם נשמעו קריאות הידד שונות מכל עברים, וכאשר משה המרכבה החלו הרוכבים ואחריהם כל בני המושבה, אשר הלכו אחריהם, לשיר שיר עברי: "חושו אחים חושו" וכו'. עד אשר נעלמה המרכבה, ואחריה הרוכבים הצעירים, עמדו כל בני המושבה בעינים נטויות אל עבר הדרך, אשר הלכה שמה, ויהיו כחולמים מבלי דעת נפשם מרב התרגשות. מי שלא ראה את המושבה רחובות ביום ההוא ולמחרתו לא ראה התלהבות אמתית מעולם. (תודה לגולש מיכה כרמון על איתור הקטע בעיתון)

 נחומי הרציון מביא את דבריו של הביל"ויִי מנשה מאירוביץ' מתוך "בימי ביל"ו", הוצאת קק"ל וראובן מס, 1942:

שיר העבודה העברי הראשון, שהושר על-ידי הביל"ויים, חובר על-ידי ידידם היקר ומגינם, ר' יחיאל מיכל פינס... ואלה תולדותיו:

באחד מימי חג הפסח, הראשון לבואנו ארצה [עפ"י אליהו הכהן זה היה פסח תרמ"ג, 1883], עלינו ברגל לירושלים ונתקבלנו בסבר פנים יפות ע"י ר' יחיאל מיכל פינס, שביתו היה פתוח לרווחה לפני הביל"ויים. כטוב ליבנו ביין שרנו את שירינו הרוסיים, ביניהם את השיר שהיה שגור בפי הרבולוציונרים הצעירים בימים ההם "מִי דְרוּזְ'נוֹ נָא וְרָגוֹב פּוֹסְפֶּשִׁים" ("נחיש לקראת אויב"). קם בעל הבית [ר' יחיאל מיכל פינס] ממקומו והתחיל מתרגם את השיר לעברית, כחיקוי לשיר המקורי [למעשה זה לא היה תרגום אלא חיבור מחדש, מקורי בעברית, תוך היצמדות ללחן ולמקצב הרוסיים, חיבור מלים שְׁווה-קֶצֶב, אֶקְווי-ריתְמי בלע"ז - נ"ה] מתוך התאמת המלים ללחן הרוסי: "חושו אחים חושו" וכו'... כך נוצר שיר העם הראשון בארצנו, לא הוד לו ולא הדר... אבל לנו, הביל"ויים, היה יקר מאוד והושר בפינו בכל מסיבה וחגיגה עד היום הזה.

נעמי ברנשטיין מראש פינה העידה בשנת 1981 (בהקלטה השמורה בספרייה הלאומית, תזמון 23:20) כי היו רוקדים לפי שיר זה ריקוד זוגות.

שנים רבות לא היה ידוע מקור המנגינה של השיר. בסוף מרץ 2017 גילה ישקה בן-כנען באנציקלופדיה רוסית משנת 1900 את שמו של השיר הסלובני המקורי שממנו נעשה התרגום לרוסית. על סמך השם המקורי איתר ישקה גם את התווים. הוא מספר:

השיר הרוסי מאוזכר לראשונה במקורות הרוסיים באוגוסט 1871. השיר היה מאוד פופולרי ברוסיה והושר ברחבי המדינה במסגרות שונות. בין אלה ששרו את השיר היו גולים פוליטיים בסיביר ביניהם מרקס ואנגלס.

האזינו לשיר הסלובני בביצוע מקהלת גברים.

מעיר אלי סט:

את המילים של ההמנון הסלובני חיבר סימון ינקו (1869-1835) ב-1860 כביטוי לשאיפות העצמאות של סלובניה באותה תקופה שבה הייתה חלק מהממלכה האוסטרו-הונגרית. השיר הולחן באותה שנה ע"י בן-דודו דאבורין ינקו, אומץ כשיר לכת פטריוטי ע"י העמים הסלאביים שיצרו לימים את יוגוסלביה וכשהוקמה היה השיר להמנונה. (ר' להלן צילום עיתון ובו ההדפסה הראשונה של השיר)

השיר העברי הוא תרגום של השיר הרוסי Мы дружно на врагов ("אנחנו ביחד מול האויבים"), אך לא תרגום מדויק. מבחינה מבנית בשני השירים הבית הראשון הוא גם הפזמון. מבחינה תוכנית בשני השירים קיימת החישה אל ארץ אבותינו = ארץ מולדתנו שאומצה מהבית הראשון של השיר הרוסי (שם זו חישה למען המולדת), עוד יותר בולט הדמיון התוכני בין הבית הרביעי בשיר העברי לבין הבית השני בשיר הרוסי: בשניהם מפצירה האם בבנה שלא יעזבנה ובבית החמישי בשיר העברי – כמו בבית השלישי בשיר הרוסי – הבן לא נעתר לבקשת אמו ומבטיח לה שהאל יעזור לה. הביטוי "חושו אחים" הוא תרגום מדויק של На бой, друзья, спешим ("לקרב, רֵעים, אנו חשים").

מעיר המוזיקולוג ד"ר יוסף גולדנברג:

ללחן שלושה חלקים שונים, דבר שאינו ברור כלל מההדפסות של הטקסט לבדו בעברית. אלמלא התמיכה הטקסטואלית היה קשה להיות בטוח שהלחן הסלובני הוא אכן מקור הלחן של "חושו אחים חושו", אבל כשיודעים שזה שיר המקור, ברור שגם הלחן הוא מקור הלחן שהתקבל בעברית.

חלק ראשון [חושו אחים חושו]: האתחלתא שונה אבל המבנה דומה מאוד והצלילים העיקריים זהים ובאותם מקומות; חלק שני [לא לנו המנוחה]: הדמיון קטן יותר, אבל בנקודה המכריעה בסוף החלק יש רגע לא שגרתי שמשותף בדיוק בנוסח העברי והסלובני; חלק שלישי [רעיי בי יהתלו]: דמיון קלוש מאוד ודחוק מאוד. במקור זהו חלק "טריו" כלומר חלק אמצעי מנוגד שאחריו יש לחזור על כל שאר המנגינה [חלק ראשון + שני]. החלק השלישי פחות קליט ונראה שהוא השתבש יותר מאשר שמישהו הלחין חלק חלופי. בהדפסה של הלחן לשיר העברי בספר השירים של אידלזון כרך ראשון [תרע"ב], נוסח הלחן הוא כבר כמעט לגמרי בדיוק כמו בהקלטות מאוחרות בעברית. אם וכאשר יימצאו תווים או הקלטה של השיר בגרסתו הרוסית, יהיה אפשר לדעת מה השתנה בדרך מסלובנית לרוסית ומה בדרך מרוסית לעברית.

צפו ברחל קלאוס שרה את השיר העברי כפי שהיא למדה אותו בטריפולי שבלוב בשנות השלושים.

עוד לאותו לחן:

• ליוסי יום הולדת
• בין הרי אפרים
• בשירון "הדי הארץ" (1929) נדפס בווריאנט של לחן זה "לא צריך צעירות"

לחנים נוספים לשיר:

• לחן נובקובסקי
• לחן ארליך
• קיים גם לחן של זייוול זילברטס

• חושו אחים חושו (לחן ארליך)
• חושו אחים חושו (לחן נובקובסקי)

• בין הרי אפרים (לחן 1)
• ליוסי יום הולדת

העלייה הראשונה   מקהלות   יום העצמאות   יום המשפחה / יום האם   לחנים רוסיים   שירים קאנוניים   תעופה